סין אסיה
צילום: Getty images Israel

למה קרן הפנסיה הממשלתית הגדולה ביפן לא תשקיע באג"ח סיני?

סין שהוכנסה לאחרונה למדד WGBI היוקרתי, תזכה להתעלמות מהמוסדי הגדול בעולם בשל שלל סיבות, שחלקן חורגות מהתחום הכלכלי גרידא. האם זה יסמן את הדרך למוסדיים נוספים?
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה יפן סין פנסיה
לרוב, כשאג"ח מדינתי נכנס למדדים הגלובליים המובילים, מדובר ביום חג למדינה. למה? כי כניסה למדדים האלה זו הבעת אמון בינלאומית בכלכלה ובמשטר מקומיים, שמשמעותה זרימה של יותר ביקושים, ובשל כך גם עלייה בהשקעות חוץ, לאגרות החוב שמנפיקות מדינות - ויש לכך אפקטים כלכליים נוספים. הכלכלנים בישראל רק חיכו שישראל תוכנס למדד האג"ח הממשלתי העולמי (WGBI) של ה-FTSE ראסל באפריל אשתקד.   המדד היוקרתי עוקב ומודד כבר למעלה מ-30 שנה כלכלות יחסית מפותחות בפרמטרים של הכנסות קבועות, מטבע מקומי ואג"ח ממשלתי של למעלה מ-20 מדינות החברות במדד. ה-WGBI נחשב לבנצ'מארק שדרכו בוחנים חוב לאומי של מדינות. בין היתר חברות בו ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, הולנד, ספרד, מקסיקו, מלזיה ועוד.   גם סין בדרך לשם. במארס האחרון הודיעו לה כי נכנסת למדד היוקרתי, בתהליך ארוך שאמור להיות מושלם בתוך 3 שנים מסוף אוקטובר – כלומר באוקטובר 2024 סין תהפוך לחברה מלאה.   אולם במקרה הסיני, כבר התגלעו סדקים בנכונות של השחקנים המשתתפים במדד, להשקיע באג"ח הסיני. בשבוע שעבר, קרן ההשקעות של קרנות הפנסיה של ממשלת יפן (GPIF), מהמוסדיים הגדולים בעולם אם לא הגדול שבהם, הודיעה כי לא תשקיע באג"ח מבוסס יואן שנכנס למדד החודש.   עד כמה גדולה הקרן? בסוף יוני האחרון GPIF ניהלה 197 טריליון יין, או 1.7 טריליון דולר, כשבערך רבע מזה מושקע באג"ח מדינתי. סך הכול GPIF משקיעה דרך WGBI לא פחות מ-180 מיליארד דולר.   ביום רביעי האחרון הדירקטוריון של GPIF הודיע כי החברים בעד התרחקות מהאג"ח הסיני, הן בשל חששות ממצב הנזילות, חשש מיציבות והן בשל היכולת להגיע לפשרות במקרה שהסינים לא יעמדו במחויבויות שלהם. הקרן תמשיך להשקיע במדדי WGBI, אבל לא בכאלה שכוללים את האג"ח הסיני.   במארס החזיקה הקרן אג"ח של אוורגרנד (3333.HK) השוקעת בקרוב ל-90 מיליון דולר, אולם נפתרה מהם וכבר עכשיו לקרן אין נכס אחד מבוסס יואן. "אי אפשר להגיע לפשרות על האג"ח של הממשלה הסינית במערכות הבינ"ל שבהם משתמשים באג"ח ממשלתי. הנזילות של שוק האג"ח עדיין מוגבלת ביחס לגודל ההשקעות של GPIF והמסחר בחוזים עתידיים אסור על שחקנים שאינם סיניים", אמר יו"ר GPIF, מאסאטקה מיאזונו, בישיבה ביולי, שתוכנה פורסם בשבוע שעבר.   בשנים האחרונות האג"ח הסיני צבר פופולריות במערב, מאחר והוא מציג תשואה לפדיון גבוה משמעותית מהאג"ח אמריקאי, 2.8% ביחס ל-1.5% בהתאמה, כשאג"ח של הממשלה היפנית עומד על 0%. באירופה, התשואות לפדיון הן שליליות. לכן ההתרחקות של יפן היא משמעותית והיא עלולה לסלול את הדרך לקרנות נוספות מרכישת אג"ח סיני ממשלתי.   העניין הוא, שזה לא עניין כלכלי גרידא. המתיחות בין המדינות היא גבוהה בשני העשורים האחרונים, במיוחד סביב העוינות הסינית בים הסיני הדרומי, אבל לא רק. ביולי האחרון וידאו שאושר על ידי המפלגה הקומוניסטית בסין, איים על יפן במלחמה גרעינית אם תתערב צבאית במצב שטאיוון.   הנה הווידאו: כנראה שיפן, בעלת בריתה הגדולה של ארה"ב באזור, שבעה מהעוינות הסינית, כשתמיכה באג"ח סיני ממשלתי, הוא בעצם חיזוק המדינה היריבה, שפולשת בבוטות לתחומה הטריטוריאלי ומאיימת לשנות סדרי עולם מדיניים וכלכליים בכל אזור מזרח אסיה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ארז מה עמדתך על השקעה במניות האינטרנט הסיניות? 03/10/2021 23:44
    הגב לתגובה זו
    ארז מה עמדתך על השקעה במניות האינטרנט הסיניות?
  • 1.
    רעיון מצויין 03/10/2021 20:30
    הגב לתגובה זו
    רעיון מצויין
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.