מטוס אל על טיסה טיסות תעופה
צילום: Istock

אל על תגיע להסדרי פרישה עם 300 עובדים

העובדים והחברה חתמו על הסכמים קיבוציים מיוחדים ליישום תוכנית פרישה מרצון וסיוע לעובדים שעדיין בחל"ת; לעובדים תוצע תוכנית באחד משני מסלולי פרישה הקבועים בהסכם – מסלול פיצויים מוגדלים או מסלול פנסיה מוקדמת
סתיו קורן | (6)
נושאים בכתבה אל על פרישה

אל על וועד החברה וההסתדרות חתמו על הסכמים קיבוציים ליישום תוכנית פרישה מרצון לעובדי חברת התעופה וסיוע לעובדים שעדיין בחל"ת. ביולי 2020, בעקבות משבר הקורונה, נחתם בין ההסתדרות, ועדי העובדים וחברת אל על הסכם קיבוצי ליישום תוכנית הבראה בכלל מגזרי החברה.

ההסכמים יחולו על עובדים קבועים עם ותק של למעלה מ-10 שנות עבודה באל על – במגזר המנהלי ובמגזר התחזוקה וההנדסה.

 

במסגרת ההסכמים עתידים לפרוש מרצון, בתהליך מדורג, עד 50 עובדים קבועים במגזר התחזוקה וההנדסה, ועד 250 עובדים קבועים במגזר המנהלי. אחרון הפורשים יסיים את עבודתו עד פברואר 2022.

 

לכל עובד תוצע תוכנית פרישה מרצון המתאימה לנתוניו האישיים, באחד משני מסלולי פרישה הקבועים בהסכם – מסלול פיצויים מוגדלים או מסלול פנסיה מוקדמת, כשבמסגרת מנגנון הליך הפרישה המדורג שהוסכם בין הצדדים, כל עובד יקבל סימולציה אישית ומותאמת לנתוני הפרישה המוצעים לו. לאחר מכן תהיה לו הזדמנות לחזור בו מבקשתו להיכלל בתוכנית הפרישה מרצון.

 

בנוסף, נחתם הסכם ייחודי שמעניק סיוע לעובדי אל על שנמצאים עדיין בחל"ת עקב משבר הקורונה. זאת לאחר שהחודש הפסיקה המדינה את תשלום דמי האבטלה לעובדים בני 45 ומעלה השוהים בחל"ת. ההסכם שנחתם בין ההסתדרות, הוועדים וחברת אל על יהיה בתוקף באוקטובר-דצמבר 2021, ויחול על עובדים קבועים השוהים למעלה מ-10 שנים בחברה, שוהים בחל"ת במועד חתימת ההסכם, אינם מועסקים במקום אחר ולא זכאים לקבלת דמי אבטלה מביטוח לאומי.

 

סכום הסיוע שיוענק לעובדים יהיה שווה לסכום (ברוטו) הממוצע של דמי ביטוח לאומי שקיבל כל עובד בהתאם לנתוניו האישיים בתקופות הקבועות בהסכם, וייקבע בהתאם למנגנונים הקבועים בו.

מנכ"ל אל על אביגל שורק: "ההסכם הוא צעד חשוב בתוכנית הרחבה שלנו לחילוץ  אל על מההשלכות הקשות של משבר הקורונה, וליישם אסטרטגיית צמיחה בצד הקורונה. חשוב לי לציין כי מדובר בצעד לא קל עבור כל הצדדים - אך הוא משקף את הרצון של כולנו להעלות את החברה לפסים של הבראה וביטחון כלכלי, לטובת כלל מחזיקי העניין".

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "הבטחתי בתחילת משבר הקורונה שאעשה הכל למען הצלת חברת אל על שמהווה נכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל. מאז פרוץ המשבר ההסתדרות פועלת באופן נמרץ לשמור על הביטחון התעופתי של ישראל, לשקם את הענף ולהציל את החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ההסתדרות העבירה עד כה למעלה מ-10 מיליון שקל כדי לאפשר את הסכמי ההתייעלות באל על. הסכמי הפרישה מרצון ומענק הסיוע לעובדי אל-על הנמצאים בחל"ת, עליהם אנחנו חותמים היום, הם רובד חיוני בדרך להשגת היעד הזה. אני מודה להנהלת החברה על ההירתמות ושיתוף הפעולה בנקודת זמן קריטית זו, וכן תודה והערכה ליו"ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי, ולצוותו המסור שעמלו ללא לאות כדי לגשר על הפערים בין הצדדים ולגבש הסכמים שיאפשרו לאל-על לצלוח את המשבר ולשמור על פרנסתם של אלפי עובדיה הנוספים. קשרנו את גורלנו בגורל ההנהלה. על מטוסי אל על מתנוסס דגל המדינה, וזו גאווה ישראלית. אנשים רוצים לחזור לטוס, ואני משוכנע שאל על בדרך הבטוחה להצלחה". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מיקי 27/10/2021 21:21
    הגב לתגובה זו
    חברה שתמעללת בספקים, בלקוחות ובעובדים עצמם אין לה זכות קיום
  • 5.
    ערן 27/10/2021 21:20
    הגב לתגובה זו
    איך העובדים או יותר נכון העבדים ממשיכים להישאר שם זה הזוי, פשוט מי שלא הצליח למצוא את עצמו בחוץ נשאר כל היתר עפים משם ויפה שעה אחת קודם
  • 4.
    מזל שהצילו את החברה. תודה לעוסקים במלאכת הקודש (ל"ת)
    אלון 24/10/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המצב קשה, זה טוב שהצליחו להציל את החברה ולשמור על המפוט (ל"ת)
    אורנה 24/10/2021 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טוסי 24/10/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
    החברה מתייעלת ותתייעל ותמריא אל על
  • 1.
    פלטאו 24/10/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    מתי מפעילים אותה בחזרה. רוצים לעבוד
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.