מניית טקטונה 2.95%  (לשעבר וויטסמוק) קופצת במסחר בכ-9% בשעה זו אחרי עלייה של 16% אתמול. החברה דיווחה על השקת פלטפורמה חדשה שאם לתארה בקצרה תהפוך משפטים או טקסט מילולי קצת ליצירות אמנות דיגיטליות בלחיצת כפתור ובתשלום, ותצמיד אותן לטוקנים של NFT, זאת באמצעות אלגוריתם מבוסס AI. איך בדיוק יראה המודל הכלכלי? האם ניתן לקרוא לדבר אמנות וימצא לו קונה? ומה לגבי שאר הפעילויות בחברה? המנכ"ל יוסי ברנע וסמנכ"ל התפעול הטרי בני חקק משיבים בראיון לביזפורטל.

נציין כי העליה מגיעה גם ברקע הגדלת החזקות מצד בעל עניין בטקטונה ויו"ר החברה. סוחר השלדים ירון יעקובי, שנכנס למניה בתחילת השנה והפך במהירות לאחד המחזיקים הגדולים בה, רכש אתמול (שלישי) כ-1.1 מיליון מניות בכ-2.7 מיליון שקל. לפני ביצוע העסקה יעקובי החזיק ב-5.42% מהמניות וכעת הוא עלה לאחזקה של 6.78% (7.11% בדילול מלא). יו"ר טקטונה יריב גילת רכש זה עתה 250 אלף מניות נוספות.

היום ב-19:00 שיעור ראשון בקורס ללימודי שוק ההון, המרצה: אבישי עובדיה (הקורס יימשך 8 שיעורים והוא ללא עלות). להרשמה לחצו כאן

תחילה נזכיר כי NFT הם ראשי תיבות של Non-Fungible Token והיישום של הדבר בפועל הוא מעין מסמך, שמופק בהתבסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של ה- ETHEREUM 0.82%  , המוכיח בעלות על נכס דיגיטלי. בין אם יהיה זה הציוץ הראשון בטוויטר שחשוף לעיני כל אך רק אדם אחד שרכש את הזכויות עליו יוכל לומר "זה שלי", או לחלופין הזכויות על האלבום החדש של להקת הרוק קינגס אוף ליאון, טיוטת התסריט של "ספרות זולה", או קובץ תמונה דיגיטלי של לווייתנים מצויירים שניתן לשכפל כאוות נפשכם, להדפיס ולתלות בסלון – אך לא למכור לאחר.

• האם אנחנו שוב מריחים בועה?
• רשות המיסים נגד רווחי הבלוקצ'יין: נעצר הייטקיסט שלא דיווח על הכנסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשונה משירות של הנפקת NFT והצמדתו ליצירה שאדם הכין זה מכבר, טקטונה תספק את היצירה עצמה. האלגוריתם כאמור מבוסס על מילות מפתח שמוזנות אליו, כמו הניסיון שביצע חקק עצמו עם הביטוי "שקיעה בגיהנום". רוב התוצרים, שניתן למצוא באתר boredcompany יראו פסיכדליים למדי, יש להודות.

אם כן, אפשר לומר שבשרשרת הערך הזאת, החוליה שקשורה ביצירתיות של האדם בקצה מתמצית למחשבה על משפט או ביטוי כלשהו. אין כאן אמן שצייר בצבע ואז צילם את היצירה, או מעצב גרפי שפתח פוטושופ.

"מעטות החברות שיודעות לעשות זאת ברמה הטכנולוגית", טוען חקק. "בינתיים אנחנו רואים שהאמנים מבסוטים מהתוצאה כפי שהיא בניסיון הראשון. אם הם לא, ניתן להפעיל את האלגוריתם פעם נוספת על אותו המשפט, בתשלום נוסף – אך היצירה הקודמת נגנזת. הגיימיפיקציה, או ההתאמה האישית הזאת, היא הייחוד שלנו. בתוך הפלטפורמה שלנו, ברגע שמשתמש הזין משפט או ביטוי מסוים – אף משתמש אחר לא יוכל להזינו גם כן".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

ואם אהבתי אבל יש לי רק כמה תיקונים קטנים? נשמע שאין אמצע, רק 0 או 100. בכל אופן, איך עובד המודל הכלכלי?

ברנע: "צריך לציין שעוד לא התחלנו בפרי-סייל באתר, אבל בגדול ההכנסה מגיעה מהמכירה הראשונית בה נוצרת היצירה באמצעותינו, אחרי כן בהתאמות ככל שישנן כפי שהסברנו, ולאחר מכן יש אפשרות לייצר 'הכנסה רצה' מכל מסחר משני. כלומר, אם אחרי שנה מכרת את ה-NFT בסכום הגבוה פי 10 – יש לנו מנגנון שיכול לגבות אחוז מכל עסקה".

