מועצת החלב בישראל
צילום: אתר המועצה

באיחור של שנים: המדינה מקדמת פטור ממכס על יבוא מוצרי חלב

חסימת השוק לייבוא פוגעת בציבור הישראלי - ושומרת על האינטרסנטים. פתיחתו צפויה לגוון את המוצרים שיקבל הצרכן בישראל, ולהביא גם להוזלת מחירים. כך זה בעולם המערבי כבר שנים רבות והגיע הזמן שכך יהיה גם בישראל
נתנאל אריאל | (4)

באיחור של שנים רבות, ישראל מתחילה לצעוד בדרך למדינות המפותחות, בנושא שוק החלב הסגור והריכוזי של ישראל, ולפתוח אותו ליבוא: לאחר דוח מבקר המדינה שקבע כי עלות היבוא לישראל היא 300% יותר מה-OECD, וכחלק מהתוכנית הממשלתית - בשעה טובה - לפתוח את המשק הישראלי ליבוא (עם לא מעט מגבלות בדרך, ויותר מ-100 הסתייגויות שקצת מקלקלות את הרפורמה), רשות המסים מפרסמת להערות הציבור טיוטת צו לפטור ממכס ביבוא למוצרי חלב רבים, זאת לאחר סיכום בין שר האוצר, אביגדור ליברמן, לשר החקלאות עודד פורר. פתיחת השוק לייבוא, הורדת המכסים (כאשר המעשה החשוב יותר הוא ביטול המכסות - האפשרות של היצרנים המקומיים למנוע ייבוא מוצרים מחו"ל, או אפילו ספסור במכסות שיש להם ועשיית רווח שלא באמצעות ייצור) צפויה על פי הכלכלנים למנוע את המחסור במוצרי חלב ולהוריד את יוקר המחיה. מן הסתם שמתם לב למחסור בתקופת החגים וכחודש לאחר מכן בחלב בחנויות? במשרד החקלאות הבטיחו שעד אמצע חג סוכות המסחור ייגמר. אז הבטיחו... המחסור נמשך מעל חודש מעבר להצהרות של המשרד.   אז טיוטת הצו החדשה לא יינתן פטור על יבוא חלב, אבל כן יינתן פטור ממכס ליוגורטים ומעדנים, למעט אלה המיוצרים מחלב צאן. כיום, על יוגורטים ומעדנים מסוימים חל מכס בגובה 5.50 שקל לק"ג אך לא פחות מ-60% ועל מעדנים אחרים מוטל מכס בשיעור של 25%.  עוד צפוי להינתן פטור ממכס לגבינות המכילות שומני חלב בשיעור שאינו עולה על 5%. כיום, על גבינות אלו מוטל מכס בשיעור של כ-8 שקל לק"ג, בהתאם לסוג הגבינה.   תיקבע מכסה חדשה פטורה ממכס, שתגדל בהדרגה ליבוא גבינות המכילות שומני חלב בשיעור העולה על 5%, למעט גבינות המיוצרות מחלב צאן. בשנת 2021 המכסה הפטורה תעמוד על 1,400 טון, בשנת 2022 המכסה תגדל ל-3,114 טון, ומשנת 2023 ואילך תהיה מכסה קבועה שתעמוד על 5,051 טון.  ברשות המסים צופים כי יישום הצו יביא להפסד הכנסות למדינה ממסים בגובה של 2.7 מיליון שקל בשנת 2021, 6 מיליון שקל בשנת 2022 ו-9.7 מיליון שקל בשנת 2023. אבל הצד החיובי הוא שהציבור ייהנה מהשיפור גם במוצרים, גם באיכות הצפויה שלהם, וגם במחירים תחרותיים, כמו שקורה בכל שאר העולם. אגב, הרשות פרסמה מספרים שונים לחלוטין בהודעה המקורית: 11 מיליון שקל בשנת 2021, 24.1 מיליון שקל בשנת 2022 ו-39 מיליון שקל בשנת 2023 ואילך - מעניין מה הסיבה שהיא שינתה באופן כה משמעותי את ההערכות בסופו של דבר. חלק משמעותי מהכלכלה של מדינת ישראל מבוסס על יבוא מוצרים ושירותים, המדינה סוחרת במגוון רב של מוצרים ומייבאת חלק גדול מהתשומות לייצור, מוצרי הצריכה ונכסי ההשקעה. כבר בשנת 2000 הבינו במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה והתעשייה כי התקינה הישראלית  - כלומר מכון התקנים - גורמת ליצירת חסמים לא-מכסיים על יבוא סחורות למדינה, ובכך לפגיעה בתחרות, לצמצום מגוון המוצרים העומדים לרשות הצרכנים ולרמת מחירים גבוהה של מוצרים רבים. לפני מספר חודשים החליטה הממשלה החדשה - בשעה טובה - לפתוח את השוק ליבוא חופשי - אך בינתיים הספיקה להחריג 100 מוצרים, ולקצץ את הרפורמה לפרוסות. כך הרפורמה בחקלאות יצאה ממנה, וגם לא יבוטלו מכסות הביצים והחלב (כלומר המגבלות שמונעות יבוא חופשי והוזלת יוקר המחיה לציבור) - כך קבוצה קטנה של אינטרסנטים גוברת על האינטרס של רוב הציבור הישראלי - ומייקרת את המחירים. אז הרפורמה נכונה וחשובה, בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. אבל השאלה הגדולה היא כמה יישאר מהרפורמה הזו אחרי שכל חבר כנסת וכל לוביסט או קבוצת לחץ אינטרסנטית כמו מועצת הלול והחלב מקצצים וחותכים בה ללא רחם.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לימבו 07/12/2021 02:32
    הגב לתגובה זו
    הדרך זולה להפחית את הוצאות הבריאות היא, על ידי הפחתה של צריכת החלב....
  • 3.
    שלום ... 04/11/2021 06:23
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא מרחם עליכם עכשיו שצנרת הכספים הדי קבועה שלכם הולכת להיסתם. שנים גזלתם מהתושבים במדינה מיליארדים על מיליארדים. עופו כבר מפה
  • 2.
    יאיר 03/11/2021 15:57
    הגב לתגובה זו
    מניח שאף אחד...אבל בחגים הרשתות הגדולות היו מחויבות למכור כמות מסוימת של שמן זית מיבוא במחיר הזה. בקבוק של 750 מל...הכול על הנייר..בפועל שום וכלום...כי מסתירים מכם...
  • 1.
    גל 03/11/2021 15:18
    הגב לתגובה זו
    מאוחר, לא מספיק, אבל יותר ממה שביבי (האלעק ימין) עשה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".