אבי גבאי
צילום: תמר מצפי

גם כונסת הנכסים הרשמית מתנגדת לעסקת רודב-גבאי לרכישת פרטנר

על פי עמדת הממונה, צריך להתבצע הליך מכרז, כדי לוודא שאין הצעה גבוהה יותר; כזכור - בעקבות הביקורת אבי גבאי לא יצטרף בשלב הראשון לעסקה, וגם חיים סבן מתנגד לה
נתנאל אריאל |

כונסת הנכסים הרשמית של מדינת ישראל, סיגל יעקבי, מתנגדת לעסקת שלמה רודב-אבי גבאי לרכישת פרטנר בתמורה ל-300 מיליון דולר (כ-950 מיליון שקל). על פי כונסת הנכסים, ההליך לא נוהל כפי שצריך, צריך להתבצע הליך התמחרות תחרותי וייתכן כי תגיע הצעה גבוהה יותר לרכישה. 

על פי הממונה, יעקבי: אמנם "הנושה המובטחת היא הנושה היחידה של החברה, ואין נושים אחרים, אך עדיין מדובר בהליך של חדלות פירעון, בו דרך המלך למימוש נכסים היא באמצעות מכרז. בדוחות שהגיש כונס הנכסים לאורך ההליך לא צוין כי בכוונתו לממש את המניות שלא באמצעות מכרז, וכן לא פנה לקבלת אישור בית המשפט מראש לפטור שכזה, אם סבר שאכן זו הדרך המתאימה".

יעקבי ממשיכה: "בבקשתו לאישור המכר טוען כונס הנכסים כי במסגרת פעולותיו לאיתור רוכש למניות המשועבדות בתור כונס נכסים, הוא בחן את האפשרות לקיים הליך תחרותי ביחס למניות המשועבדות, אולם לאחר בדיקה מעמיקה והתייעצות עם הנושה המובטחת, הגיע לכלל מסקנה כי מהלך שכזה לא יביא להשאת התמורה שתתקבל ממכירת המניות המשועבדות, בדגש על כך שהרכישה דורשת אישורים רגולטוריים מכבידים". 

יעקבי מבקרת את כונס הנכסים ואומרת כי: "עם כל הכבוד לכונס הנכסים ולנושה המבוטחת, הממונה סבורה כי בעניין זה לא ניתן היה להסתפק בהחלטה פנימית ביניהם, והיה עליהם לפנות לקבלת היתר מתאים למהלך זה מבית המשפט של חדלות פירעון, ולא לפעול לקבלת אישור בדיעבד במסגרת הבקשה לאישור המכר"

אמנם הכונסת הרשמית התנגדה גם לסיפור המכירה של ידיעות אחרונות- פישמן, אבל שם בית המשפט החליט לאשר מכיוון שלא היה מדובר במניות שליטה. כאן בעסקת פרטנר לעומת זאת, מדובר במניות שליטה, ולכן לכאורה המכירה צריכה גם להיות במחיר שישקף גם פרמיית שליטה, ולא דיסקאונט, מה גם שקבוצת הרכישה של רודב-גבאי הוקמה למעשה רק לצורך ההשתלטות על פרטנר - ויש עוד גורמים בעולם העסקי שיכולים להתמודד על פרטנר.

או בלשונה של יעקבי: "נראה כי לא ניתן להתעלם מהטענה שכאשר מדובר במכירה של מניות המהוות חלק מגרעין השליטה בפרטנר, הדבר מעלה את ערכן לעומת מנייה סחירה רגילה, כך שלא ניתן להסתפק בהשוואה למחיר השוק של מנייה נסחרת רגילה כדי לאמוד את סבירות ההצעה, כפי שעשה כונס הנכסים בבקשה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשים לב לכך שהמניות המשועבדות מהוות חלק מגרעין השליטה של פרטנר, נראה כי אין מקום לסטות מהכלל לפיו יש מקום לפרסם מכרז פומבי, על מנת שכל המעוניין יוכל להגיש הצעה מסודרת".

החוב אמנם עומד על כ-1.23 מיליארד שקל, והנושה מסכים למכירה במחיר של 950 מיליון שקל כך שייתכן כי הוא עצמו סבור שמדובר במחיר מספיק הוגן וכי הוא לא יקבל על חלקו יותר מכך, אבל את הכונסת הרשמית מטריד ככל הנראה החשש ממדרון חלקלק. מה שעלול לקרות הוא שבמקרים דומים נושים ינסו לסגור את התיק על פי תחושות בטן ש'אין מה לעשות, זה המחיר הגבוה ביותר' ולא ימצו את הזכויות. מטרת הכונסת הרשמית הוא להתערב במקרים כאלה ולוודא שאכן בוצע ההליך המיטבי.

יעקבי מבקשת מבית המשפט להורות על קיום "מכרז קצר מועד, כדי לבדוק האם יש הצעות רציניות מטעם מתעניינים נוספים, או לאפשר את השלמת העסקה עם המציעה הנוכחית אם לא יהיו הצעות רלוונטיות נוספות".

לפחות על הנייר יש מי שסבור כמו הממונה. חיים סבן, בעל השליטה לשעבר בחברת פרטנר התנגד לעסקה. לטענתו, הליך המכירה לא מוצה כראוי והיה צריך להתבצע בצורה אחרת.

לטענת קבוצת סבן, הליך המכירה לקבוצת המשקיעים לא התבצע בצורה שקופה וגלויה, בניגוד להסכם עמם ולכן דינו להתבטל. הקבוצה אף פנתה לבית המשפט בבקשה לקיים הליך חדש.

בית המשפט יצטרך לדון בנושא ולקבוע האם הכונס יצטרך לצאת למכרז או לאשר את העסקה בכל זאת.

רוצים לדעת איך להשקיע את הכסף? למה מניות עולות ויורדות, איך משפיעים דוחות כספיים על שוקי המניות? הירשמו לקורס של ביזפורטל - אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס

כזכור: אבי גבאי מנכ"ל סלקום הודיע על עזיבת סלקום ותוך שעות התברר שהוא חלק מקבוצה שמתכוונת לרכוש את פרטנר. מנכ"ל, איש אמון, איש הביצוע מספר אחת בחברה, עובר בין רגע למתחרה. זה לא אתי, לא מוסרי וכנראה שגם לא חוקי. זו בגידה, זו יריקה בפרצוף של בעלי המניות. ביקרנו את המהלך המסריח של גבאי והיטיבה לתאר אותו, סטלה קורין ליבר, פרשנית ביזפורטל בטור סופ"ש האחרון.

בהמשך נודע כי הביקורת עבדה. אבי גבאי לא מצטרף לקבוצת הרכישה שכוללת את שלמה רודב ורוני גת. הוא אמור להצטרף מאוחר יותר, אחרי שילובן העניין מול סלקום ודיסקונט השקעות (האמא של סלקום). אך הן יכולות גם להקשות עליו עוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?