מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך העבירה את תיק החקירה בעניינו של אמיר ברמלי וחברת אולרנט לפרקליטות. בחודש אוגוסט 2020 נפתחה 2020 חקירה נוספת נגד אמיר ברמלי וגורמים נוספים. החשדות שעמדו בבסיס החקירה: ביצוע עבירות של הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי חקירה וזיוף, וכן עבירות הלבנת הון. על פי החשד, מדובר בהונאת משקיעים בהיקף של עשרות מיליוני ₪ שנחשפה ע"י הרשות ונחקרה על ידה. לפי החשד, ברמלי ביצע את העבירות בעוד מתנהל כנגדו משפט פלילי בגין ביצוע עבירות דומות. על בסיס חומרים שנאספו בחקירה הנוכחית, עלה חשד להמלטות מן הארץ ומהדין. בין החומרים שנתפשו נמצאו כלי זיוף ומסמכים המעידים על זיוף, חומרי מחשב המעידים על כוונתו להימלט מן הארץ. לפיכך, רשות ניירות ערך ופרקליטות מיסוי וכלכלה פנו לבית המשפט בבקשת מעצר עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי ברמלי פעל על מנת להימלט מן הדין. על פי החשד, ברמלי פעל, בעצמו ובאמצעות אחרים בין היתר באמצעות חברת אולרנט, והציע לציבור המשקיעים ניירות ערך ללא תשקיף, וגייס כך עשרות מיליוני שקל. הכספים גויסו, על פי החשד, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא לרבות גיוס כספים עבור אפיקי השקעה הנחזים להיות שקריים, הצגת בטחונות מזויפים למשקיעים, ותוך גניבת כספי המשקיעים אשר בפועל אינם מועברים לטובת ההשקעה המובטחת, ותוך העברת הכספים באמצעות חשבונות קש אשר אינם רשומים על שם ברמלי או שייכים לו. כזכור, לפני כשמונה חודשים גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט כבוב) על ברמלי עשר שנות מאסר, לאחר שהרשיע אותו בגניבת למעלה מ-300 מיליון שקל ממשקיעים בחברת קרן קלע וכן בעבירות מרמה, זיוף הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת הכרעת הדין קבע ביהמ"ש כי בשנים 2015-2012 גייסה חברת קרן קלע שבבעלות ברמלי מאות מיליוני ש"ח ממאות משקיעים, בהתבסס על מצגי שווא שמסר ברמלי. למשקיעים הוצג כי כספם ישמש למתן השלמות הון שהן הלוואות לטווח קצר, בעבור גורמים עסקיים בישראל, והוסבר כי מדובר באפיק חסר סיכון שיניב עבורם ריבית חריגה ויאפשר נזילות גבוהה של הכסף. בניגוד למצגים אלה, השתמש ברמלי בכספי המשקיעים לשם רכישת חברות לבעלותו הפרטית, שהיו ברובן חברות הזנק עתירות סיכון בראשית דרכן או חברות שהיו נתונות בקשיים כלכליים ניכרים. הפעילות שביצע ברמלי באמצעות קלע לא הניבה לקרן הכנסות, והיא סבלה מגירעונות והפסדים. משכך שילם ברמלי את הריבית החודשית למשקיעים או פרע את השקעתו של מי שביקש לעשות כן, בשיטת "פירמידה", כך שכספי משקיעים חדשים הם שפרעו את החוב למשקיעים הישנים. בנוסף, ברמלי ניתב מיליונים רבים מכספי המשקיעים לשורה ארוכה של שימושים אישיים שונים. גיוס הכספים ממאות המשקיעים בקרן, בוצע ללא פרסום תשקיף כמתחייב לפי חוק ניירות ערך, דבר שהקשה עליהם עוד יותר לעקוב אחר השימושים בכספם. בשנים האחרונות אנו רואים שימוש בערוצי הפצה מגוונים, כגון: רשתות חברתיות, 'כתבות עיתונאיות', שימוש בידוענים ובאנשים מפורסמים כחלק ממנגנון שיווק משומן ועל מנת 'להכשיר' את החברה וההשקעה. לכן, הרשות שבה וקוראת לציבור לפעול בצורה אחראית ולבדוק כי החברה / הגורם הינו מפוקח על ידי רשות ניירות ערך. בבדיקה פשוטה באתר רשות ניירות ערך, ניתן לבדוק הגורם פועל ברישיון. פיקוח עשוי לצמצם סיכונים הכרוכים ממילא בהשקעות בניירות ערך.