סין אסיה
צילום: Getty images Israel

למה קרן הפנסיה הממשלתית הגדולה ביפן לא תשקיע באג"ח סיני?

סין שהוכנסה לאחרונה למדד WGBI היוקרתי, תזכה להתעלמות מהמוסדי הגדול בעולם בשל שלל סיבות, שחלקן חורגות מהתחום הכלכלי גרידא. האם זה יסמן את הדרך למוסדיים נוספים?
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה יפן סין פנסיה
לרוב, כשאג"ח מדינתי נכנס למדדים הגלובליים המובילים, מדובר ביום חג למדינה. למה? כי כניסה למדדים האלה זו הבעת אמון בינלאומית בכלכלה ובמשטר מקומיים, שמשמעותה זרימה של יותר ביקושים, ובשל כך גם עלייה בהשקעות חוץ, לאגרות החוב שמנפיקות מדינות - ויש לכך אפקטים כלכליים נוספים. הכלכלנים בישראל רק חיכו שישראל תוכנס למדד האג"ח הממשלתי העולמי (WGBI) של ה-FTSE ראסל באפריל אשתקד.   המדד היוקרתי עוקב ומודד כבר למעלה מ-30 שנה כלכלות יחסית מפותחות בפרמטרים של הכנסות קבועות, מטבע מקומי ואג"ח ממשלתי של למעלה מ-20 מדינות החברות במדד. ה-WGBI נחשב לבנצ'מארק שדרכו בוחנים חוב לאומי של מדינות. בין היתר חברות בו ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, הולנד, ספרד, מקסיקו, מלזיה ועוד.   גם סין בדרך לשם. במארס האחרון הודיעו לה כי נכנסת למדד היוקרתי, בתהליך ארוך שאמור להיות מושלם בתוך 3 שנים מסוף אוקטובר – כלומר באוקטובר 2024 סין תהפוך לחברה מלאה.   אולם במקרה הסיני, כבר התגלעו סדקים בנכונות של השחקנים המשתתפים במדד, להשקיע באג"ח הסיני. בשבוע שעבר, קרן ההשקעות של קרנות הפנסיה של ממשלת יפן (GPIF), מהמוסדיים הגדולים בעולם אם לא הגדול שבהם, הודיעה כי לא תשקיע באג"ח מבוסס יואן שנכנס למדד החודש.   עד כמה גדולה הקרן? בסוף יוני האחרון GPIF ניהלה 197 טריליון יין, או 1.7 טריליון דולר, כשבערך רבע מזה מושקע באג"ח מדינתי. סך הכול GPIF משקיעה דרך WGBI לא פחות מ-180 מיליארד דולר.   ביום רביעי האחרון הדירקטוריון של GPIF הודיע כי החברים בעד התרחקות מהאג"ח הסיני, הן בשל חששות ממצב הנזילות, חשש מיציבות והן בשל היכולת להגיע לפשרות במקרה שהסינים לא יעמדו במחויבויות שלהם. הקרן תמשיך להשקיע במדדי WGBI, אבל לא בכאלה שכוללים את האג"ח הסיני.   במארס החזיקה הקרן אג"ח של אוורגרנד (3333.HK) השוקעת בקרוב ל-90 מיליון דולר, אולם נפתרה מהם וכבר עכשיו לקרן אין נכס אחד מבוסס יואן. "אי אפשר להגיע לפשרות על האג"ח של הממשלה הסינית במערכות הבינ"ל שבהם משתמשים באג"ח ממשלתי. הנזילות של שוק האג"ח עדיין מוגבלת ביחס לגודל ההשקעות של GPIF והמסחר בחוזים עתידיים אסור על שחקנים שאינם סיניים", אמר יו"ר GPIF, מאסאטקה מיאזונו, בישיבה ביולי, שתוכנה פורסם בשבוע שעבר.   בשנים האחרונות האג"ח הסיני צבר פופולריות במערב, מאחר והוא מציג תשואה לפדיון גבוה משמעותית מהאג"ח אמריקאי, 2.8% ביחס ל-1.5% בהתאמה, כשאג"ח של הממשלה היפנית עומד על 0%. באירופה, התשואות לפדיון הן שליליות. לכן ההתרחקות של יפן היא משמעותית והיא עלולה לסלול את הדרך לקרנות נוספות מרכישת אג"ח סיני ממשלתי.   העניין הוא, שזה לא עניין כלכלי גרידא. המתיחות בין המדינות היא גבוהה בשני העשורים האחרונים, במיוחד סביב העוינות הסינית בים הסיני הדרומי, אבל לא רק. ביולי האחרון וידאו שאושר על ידי המפלגה הקומוניסטית בסין, איים על יפן במלחמה גרעינית אם תתערב צבאית במצב שטאיוון.   הנה הווידאו: כנראה שיפן, בעלת בריתה הגדולה של ארה"ב באזור, שבעה מהעוינות הסינית, כשתמיכה באג"ח סיני ממשלתי, הוא בעצם חיזוק המדינה היריבה, שפולשת בבוטות לתחומה הטריטוריאלי ומאיימת לשנות סדרי עולם מדיניים וכלכליים בכל אזור מזרח אסיה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ארז מה עמדתך על השקעה במניות האינטרנט הסיניות? 03/10/2021 23:44
    הגב לתגובה זו
    ארז מה עמדתך על השקעה במניות האינטרנט הסיניות?
  • 1.
    רעיון מצויין 03/10/2021 20:30
    הגב לתגובה זו
    רעיון מצויין
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.