בהתחשב בכך שבסוף אלה יצירות של אלגוריתם, ולא ממש של מעצבים, לא ניתן להניח שהמחירים שלהם בשוק יהיו נמוכים יותר?

"אני לא יודע אם צריך להסתכל על זה ככה. כבר ראינו יצירות שמקורן 100% בבינה מלאכותית ולא מעשה ידי אדם, והן נסחרות בערכים מאד גבוהים. המאמצים המוקדמים בתחום הזה מתרגשים יותר ממחשב שעושה יצירה מאשר כזו של אמן בעל שם שאולי ההורים שלהם מתרגשים ממנו. זה ברמה העקרונית, מבחינת פרקטית לגבי השאלה הזו – אנחנו כלל לא נכנסים להערכות לגבי הערך המשני בשנים שאחרי שהיצירה תיוצר. מלכתחילה לא מדובר אגב באחוזי ענק. גם במרקטפלייס Open Sea שם מוכרים נכסים דיגיטליים הם לא מסתכלים על ערך או מספר העסקאות – הם לוקחים נתח של 2.5% מכל עסקה".

הביקורת הידועה על ה-NFT אומרת שאמן קשקש משהו בצייר, הצמיד לו NFT, העמידו למכירה כשמקורבים הקפיצו את המחיר – וככה מלבינים הון ביצירות דיגיטליות. אפילו לא צריך לשלם על צבע שמן וקנבס. אצלכם זה עוד יותר קל, רק חושבים על משפט. מה אתם משיבים על כך?

"אני לא יודע למה זה נחשב יותר הלבנת הון מאשר אמן שעושה את זה על קנבס ומוכר את זה למישהו אחר בסמטה אפלה בלי שאף אחד יראה את העסקה, כשאתה לא יודע מנין הגיע התמורה. העולם הזה של ממורביליה (למשל מקבצי היילייטס בענפי ספורט, מעין לקטים בוידאו, אף הם נמכרים כ-NFT – א.פ), פרטי אספנות (אוואטרים במשחקי וידאו – א.פ) ואמנות בכללותה – לא משנה אם זה דיגיטלי או פיזי, לעולם הזה הגדרות משלו על אופן המסחר ואיך נמנעים מהלבנות הון.

"אני לא יודע אם ברנואר שנמכר בבית המכירות סותבי'ס ב-50 מיליון דולר, חלק מהתמורה עבורו הוא כסף מולבן או לא. היצירה היא יצירה וההבדל היחידי הוא שבשונה ממצב שאמכור לך גוגן מתחת לשולחן, עסקאות שנעשות על ידינו ועל ידי ה-AI שקופות וניתנות לבדיקה בכל רגע נתון, הארנקים שלנו חשופים וגם Open Sea שבה היצירות נמכרות אחר כך עושה את הבדיקות שלה.

"דווקא בעולם האמנות הדיגיטלית שיושב על הבלוקצ'יין אפשר לוודא שלא מבוצעת הלבנת הון, כולל האפשרות לדרוש מרוכשים לעשות KYC (קיצור של Know Your Costumer – א.פ). אגב, אף רשות לא תצטרך לשערך את היצירות האלה כנכסים אצלנו במאזן – הן שוות אפס עד שיוכח אחרת, כלומר בעת המכירה שלהן. הסיפור יהיה הכנסות בפועל".

בואו נדבר על שאר הפעילויות בטקטונה. השקעתם אחוז בארגון ההשקעות בקריפטו LAO, שם יש לכם אפשרות להגדיל חשיפה לחברות המטרה שימצא באותם תנאים שיקבל. מאז שיחתנו לפני חודשיים, מצאתם הזדמנות כזו שעניינה אתכם?

"כשיהיה משהו מהותי נשמח לדווח עליו. בינתיים נוכל לומר שהפרויקט הזה מוכיח את עצמו ושזו השקעה מרתקת. נקווה שיהיו לנו כבר דברים להראות לקראת סוף השנה".

זה עתה חברת ביטמארט דיווחה על גניבת נכסי קריפטו ב-150 מיליון דולר. אתם רוצים להתחיל להחזיק בארנקים של לקוחות, גם פרטיים וגם מוסדיים. התחום הזה לא מפוקח, וגם ההגנות על הלקוחות לא. איך נדע שגם אתם לא תפלו?

"כל פעילות שנעשה בתחום הזה תהיה בהגדרה מפוקחת ובדרגת שקיפות גבוהה ביותר. גם התשתיות שניישם וגם נהלי העבודה וגם הפיקוח שנחיל על עצמנו ונקבל מכל רגולטור יהיו המחמירים ביותר. אל מול הסיפור שהזכרת ברור לך שישנן חברות בשוויים של עשרות מיליוני דולרים שנותנות את אותן האפשרויות ועומדות בכל הרגולציות של המדינות בהן הן פועלות. אנחנו חושבים ארוך טווח ואם לא נוכל לייצר עבור הצרכן, הרגולטור ובעלי המניות פתרונות שעומדים בקריטריונים המחמירים ביותר – אז לא נהיה. שום פשרות לא יהיו אצלנו".

