הביטקוין בשיא; ביידן רוצה בהרחבת חובת הדיווח ומיסוי עליית הערך
הגנה מפני מכונת הדפסות הכספים ותנודות המטבע של הבנקים המרכזיים - או האנונימיות: למה משקיעי הקריפטו שמים שם את כספם ומה חשוב להם יותר? אחת הביקורות, זו שעומדת גם בלב החשש של רגולטורים, גורסת כי התשובה השנייה היא הנכונה, ולפיה הביטקוין מנוצל כיום על ידי גורמי טרור ופשיעה ומעלימי מס.
השאלה בה פתחנו תעמוד למבחן בקרוב, כשבמסגרת תכנית התשתיות של ממשל ביידן, מקודמת הצעת חוק שתבקש לשפוך אור על עסקאות הקריפטו. אם תעבור, מדובר יהיה בסוף עידן האנונימיות של משקיעי הקריפטו ונותר לראות מה יקרה לערך המטבעות המרכזיים בשוק, ה- BITCOIN 1.39% וה- ETHEREUM 0.96% , ששוברים שיאים היום. הראשון נסחר כעת במעל 68 אלף דולר והשני ביותר מ-4,800 דולר.
הגורמים העבריינים ומעלימי המס אולי על הכוונת, אבל ההצעה עשויה לפגוע גם במשקיעים התמימים בביטקוין. זאת פשוט בשל העובדה שמשקולת רגולטורית אולי תונחת על התחום כולו. לפי ההצעה, כל מי שהביטקוין עובר אצלו, כלומר לא רק צדדים לעסקה אלא כל המתווכים שבדרך (להוציא כורים, ככל הנראה), יחשבו כברוקרים.
בורסת COINBASE GLOBAL (COIN) מעצם טבעה היא ברוקרית, זה ברור לכל. היא כבר מדווחת לרשות המסים האמריקאית לפי דרישתה של זו. אבל אדם שיעביר מטבעות לרעו? מעסיק שישלם לעובדיו בביטקוין, סוכנות רכב שתקבל תשלום במטבע? ההצעה אומרת שכל אלה יצטרכו לדווח גם כן לרשות המסים. לא רק על הסכום הנומינלי של מטבעות הקריפטו בעסקה, אלא גם בכמה כסף רכש אותן הצד השני ומתי.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ומניין לנו? מה, אנחנו רואי החשבון שלו?" – זה הלך הרוח של המבקרים את ההצעה, שמשקף את הנטל הרגולטורי. עוד לפי החוק, כל עסקה במטבעות קריפטו בשווי דולרי של 10,000 דולר ומעלה תהיה חייבת בדיווח. עורכי דין המתמחים בשוק הקריפטו אומרים על כך כי ההצעה לא ישימה. נוספות לדוגמאות שציינו גם עסקאות עבור יצירות אמנות בשוק ה-NFT, עסקאות שנעשות גם במיליוני דולרים.
ברשות המסים לא סתם סקרנים. המטרה בסוף היא להחיל מס רווחי הון על עליית הערך של מטבעות הקריפטו. לשם כך צריך לדעת מתי התקבלו אצל מי מהצדדים, כדי לחשב מה היה ערכם בזמנו מול זה הנוכחי.
כיום, חברות המציעות שירותי ארנקים דיגיטליים למטבעות קריפטו ופלטפורמות הלוואות DeFi (קיצור של Decentralized Financing – מימון במטבעות מבוזרים) לא מלקטות מידע שכזה על הלקוחות שלהם, ואת התענוג שבדיווח לרשות המסים הן משאירות להם עצמם. כך גם כשאדם מעביר נכסי קריפטו מחשבון ברוקראז' אחד לאחר – ההיסטוריה נמחקץ. בחשבון החדש לא ימצא מידע על מתי לראשונה התקבלו המטבעות אצל בעל החשבון. רשות המסים רוצה אם כן לאתר את נתיב הכסף.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...
הלובי של תעשיית הקריפטו פעל עוד מאוגוסט, כשגובשה חבילת התשתיות האמורה (שממומנת בין היתר דרך המיסוי שמציעה החקיקה), להחריג את כורי הביטקוין והחברות המפתחות טכנולוגיה לתחום מההצעה. הרי גם הן מחזיקות בביטקוין, או כי כרו אותו או לצורך הפיתוח. בכיר בממשל ביידן אמר בהקשר זה לאתר בארונ'ס כי הכורים אכן יוחרגו.
"החוק הזה מכה ברעיון ה-Peer-to-Peer שבלב כל הטכנולוגיה הזאת", כך אומר אברהם סאת'רלנד, עורך דין ויועץ לקבוצת הלובי Proof of Stake Alliance. "הנחת היסוד שלה היא שאתה יכול לדעת מיהו האדם שעומד מולך בעסקה ביניכם. אבל שוק ה-DeFi לא עובד כך. לא תמיד אתה יודע מי הם".
- 3.אלי 11/11/2021 10:32הגב לתגובה זולהוציא אפשרות לבחור במשהו שלא קיים.בלוף המאה זה מטבעות קריפטו.לא מבין איך ממשל אמריקאי לא מוציא את העולם הזה מחוץ לחוק
- 2.יאיר 09/11/2021 12:24הגב לתגובה זוצריך לשמור את כל המידע הרלוונטי כדי לאפשר מיסוי שלו. אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו: מצד אחד לשחק במטבעות האלה כאילו הם שווים כסף אמיתי; ומצד שני, לא לשמור אסמכתאות לשווי כפי שנדרש בכל נכס ששווה כסף אמיתי.
- 1.הנורמלי 09/11/2021 11:45הגב לתגובה זויצר להרוס כל דבר שפורח
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
