למה מימון ישיר רוכשת את מגזין אוטו?
לפני שנתיים רכשה מימון ישיר -3.39% את חברת "CarWiz" בתחום הייעוץ לרכישת רכבים וכעת היא רוכשת את השליטה (80%) במגזין ובאתר אוטו ב-20 מיליון שקל כשטל בן חמו, מנהל האתר, ימשיך להחזיק בכ-20% ממנו ולנהל את הפעילות השוטפת בו. אז מה מחפשת מימון ישיר באתרי השוואת מחירים?
>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס
"CarWiz" היא פלטפורמה דומה לזו של אתרי היכרויות, רק כזו שמוכוונת למוכרי וקוני רכבים. מחד רושמים בעלי הרכבים המעוניינים למכור אותם בפלטפורמה באתר, לצד מחיר, רמת בטיחות, מספר הידיים שעבר הרכב וכל נתון אחר שיהיה רלוונטי לקונה. מאידך, הרוכשים המעוניינים לקנות את רכב מזינים באתר את סוג הרכב אותו הם מחפשים, לרבות הנתונים הרלוונטיים אותם הם מחפשים. האתר מצליב בין בקשת הקונה והיצע המוכר ועוזר לקשר בין השניים לצורך ייעול העסקה.
מימון ישיר מעמידה הלוואות לרכישת מכוניות, כך שרכישתה של "CarWiz" פתחה למימון ישיר נישה חדשה, כאשר בנוסף למתן הלוואה לרכישת הרכב, יש לה גם שירות מציאת רכבים, כך יכול הלקוח להשתמש בפלטפורמה למציאת הרכב המתאים לו, ובסופו של דבר במידה וירצה להעמיד הלוואה לרכישתו דרך מימון ישיר, הוא יוכל לעשות זאת. מבחינת החברה, היא מרוויחה פה פעמיים: פעם אחת מפעילות המימון אותה היא מעמידה ופעילות השוואת הרכבים בקארוויז, ופעם שנייה מלקוחות שאולי ישתמשו בשתי הפלטפורמות לביצוע הרכישה.
- גוגל זכתה בזיכיון לשידורי פוטבול על חשבון אפל, לא בטוח שזה מטריד את טים קוק
- מימון ישיר רוכשת את אתר ומגזין אוטו תמורת 20 מ' ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך משתלבת הרכישה של מגזין אוטו?
מגזין אוטו מציע רובד נוסף לפעילות הזו. לצורך העניין נצא מנקודת הנחה שמדובר ברוכש שעדיין לא יודע איזה רכב הוא מעוניין לרכוש. בשלב זה השוואה בקארוויז עדיין אינה רלוונטית עבורו שכן הוא בכלל מעוניין לברר תחילה איזה רכב מתאים לו, לפני שימצא את המוכר המתאים לו. המגזין והאתר, מגזין אוטו שמכין תכנים על עולם הרכב יאפשר לאותו קונה לקבל את המידע הדרוש לו אודות הרכבים בהם הוא מתעניין טרם יקבל את ההחלטה.
בפועל, בעצם רכישתה של פעילות מגזין אוטו מעוניינת מימון ישיר לבסס עצמה אף יותר בשוק קניית הרכבים בארץ. כך יוכל לקוח גם לקבל אינפורמציה אודות הרכבים בהם הוא מתעניין, לאחר מכן למצוא את המוכר שמתאםי לו באמצעות קארוויז, ולבסוף אף לקבל אשראי ממימון ישיר לצורך השלמת הרכישה, כל זאת כמובן במידה ויהיה מעוניין.
העסקה אמנם תלויה באישור רשות התחרות, כמו כל רכישה דומה בשוק, אולם בשוק מעריכים שנתח השוק של מימון ישיר גם לאחר הרכישה לא יהיה כזה שהופך אותה למונופול ולכן רשות התחרות צפויה לאשר את הרכישה.
- מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
- ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון
לפני כחודש פרסמה מימון ישיר את דוחות הרבעון השלישי, אז דיווחה על זינוק של כ-64% בהכנסות, הן מגידול תיק האשראי והן מגידול הריביות המתקבלות כתוצאה מהעמדת האשראי הזה. בפועל, קורה משהו מאוד מעניין בשוק הרכב בתקופת הקורונה.
משבר הקורונה פגע בשוק הרכב - והזניק את שוק היוקרה
שוק הרכב נתקל בכמה קשיים במהלך המשבר. הראשון הוא הפגיעה בשרשרת האספקה העולמית בכל מה שקשור לשבבים. הביקוש הגובר לשבבים מאז פרוץ המגפה, שרובו אגב נבע מעליה בצורך העולמי בדיגיטציה נוכח המשבר, הוביל את יצרני הרכב למצב בו הם נאלצים לנהל את מלאי השבבים המוגבל שלהם בצורה שתאפשר להם לשמור על שולי רווחיות, גם אם באופן יחסי. מה הם עושים בפועל? הם פשוט מקצים את כל השבבים שלהם לרכבי היוקרה, איפה ששולי הרווח גבוהים יותר עבורם. התוצאה - גידול בהיצע רכבי היוקרה לעומת הרכבים הזולים יותר. המשמעות - אדם המעוניין לקנות רכב הנחשב יוקרתי יותר יקבל אותו בזמן קצר משמעותית מרכב הנחשב יוקרתי פחות.
הקושי השני בו נתקלו יצרני הרכב כתוצאה מהמשבר הוא פגיעה בשרשרת אספקת הרכבים עצמם. עליית הביקושים לצד אילוצים עולמיים הקשורים בסגרים ובמיגור המגפה מגלגלים עצמם לפקקי ענק בנמלי העולם וביחס ישיר גם לעליה במחירי השינוע על פני הים ובסופו של דבר גם למחירי המוצרים ולצרכן עצמו. רק תסתכלו על הדוחות של חברת צים שהכתה את תחזיות האנליסטים עם רווח נקי של כ-1.46 מיליארד דולר, שיא רווח רבעוני לחברה ישראלית.
שני הקשיים האלו על פניו יכלו היו להתבטא בירידה משמעותית במכירות, הרי אם ניתן לרכוש רק את רכבי היוקרה אשר ממילא יקרים יותר, וגם אותם לקבל רק לאחר תקופת זמן משמעותית יותר באופן יחסי לזמני האספקה הקודמים, למה בעצם שתקנה רכב? המצב בשוק לעומת זאת, לפחות כפי שנראה עד עכשיו, היה הפוך לגמרי.
הצרכן הסתכל על מחירי הרכבים, הבין ש-(כתוצאה מניתוב מלאי השבבים המגדיל את היצע הרכבים הכולל) הוא יוכל לקבל את רכב היוקרה בזמן מהיר הרבה יותר, החליט לפתוח את הכיס ולקנות את הרכב היקר יותר. תוסיפו לזה את העליה בריביות על ההלוואות בתקופת הקורונה כתוצאה מהסיכון העודף לצד התמחור היקר יותר גם כך על רכבי יוקרה שם הסיכון גבוה יותר והעובדה שנתח השוק העיקרי של החברה הוא בין כה וכה בתחום רכבי היד השניה ושוק הרכבים המשומשים ותקבלו שחברת מימון ישיר, בשורה התחתונה, מרוויחה הרבה יותר.
- 1.מימון לא זול בכלל . אפילו יקר מאוד . אצל המתחרים עדיף (ל"ת)שקל 29/11/2021 07:35הגב לתגובה זו
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות
208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום.
ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.
מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.
את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.
תקופה ראשונה
תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.
- חשמל או פלאג אין - דילמת המורה לנהיגה
- משרד הביטחון אוסף את הרכבים הסיניים של הקצינים - בעקבות חשש מדליפת מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
| שנה | כמות |
| 2011 | 5 |
| 2012 | 45 |
| 2013 | 60 |
| 2014 | 19 |
| 2015 | 0 |
| 2016 | 5 |
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל.
על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים".
המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים.
הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים".
בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.
