מינויים בבנק ישראל: בוועדה המוניטרית, בחטיבת המחקר ובתשתיות
בבנק ישראל מודיעים היום על מינויים של שלושה אנשים לתפקידים שונים בבנק. פרופ' נעמי פלדמן תמונה לחברת הוועדה המוניטרית של הבנק, ד"ר יוסי סעדון ימונה למנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק, ואייל זפרני ימונה למנהל אגף תשתיות טכנולוגיות בחטיבת טכנולוגית המידע בבנק.
המינוי של פרופ' נעמי פלדמן, אושר בממשלה, והיא תחליף את פרופ' ראובן גרונאו שיפרוש מהוועדה המוניטרית לאחר 10 שנים. פלדמן גם ייעצה לנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, והיא תומכת בביטול הפטור ממס על דירות להשכרה, כלומר שמשכירי דירות יצטרכו לשוב ולשלם מס כפי שהיה בעבר - כמו בכל השקעה אחרת.
במקביל, אישרה הממשלה גם את המשך חברותם בוועדה של פרופ' משה חזן ופרופ' צבי הרקוביץ' לקדנציה נוספת. על פי חוק בנק ישראל, הוועדה המוניטרית צריכה למנות שישה חברים: הנגיד (יו"ר הוועדה), המשנה לנגיד, עובד בנק ישראל שמינה הנגיד, ושלושה חברים מקרב הציבור אותם ממנה הממשלה.
פרופ' פלדמן בעלת תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת אילינוי, ובעלת תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת מישיגן ומתמחה בתחומי מימון ציבורי, מיסים וכלכלה התנהגותית. הפרופ' פלדמן משמשת כפרופסור חבר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מאז שנת 2018, וכן משמשת כעורכת בכתב העת הכלכלי American Economic Journal: Economic Policy. כמו כן שימשה בין השנים 2011-2018 ככלכלנית בכירה במדור ניתוח פיסקאלי בפדרל-ריזרב, ובתווך גם כיהנה כשנה במועצת היועצים הכלכליים של הנשיא בארה"ב (CEA). קודם לכן גם שימשה פלדמן כיועצת לאגף הערכה ואסטרטגיה מוניטרית בבנק המרכזי של אנגליה בשנת 2004.
- הבית היקר בעולם עומד למכירה - זה הסכום
- למונייד: שווי הפעילות ירד ב-99%; ההנפקה בוול סטריט הצילה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מאחל לפרופ' פלדמן הצלחה רבה במילוי תפקידה כנציגת הציבור בוועדה המוניטרית בבנק ישראל ומודה לה על נכונתה לקחת על עצמה את האחריות הכרוכה בכך. לפרופ' פלדמן ניסיון מקצועי רלוונטי ועשיר ואני בטוח שתתרום רבות לעבודת הוועדה. בנוסף ברצוני להודות מקרב לב לפרופ' ראובן גרונאו על 10 שנותיו כחבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שהוא חבר בה מיום היווסדה, ועל תרומתו המקצועית להתוויית המדיניות הכלכלית שהובילה הוועדה במשק הישראלי בשנים אלו."
כאמור, גם ד"ר יוסי סעדון ימונה למנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק. סעדון יחליף את מיקי קהן שפורש, והוא שימש עד כה כראש תחום מדיניות מאקרו-יציבותית שבאגף הפיננסי. היחידה שבראשה עמד עוסקת בבניה ויישום של מודלים לזיהוי סיכונים מערכתיים במשק הישראלי, מעקב אחר יציבות המערכת הפיננסית בכללותה, פיתוח כלים למדידת הקישוריות בתוך המערכת הפיננסית ובינה למגזר העסקי הריאלי. .
סעדון החל את דרכו בבנק ישראל ככלכלן בתחום היציבות הפיננסית בחטיבת המחקר. בהמשך כיהן כדובר בנק ישראל כ-6 שנים ולאחר מכן היה הנציג של מדינת ישראל בדירקטוריונים של הבנק העולמי, הבנק לפיתוח אמריקה הלטינית (IDB) וזרוע ההשקעות הפרטיות של הבנק לפיתוח אמריקה הלטינית (IIC). כמו כן, שימש בעבר כיועץ חיצוני לקרן המטבע.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
סעדון, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותארים שני ושלישי בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון, תושב באר שבע ומזה שנים רבות היה מרצה בתחומי הכלכלה, המימון, המתמטיקה והסטטיסטיקה באוניברסיטת בן גוריון, מכללת ספיר ועוד.
האגף הפיננסי שבחטיבת המחקר בבנק ישראל אמון על חקר ומעקב המערכת הפיננסית על מנת לזהות איומים פוטנציאליים ליציבותה ובתוך כך, מעקב אחר השווקים הפיננסים, המוסדות הפיננסיים, והרגולציה הפיננסית. בנוסף, האגף הפיננסי חוקר את תפקוד המערכת הפיננסית והשווקים הפיננסיים במטרה לייעל את אספקת המימון לפעילות המשק ולהגן על חסכונות הציבור. מנהל האגף הפיננסי משמש גם כיו"ר ועדת ההיגוי של הועדה ליציבות פיננסית.
המינוי השלישי הוא של אייל זפרני, שימונה למנהל אגף תשתיות טכנולוגיות בחטיבת טכנולוגית המידע בבנק. אייל יעמוד בראש האגף האמון על פיתוח ותחזוקת תשתיות המחשוב של הבנק התומכות במערכות הפיננסיות, במערכות המידע המנהליות, תשתיות התקשורת, בסיסי נתונים ואבטחת המידע.
- 1.שמילו 05/10/2021 15:40הגב לתגובה זוממגדלי השן שאינם יודעים מה קורה בשטח במציאות. אנשי האקדמיה מנותקים מהראלתי מסודרים כספית ולרב תאורטיקנים שמתאימים אולי לכתוב ספרים אבל לא תמיד מבינים בכלכלה המעשית!!!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