אתה מדבר על פיקוח עצמי, ובאמת אפילו בארצות הברית הדברים לא ברורים עד הסוף, וגם אצלנו הרשות לניירות ערך נגררת מאחור. סביר שגם בביטמארט השמיעו ללקוחות דברים דומים. תוכלו לתאר באופן יותר טכני מה אצלכם יהיה אחרת?

חקק: "אנחנו מגיעים עם הרבה ניסיון בתחום הזה. בצוות הצוות הטכני והאופרטיבי שלנו תמצא אנשים שבעולם הבלוקצ'יין מ-2013. מבחינת ניסיון, אחד הדברים הכי חשובים שראינו בגניבות והפריצות הוא עניין תהליכי – מה נמצא ומה לא נמצא במחשבים שמחוברים לרשת, כמה מהאבטחה שלך נעשית באמצעות מה שקרוי מולטי-סיגים וחומרה כזו או אחרת. נוסף לכך עניין של שימוש בטכנולוגיה פנימית מול כזו חיצונית".

ברנע: "מערכות האבטחה תהיינה חלק מהמוצר. אחת הדרכים הטובות עבורי לתת בטחון נוסף הוא כיסוי ביטוחי מלא על הסכומים שיעברו אצלנו. איפה שאין מספיק רגולציה ושלרשויות בארץ ייקח זמן להסדיר את הדברים, נוכל להציע יישומים כאלה ואחרים באמצעות מבטח בינלאומי ידוע ומקובל".

עלויות הפרמיה שגובים המבטחים הללו הוכנסו למודל הכלכלי שלכם?

"כן. אנחנו יודעים מהן הפרמיות וזה נלקח בחשבון בכל חישוב שלנו. השאלה הגדולה היא האם יקום גוף בארץ שיוכל להציע את כל המוצרים שאנחנו רואים בכל מדינה אחרת. בארצות הברית תתקל בחברות שדרך אפליקציה פשוטה לטלפון ניתן להעביר בהן מטבעות קריפטוגרפיים, ואף לחברם לחשבון הבנק. אנחנו לא רואים סיבה שזה לא יקרה גם פה".

אמרתם שיש לכם שאיפות גם בתחום ה-DeFi (מימון מבוזר, קרי הלוואות מבוססות נכסי קריפטו). ברשות ניירות ערך בארצות הברית רואים בחלק מנכסי הבסיס שבהלוואות הללו ניירות ערך לכל דבר שמחייבות באזהרות למשקיעים. איך אתם מתייחסים לדבר?

ברנע: "ב-DeFi כרגע אנחנו רק קצת סוחרים בו למטרות של מסחר אקטיבי ליצירת תשואה. יש בעולם הזה הרבה פוטנציאל אך אנחנו הראשונים להודות שיש שם אתגרים רגולטוריים ודרישות נוספות למיצגים ושקיפות, ולכן אנחנו בוחנים זאת פוטנציאלית. נראה בהמשך איך עושים כאן את המקסימום".

נראה מבחוץ שהנפקתם עם רעיון ולא עם פעילות. בהמשך מיזגתם לתוככם את חברת מיי אלה, שהיא פעילות הליבה, ומשם ההתקדמות היא רק דרך השקות חדשות או השקעות כמו ב-LAO, כלומר לא פעילות נמשכת. לא תצטרכו לשוב ולגייס הון כדי לתמוך בשיטה הזו? לא בטוח שמיי אלה תספק לכם מספיק תזרים לעשות זאת לבדכם.

"לא חשפנו עדיין את ההכנסות ממיי אלה אז לא הייתי מגיע להנחות כלשהן. החברה מצליחה להישאר בחזית החדשנות של עולם הקריפטו. אם עד כה דיברנו על להחזיק, להשקיע ולסחור בנכסים דיגיטליים היום הראינו שאנחנו יכולים ליצור גם תוכן בעולם דיגיטלי. לייצור התוכן הזה עלויות מאד מבוקרות כך שההשפעה שלו על התזרים, בהינתן שהכל 'אין האוס' מבוקרת גם היא. את פוטנציאל ההכנסות ב-NFT אתה מכיר בעצמך. בעיני זו דוגמא לכך שבמקביל לכל שאר הפעילויות אנחנו מצליחים לייצר עוד מקורות הכנסה ויישומים שילמדו את המשקיעים על הפוטנציאל בעולם הנכסים הדיגיטליים".

זה עתה ראינו את שוק הקריפטו יורד, בין אם בגלל "לווייתנים" ספקולנטים שמנצלים את היעדר הנזילות ובין אם באמת יש תאימות לשוק ההון. זה משפיע, הפעם לשלילה, על שערוך הנכסים של טקטונה. מה תוכלו לומר בהקשר זה?