יריב מוזס
צילום: תמונה מפייסבוק

כנפיים מעוניינת להשקיע בחברה של הבן של בעלי השליטה - השקעה או מתנה לבן?

במסגרת הסכם ההשקעה חברת כנפיים תלווה ותשקיע 10.8 מיליון שקל בחברה של יריב מוזס בורוביץ בנה של תמי מוזס בורוביץ בעלת השליטה בכנפיים; החברה של הבן הוקמה לפני חצי שנה

גלעד מנדל | (10)
נושאים בכתבה אל על כנפיים

חברת ההחזקות כנפיים 0%  עברה הרבה מאוד בתקופה האחרונה, גם לפני פרוץ מגיפת הקורונה היא היתה צריכה להתמודד עם הבעיות שצצו בענף התעופה אצל שתי החברות העיקריות שלה - אל על 2.32% , שעוד לפני הקורנה היתה "מת מהלך" וכן חברת  גלובל כנפיים 2.19%  העוסקת ברכישה והחכרת מטוסים לחברות גדולות, תחום שגם הוא לא היה בדיוק בתור הזהב שלו.

הקורונה היתה מכה קשה לחברות המוחזקות ולכנפיים עצמה. המחיר של מניית החברה נחתך בחצי מפרוץ משבר הקורונה, ובכך השלים ירידה של 75% בחמש שנים; החברה הפסידה את השליטה באל על וחלק מהלקוחות של גלובל כנפיים נתקלו בבעיות כספיות. שתי החזקות פרטיות נוספות שלה, העוסקות במתן שירותים למטוסים גם נפגעו בעקבות המצב בו היה שרוי ענף התעופה.

לאחר איבוד השליטה באל על, נראה היה כי כנפיים מנסה לחזור למסלול ההמראה כאשר החברה הבת שלה גלובל כנפיים (66%) חתמה על הסכם השקעה בחברת טוס אירוויז הקפריסאית. במסגרת ההסכם, צפויה טוס לאחר ההשקעה לחכור מגלובל כנפיים שני מטוסים שאינם מוחכרים כעת לאף חברה. בכף, מקווה כנפיים להוריד שתי ציפורים במכה אחת - גם לחזור ולשלוט בחברת תעופה וגם להחכיר מטוסים שסתם צוברים פחת כאשר אינם מוחכרים.

כעת, מדווחת כנפיים על הרפתקה חדשה אליה היא רוצה להיכנס, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות. כנפיים רוצה להשקיע בחברת מויה תיירות כ-837 אלף שקל וכן לתת הלוואה של 10 מיליון שקל לתשע שנים ובריבית של בין 3.5 ל-4.8 אחוז (מתחיל ב-3.5% ומתקדם עם הזמן), זאת בתמורה ל-70% ממניות מויה.

מויה עוסקת נכון להיום במכירת חבילות של תיירות בעיקר "לתיירות בוטיק" ומתכננת להיכנס לתיירות טק. עד כאן הכול בסדר, אבל מכאן זה מתחיל להסתבך; הבעלים של החברה הוא יריב מוזס בורוביץ - הבן של בעלי השליטה בחברה תמר מוזס בורוביץ ודדי בורוביץ.

ולא רק זה, הפעילות של החברה הזו החלה באפריל 2021, כלומר לפני בקושי חצי שנה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אחד שיודע 10/10/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    מה שמפתיע זה איך בתי המשפט בישראל לא עשו איתה את הדין עד היום. ידועה באיך לדפוק שותפים אחרים שלה בכל אחת מהחברות בהן הייתה שותפה לאורך ההיסטוריה ולדאוג לבני משפחתה מקרוב קרוב. הון שלטון כהגדרתו.
  • 6.
    רועה חשבון 10/10/2021 08:07
    הגב לתגובה זו
    עשו קצת שיפורים,שיפוצים לתמונה כדי לתת לו מראה של איש עסקים רציני ומצליח אך היום המצליחים הם דווקא החנונים החייכנים והצנועים .לא קונים את זה
  • 5.
    דן 07/10/2021 23:35
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים לא יאשרו את העסקה
  • אנונימי 08/10/2021 08:04
    הגב לתגובה זו
    הכל מלוכלך
  • 4.
    הכי מלוכלך שיש 07/10/2021 22:38
    הגב לתגובה זו
    הכי מלוכלך שיש
  • 3.
    משפחת מוזס נעשית משפחת פשע! (ל"ת)
    אנונימי 07/10/2021 21:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 07/10/2021 20:58
    הגב לתגובה זו
    אין רגולטור?
  • סתם זורקים בלון ניסוי מגעיל 07/10/2021 21:27
    הגב לתגובה זו
    סתם זורקים בלון ניסוי מגעיל
  • מנדלשיט 07/10/2021 21:22
    הגב לתגובה זו
    שששששש הרגולטור ישן , לא להעירו !
  • 1.
    אנונימי 07/10/2021 20:58
    הגב לתגובה זו
    אין רגולטור?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?