הביטקוין מגיע לקרנות הסל – האם כדאי לכם לקנות?
השבוע זה יקרה, לאחר 8 שנים של המתנה – לראשונה בארה"ב תושק קרן סל שתספק חשיפה למחיר הביטקוין. הטיקר הוא BITO, ומי שמשיקה אותו היא חברת הקרנות הותיקה ProShares שאחראית בין היתר על קרן הסל QQQ. אם בעבר הדבר לא התאפשר בשל התנגדות של ה-SEC, בשנה האחרונה נפתחו ברשות לני"ע האמריקאית לרעיון של קרנות סל שיחזיקו בחוזים העתידיים על הביטקוין שנסחרים בבורסת CME. אז האם כדאי לכם לקנות את קרן הסל על הביטקוין? ממש לא.
לקרן סל שתחזיק חוזים על הביטקוין עשויים להיות מספר בעיות. הבעיה הראשונה והכי פשוטה היא בעיה איתה מתמודדת כל קרן המשתמשת בחוזים עתידיים לצורך חשיפה אחר נכס מסוים. המקרה הנפוץ ביותר הוא קרנות העוקבות אחר מחיר הנפט. מכיוון שאף קרן לא מחזיקה בחביות נפט פיזיות, קרנות כמו USO או USL מחזיקות בכל רגע נתון במספר חוזים על הנפט. בכל חודש עליהן לגלגל חלק מהחוזים הפוקעים בחודש הנוכחי אל החודש הבא. כאשר מחירי החוזים במצב של קונטנגו (עלייה במחיר ככל שהחוזה רחוק יותר) ישנה שחיקה בשווי הקרן בכל גלגול חודשי (כי הקרן מוכרת חוזה במחיר זול וקונה חוזה חדש במחיר יקר יותר).
כך לדוגמא, לפי המחירים בבורסת CME בעת כתיבת שורות אלו, אם מנהלי הקרן היו צריכים למכור את החוזה הקרוב (של אוקטובר) ולקנות במקומו את החוזה לחודש נובמבר הם היו מפסידים 385 דולר על כל חוזה, כ-0.6% ממחיר החוזה. בהנחה שהעקום של הביטקוין יהיה במצב תמידי של קונטנגו, כמו החוזים על הזהב, העלות השנתית של גלגול החוזים יכולה להגיע ל-8% ואף יותר.
לבעיה השנייה נקרא "דג גדול בבריכה קטנה". גודל השוק שיש כיום לחוזים על המטבע הדיגיטלי פשוט אינו מאפשר את קיומה של קרן סל גדולה שתחזיק בחוזי הביטקוין. נכון לסוף השבוע האחרון, מספר החוזים הפתוחים לשלושת החודשים הקרובים על הביטקוין בבורסת CME הוא 10,685 – ששווה במונחים כספיים לקצת יותר מ-3.2 מיליארד דולר (מספר החוזים הפתוחים לחודש אוקטובר הוא 6,710, לחודש נובמבר 2,965, ולחודש דצמבר 1,010 חוזים פתוחים). לשם השוואה, סך השווי הנומינלי של החוזים הפתוחים על הנפט לשלושת החודשים הקרובים הוא סביב 70.6 מיליארד דולר, ועל הזהב 70 מיליארד דולר.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה זה משנה בכלל? תחשבו מה יותר קל לתפוס – דג גדול באגם גדול או את אותו דג בבריכה של 2 מטר על 2 מטר. אם קרן הסל הראשונה על הביטקוין תגייס סכום משמעותי בחודשים הקרובים ותגיע לסך נכסים של מיליארד דולר, קרן זו תחזיק כשליש מהחוזים הפתוחים בכל רגע נתון. כאשר מנהלי הקרן יאלצו לגלגל את החוזים שהם מחזיקים לחודש הבא עלולים לבוא משקיעים מהצד השני שמודעים לפעילות של הקרן, יורידו את מחיר החוזה הקרוב ויעלו את מחיר החוזה הרחוק וכך "ידפקו" את המחזיקים בקרן הסל.
בחוזים על הנפט פעולה כזו אינה אפשרית בגלל קיומם של גופים שחייבים להיות בצד המוכר של כל חוזה, כמו חברות הפקת נפט או גופים המחזיקים מצבורים גדולים של חביות נפט. גופים אלה מבטיחים למעשה שלקרנות כמו USO תמיד יהיה צד נגדי לקניית חוזים ולגלגול חוזים, וכך, למרות שהמנגנון בו הקרן פועלת אינו מושלם, השיטה פועלת. בביטקוין, בהיעדר מוכרים טבעיים כאלה, התוצאות לקרנות הסל עשויות להיות הרות אסון.
בשורה התחתונה, אם אתם מתלבטים האם להחזיק ביטקוין באופן ישיר או להיחשף דרך קרנות סל כאלו או אחרות, עדיף ללכת על החזקה ישירה.
- 5.אורן 19/10/2021 23:25הגב לתגובה זוהכותב שכך לכלול את החוזים הפתוחים על הביטקוין בבורסות הקריפטו!!! נכול להיום בערך 50 מיליארד. מי סופר טת cme כשמדובר בקריפטו.
- 4.הכבה לא רצינית (ל"ת)דודו 19/10/2021 15:23הגב לתגובה זו
- 3.מעניין. (ל"ת)הקורא 19/10/2021 08:54הגב לתגובה זו
- 2.לילי 19/10/2021 07:39הגב לתגובה זומה עם זה ? ולמה זה נחתך אתמול ? אשמח להסבר
- 1.איש 19/10/2021 07:10הגב לתגובה זותודה על הכתבה. הגיוני, ברור ופשוט
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
