"העלאת המס על דירות להשקעה לא צפויה להגדיל את הכנסות המדינה"
ועדת הכספים החלה לדון בהעלאת מס הרכישה על דירות להשקעה - סגן הממונה על התקציבים: "העלאת המס לא צפויה להגדיל את הכנסות המדינה". באוצר הציגו כי העלאת מס גורמת לירידה ברכישה מצד משקיעים ולגידול מצד זוגות צעירים ולהיפך, מנגד טענו גורמים בתחום כי הצעד לא יוביל להורדת מחירי הרכישה אלא רק להעלאת מחירי השכירות, ולהשקעות בחו"ל. חברי אופוזיציה קראו להפחתה במס רכישה בדירה ראשונה מנגד, וטענו כי כל הסיבה לחוק הינה רצון האוצר בהגדלת הכנסות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "יש להסתכל על החוק ככלי משלים לכל הפעולות שהממשלה עושה בתחום הזה, שמסתכלים על הנתונים רואים שגם לכלי הזה יכולה להיות השפעה, ואנחנו צריכים לעשות זאת מהר ככל הניתן"
נכון להיום, מדרגת המס לרוכשי דירה שנייה מתחיל ב- 5% עבור דירות במחיר של עד 1.3 מיליון שקל לדירה, 6% עד 3.8 מיליון שקל לדירה, 7% עד 5.3 מיליון שקל, 8% עד 17.8 מיליון שקל ומעל מדרגת מס של 10%. החוק המוצע מעמיד מדרגת המס לרוכשי דירה שנייה על 8% בדירות שנרכשו במחיר של עד 5.3 מיליון שקל ל-10% מעל למחיר הזה.
בפתח הדיון הציג סגן הממונה על התקציבים, במשרד האוצר, צחי דוד כי "מפברואר 21 שוק הנדל"ן חובה עליית מחירים גבוהה מהשנים האחרונות. העדכון האחרון של המס מביא אותנו ל-9.9 אחוז עליית מחירים, זה קצב שלא היינו בו כבר מספר שנים, דומה לתחילת משבר הדיור בתחילת העשור הקודם".
- רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
- ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך הציגו באוצר כי בלב מדיניות הממשלה בתחום עומד הגדלת צד ההיצע, כאשר היעדים לשנים 2022 עד 2025 הינם: 300 אלף שיווקי קרקע מדינה, 280 אלף התחלות בנייה, 180 אלף עסקאות בקרקע מדינה, וחצי מיליון יחידות דיור מתוכננות.
סגן הממונה על התקציבים הציג כי שנת 2021 הביאה ל"שיא שלא היינו בו בעשור האחרון - 55 אלף אלף עסקאות ו- 87 אלף שיווקיים עד כה השנה" והוסיף כי "תפקיד הממשלה להסיר חסמים, התחלות הבנייה לא יעלו אם לא נמכור ונשווק קרקע, אם קבלן או רוכש פרטי רוכשים קרקע, רוב הסיכויים שהם יהפכו להתחלות בנייה. אנחנו רואים הרבה מעבר לפיצוי על שנת 2020. היכולת להתמודד עם המחירים, נובע קודם כל מצד ההיצע".
ח"כ יואב קיש: "אני נגד החוק הזה, אני לא חושב שהוא יסייע להורדת המחירים, והפתרון הוא בתוכניות משמעותיות וייעודיות לזוגות הצעירים, כמו מחיר למטרה ומחיר משתכן, ולא במס למשקיעים. זה רק יפגע בשוכרים שיצטרכו לשלם יותר ולא יוציא דירות לשוק. אם בכל זאת לוקחים יותר ממשקיעים, אולי נחשוב לתת פטורים והקלות לזוגות הצעירים"
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
נציג האוצר השיב כי "מדובר על מדרגות, עד 2 מיליון זוג משלם 3 אחוז, והמשמעות היא אלפי שקלים בודדים. אנחנו גם נותנים להם סיוע גדול בתוכניות הדיור.
מול הדברים הציג סגן הממונה על התקציבים כי העלאת המס לא צפויה להגדיל את הכנסות המדינה: "היינו כמעט 5 שנים בתקופה של 8 אחוז, וירדנו לפני שנה ל-5 אחוז, אנחנו חוזרים למה שהיה, ואנחנו יודעים שהירידה בהיקף רכישה של המשקיעים, לעומת עלייה ברכישה של הזוגות הצעירים, לא מביאה לגביית יתר של מס".
ח"כ משה גפני: "אין בהעלאת המס משהו דרמטי, היו דברים יותר גרועים בחודשים האחרונים. משרד האוצר מגיע עם אמירות שובות לב שזה יוריד את מחירי הדירות אבל זה לא יעשה זאת. הנושא הזה הוא נושא שבולט בעניין שבאים ואומרים שרוצים להוזיל את מחירי הדירות, אז לוקחים כסף מהאזרחים".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
