אוטובוס דן נוסעים נהיגה תחבורה ציבורית
צילום: מורן ישעיהו

אלקטריאון בהסכם עם דן בהיקף 6 מ' ש' בשנה עם מניות חסומות ואופציות

אלקטריאון תתקין את תשתית הטעינה שלה על כבישים במסופים התפעוליים של דן, וכן את הסוללה הנטענת ב-200 אוטובוסים. דן תקבל 130 א' מניות חסומות ו-100 א' אופציות. דן: "שעתיים ביום אוטובוס עומד במסוף; בזמן הזה נטעין 30% מהנדרש ליום"
איתי פת-יה | (6)

חברת אלקטריאון -0.37% מדווחת על הסכם עם דן במסגרתו תתקין את הסוללה שלה, הנטענת בזמן נסיעה על מקטעי כביש מיוחדים שהסבה, על 200 אוטובוסים של חברת התחבורה הציבורית. עם מימוש ההסכם המלא, אלקטריאון תקבל מדן 6 מיליון שקל בשנה, ולדן ינתנו 130,000 מניות חסומות ועוד 100,000 אופציות.

בצד התקנת הסוללות באוטובוסים, אלקטריאון תתחייב להתקין את תשתית הטעינה על כבישי מסופי קצה של דן אליהם מגיעים האוטובוסים. בשלב הראשון ותוך שנה, המערכות יותקנו על כ-100 אוטובוסים חשמליים חדשים ותשתית הטעינה תיפרס במסוף רידינג בתל אביב. בשלב השני ותוך שנתיים, פריסת התשתית תתרחב למסופים מרכזיים נוספים בתל אביב (האוניברסיטה, כרמלית ועתידים) ובדרום (נתיבות או אופקים), כך שהמערכת בכללותה תוכל לספק טעינה לכ-200 אוטובוסים.

דן כבר שיתפה פעולה עם אלקטריאון במקטע ההדגמה של השנייה בכביש רחוב קלצ'קין ברמת אביב שבתל אביב. במסגרת הפרויקט, אוטובוס של דן נטען באופן דינאמי ואלחוטי בנסיעה ובאופן סטטי במסוף ההמתנה. "דן בדקה לשביעות רצונה את הפתרון תוך כדי עבודה שוטפת בשטח והחליטה להמשיך את שיתוף הפעולה לשלב הבא אשר יאפשר לחברת דן להטעין את האוטובוסים בזמן שהם נמצאים במסופים בין נסיעות וזאת בנוסף לטעינת הלילה במסוף", מסבירים באלקטריאון.

עוד במסגרת ההסכם דן מגלה תעביר לאלקטריאון מידע שייאסף המשטח ותובנות תפעוליות הנגזרות ממנו. את הדאטה הזו תוכל אלקטריאון לחלוק ולמכור למפעילות תחבורה ציבורית אחרות בעולם, מה ש"צפוי לשרת את אלקטריאון מול לקוחות עתידיים בשוק העולמי", לפי הודעת החברה.

אופיר קרני, מנכ"ל דן: "בכדי להפוך את רשת התחבורה הציבורית של חברת דן במטרופולין תל אביב לרשת חשמלית לחלוטין, מקימה החברה בימים אלה מערכת תשתית טעינה ותמיכה בתחבורה הציבורית מהגדולות בעולם. הטכנולוגיה של אלקטריאון נבחנה על ידי החברה והוכחה כמתאימה לטעינות קצרות במסופים התפעוליים וכחלק מההפעלה השוטפת. טכנולוגיה מתקדמת זו, לצד טעינות בחניוני הלילה צפויה להשיג טווחי וזמני נסיעה גדולים יותר ולהוריד עומסי צריכה מחניוני הלילה באופן שיגדיל את מרחב התמרון והגמישות שלנו"

"מתוך 19 שעות ביממה שבהם אוטובוס פועל, כשעתיים במצטבר הוא עומד במסוף לטובת התאוששות הנהגים ותחלופת הקווים. לכן להערכתנו, נוכל בזמן הזה לתת מענה בסדר גודל של כ-30% מסך הטעינה היומית הנדרשת, את היתרה האוטובוסים ישלימו בחניוני הלילה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יצהר 24/10/2021 10:20
    הגב לתגובה זו
    העניין הוא שדן מושקעת חזק באלקטריאון שלא מוכרת כלום. אז הוציעו הודעה שטובה לשני הצדדים אולי זה ירים את המניה או יותר נכון יעצור את ההתרסקות שלה.
  • 4.
    מה נגמרה האשפה ? בסוף אשאר מובטל (ל"ת)
    עובד זבל 07/10/2021 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאוכזב קשות 04/10/2021 15:56
    הגב לתגובה זו
    לא מאמין להם יותר, מכול הרעיונות היפים נשארו מטענים לחברת דן - שומדבר לא אלגנטי ולא מה שהתחילו ממנו ועל הסיפור בשוודיה כבר לא שומעים כלום והמעט ששומעים זה על הפנים
  • 2.
    משקיעה סולידית 04/10/2021 15:22
    הגב לתגובה זו
    תשלום נמוך, הרבה הוצאות והתחייבויות ומניות ואופציות והתקנות ותשתיות ומה לא כדי ״להדגים״ הטענה במסופים, כשאת זה אפשר גם לעשות עם חיבור של כבל בדיוק כמו אוטו חשמלי. זה לא סימן טוב בכלל.
  • 1.
    דניאל ק 04/10/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    מה רמת קרינה בסביבת הנהג וסביסת הנוסעים? נא לספק נתון במיליגאוס. ידוע שמעל 4 מיליגאוס קיימת סכנה
  • קרינה מסוכנת 04/10/2021 18:51
    הגב לתגובה זו
    יש התעלמות מהקרינה של המטענים , בפרט המטענים המהירים .. זה אבסורד שעושים קמפיין עולמי למכוניות חשמליות ומתעלמים מהנזקים העצומים של הטעינה והסוללות עצמם .. בדקתי את שואב האבר דייסון V11 . התוצאה הייתה 170 מילי גאוס כשהתקן הוא 2 מקסימום.. איש לא פוצה פה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?