חברה לישראל 0.35% בעלת השליטה באיי.סי.אל 0.11% ו-בזן 1.62%  מדווחת כי חתמה על הסכם לרכישת מניות של החברה הציבורית אקווה (AKVA), שנסחרת בבורסת אוסלו, לפי שווי שוק של 316 מיליון דולר. אקווה מספקת פתרונות לגידול דגים (בעיקר סלמון) בים וביבשה. חברה לישראל תרכוש את את המניות בשיעור של 15%, בתמורה לסכום כולל אשר ישולם בקרונות נורווגיות, בערך של 65 מיליון דולר. הצדדים יקימו גוף ההשקעה בבעלות שווה שיגייס בין 50 מיליון דולר ל-100 מיליון דולר, מתוכם 30-90 מיליון מצדדי ג'.

במועד השלמת העסקה, החברה תשלם כ-322 מיליון קרונות (שווה ערך בקירוב ל-24-28 מיליון דולר). הסכום ישולם לבעלי מניות אקווה במסגרת הצעת רכש. ככל שהיענות בהצעת הרכש תהיה גדולה, תוכל החברה לרכוש מניות נוספות - בכל מקרה שיעור ההחזקה בחברה לא יעלה על 19.99%.

במסגרת ההסכם, נקבע כי החברה תהיה זכאית למנות דירקטור אחד לדיריקטריון אקווה, ככל שתרכוש 15% או יותר מהון המניות של החברה - זכות זו תעמוד גם במקרה של ירידה בשיעור אחזקה ל-12%. 

אקווה קיימת כבר ארבע עשורים ונרשמה למסחר באוסלו ב-2006, ונכון להיום היא מחזיקה פעילות מקומית ב-10 מדינות ומוכרת ב-65 מדינות. כ-1,450 עובדים מועסקים בה בסך הכל. ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף יוני האחרון, מכרה החברה בהיקף של 360 מיליון דולר וה-EBITDA המתואם לתקופה היה בסך כ-37 מיליון דולר; עם שוליים של 10-11% מהמכירות. לפי החברה לישראל, החוב של אקווה נקוב גם הוא בקרונות נורבגיות, והיקפו פי שלושה מה-EBITDA, עם ריביות של קצת מעל 2% - וניתן לייעל את מבנה החוב הזה.

• סטלה קורין ליבר מסכמת שבוע: ככה לא בונים גדר
• ותודה לאקדמיה: כיצד הצליח פוטין למחוק את הרובל בכמה צעדים קלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לפתרונות גידול יבשתיים (אקווה התקשרה באחרונה עם הסכם מול לקוח סיני להקמת מתקן - העבודות החלו באוגוסט), החברה מספקת גם טכנולוגיה לגידול דגים בכלובים (מספקת את הכלובים עצמם, רשתות, מצלמות, מערכות האכלה, רובוטים לניקוי רשתות ועוד) וכן עמלה על פיתוח פתרונות דיגיטליים "להתמודדות עם אתגרים סביבתיים ותפעוליים הממוקדים בשיפור הרווחה והפרמטרים הביולוגיים של הדג", מסבירה החברה לישראל בדיווח שלה. בין היתר מדובר בטכנולוגיה שמטרתה "להפחית את כמויות המזון המשמשות בתהליך גידול הדגים, ובכך לתרום להפחתת ההשפעה של חוות הדגים על הסביבה הימית בה הן פועלות".

גידול יבשתי של דגים מסייע לטריטוריות שלא מגדלים בהן דגים בים, ואלה תלויות ביבוא ממדינות אחרות (בעיקר נורווגיה וצ'ילה, לפי אקווה). התנועות הגדולות ביותר בסחר הסלמון הבינלאומי נעשה מאירופה לאסיה (ב-2019: 224 אלף טון טרי ו-29 אלף טון קפוא), ומאמריקה הלטינית לצפון אמריקה (214 אלף טון טרי ו-87 אלף טון קפוא). גידול מקומי יבשתי אמור לחסוך את היבוא לרבות עלויות השינוע, וכך גם להביא להפחתה של הזיהום (פליטות הפחמן ביבוא סלמון גדולות פי שלושה פר ק"ג ביחס לגידול מקומי). בהקשר זה, אומרים בחברה לישראל כי ההשקעה תואמת את מדיניות התמיכה שלה בהיבטי ESG.

