אלי אוזן
צילום: יח"צ

סקרינז לייב גייסה 5 מיליון דולר בסבב סיד

החברה שמציעה מאות קורסים, הרצאות וסדנאות וירטואליות השלימה את סבב הגיוס הראשון שלה; בגיוס השתתפו קבוצת קשת, קבוצת ההשקעות קו-שר (CoShare) ועוד מספר משקיעים פרטיים
סתיו קורן |

סקרינז לייב (SCREENZ LIVE), מרקטפלייס המציע מאות קורסים, הרצאות וסדנאות וירטואליות השלימה סבב גיוס סיד בהיקף של 5 מיליון דולר בהובלת שותפות המו"פ יוניקורן טכנולוגיות, שותפות השקעה בחברות טכנולוגיה בעלות פעילות מחקר ופיתוח.

עוד השתתפו בסבב הגיוס, קבוצת קשת, שלה מגוון שיתופי פעולה עם סקרינז לייב ברמה המסחרית, התוכן והשיווק, קבוצת ההשקעות קו-שר (CoShare) והמשקיעים הפרטיים: אילן גרינבוים, משה אדרי, מבעלי סינמה סיטי ו-NMC ואור אלוביץ'. החברה מעסיקה כיום כ-20 עובדים במשרדיה בתל אביב.

סקרינז לייב הוקמה בשנת 2020 על ידי קבוצת דה בוקס בהובלת המייסד אלי אוזן, אשר השקיעה עד כה מיליוני דולרים בפיתוח הטכנולוגיה והתוכן של הפלטפורמה. ההון שגויס ישמש את סקרינז לייב לפיתוח הפלטפורמה שהושקה לאחרונה בארה"ב, הגדלת מערך השיווק והעסקת עובדים נוספים. 

פלטפורמת סקרינז לייב היא מרקטפלייס (זירת מסחר) עשיר לתוכן וידאו איכותי. משתמשי הפלטפורמה המעוניינים בלמידה והתפתחות אישית, נהנים מהרצאות וסדנאות של המרצים והיוצרים המובילים בתחומם בשלל קטגוריות ביניהן: פסיכולוגיה, מדע וטכנולוגיה, פילוסופיה, ספרות וכתיבה, וולנס, עסקים, קולנוע, עולם הרוח, תקשורת ועוד. מבין המרצים בפלטפורמה – רוני קובן, אשרת קוטלר, אשכול נבו, ד"ר חיים שפירא, פרופ' מורן סרף, פרופ' יורם יובל, אורנה בנאי ורבים נוספים.

בימים אלו הושקה הפלטפורמה בארה"ב ומציעה מגוון תכנים לקהל דובר אנגלית. בין היתר, ניתן למצוא הרצאה של הזמרת עטורת השבחים מישל ויליאמס, חברת להקת דסטניז צ'יילד, שמקיימת את מסע השקת הספר החדש שלה דרך סקרינז לייב, זאת לצד מאסטר קלאס בן 11 פרקים של חוקר המוח פרופ' מורן סרף המייעץ, בין היתר, לחברת נוירולינק של אילון מאסק, סדנת התפתחות אישית עם המנטור המוביל בעולם טוני רובינס ועוד מגוון קורסים, הרצאות, וסדנאות.

עמית גרין, מנכ"ל יוניקורן טכנולוגיות מסר כי, "השותפות ממשיכה להרחיב את פורטפוליו החברות, אך בניגוד להשקעות קודמות, ההשקעה בסקרינז לייב הינה השקעה בחברה שכבר יש לה הכנסות רבות, וצפויה להיות מובילה בתחומה בעתיד הנראה לעין".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.