בעוד ההיצע בארה"ב של דגי סלמון עלה בין 2008-2019 ב-1%, הוא לא תאם את עליית הביקושים בשיעור של 4% בתקופה. באירופה המצב היה טוב יותר, עם ביקושים שעלו ב-4% גם כן, אך היצע שעלה ב-3% וגם כן לא הדביק את הקצב.

• גולף תרכוש את ג'אמפ ועונות תמורת 30 מיליון שקל
• העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל (צילום: יח"צ)

הבעיה היא שכדי להגדיל את כלובי הגידול בים (95% מדגי הסלמון למאכל גדלים בשיטה זו), החקלאים זקוקים לרישיונות, המדינות, בין אם תהיה זו נורבגיה או צ'ילה, מעניקות רשיונות כאלה - אך במחיר גבוה למדי. על כן מגדלים רבים מעדיפים לייעל את הפעילות שלהם בשטח הרשיון הקיים - או לגדל על היבשה. בחברה לישראל אומרים כי שטחי הגידול הנוכחיים לא יספקו את הצמיחה בביקוש לדגי סלמון: תוספת של 2 מיליון טון כל שנה עד 2030. שוק הגידול היבשתי, שהיום מספק 7,000 טון, אמור לספק עד 0.2-0.8 מיליון טון ב-2030 לפי תחזיות.

לפי נתונים שמציגים בחברה לישראל, צרכנים בעולם מוכנים לשלם יותר על דגי סלמון בהשוואה למזון חלבוני אחר מן החי - 5.8 יורו לק"ג ב-2019, מול 4.1 יורו לבשר בקר, 2.3 יורו לעוף ו-1.3 יורו לבשר חזיר.

את הרכישה תממן החברה לישראל ממקורותיה העצמיים, וזו למעשה העסקה הראשונה מאז הכריזה לפני כשנתיים על אסטרטגיית ההשקעה שלה בחברות חקלאות ומזון, בהיקף כולל של כ-350-500 מיליון דולר, שאמורים להתחלק על פני 5-7 חברות, שבכל אחת מהן תשקיע 70-100 מיליון דולר.

הפוטנציאל הגדול בחברת החזקות הוא החשיפה שהיא מספקת למשקיעים למספר חברות - ואולם הסיפור המרכזי, ואולי היחיד במקרה של החברה לישראל הוא איי.סי.אל. עם היקף ההשקעה הנוכחי באקווה, הדבר לא צפוי להשתנות, ובחברה גם לא מעוניינים להגדיל את החזקותיהם מעבר לאותה מגבלת 19.9% עליה סוכם.

מדוע מלכתחילה לא רכשו נתח גדול יותר? מנכ"ל החברה לישראל, יואב דופלט, הסביר בשיחה עם המשקיעים: "אקווה היא לא חברה שצריכה כסף, היא חברה שמייצרת כסף ויכלה להמשיך לגדול במקורות עצמיים. ביחד עשינו תכנית כמה כסף יצטרכו כדי להאיץ את הפיתוחים שלהם – בגידול היבשתי ובדיגיטל והגענו לסכום שהוא היה הנכון מבחינתם. רצינו לארגן את ההשקעה שלנו והגענו להסכמה עם בעל מניות שיסכים למכור לנו ולאחרים באוסלו במסגרת הצעת המכר".

השוק מגיב בחיוב לרכישה, ככל הנראה בעקבות המסר שעולה ממנה - שבחברה לישראל מתחילים ליישם את האסטרטגיה. לחברה נכס מס אדיר בדמות הפסדיה הצבורים של איי.סי.אל - את אלה יכלו לקזז עם רווחי חברות מטרה - לו היו משקיעים בכאלה קודם לכן.

ואולם, בחברה לא מעוניינים בהשקעה רק כדי לסמן וי על מימוש האסטרטגיה, ומה שמנע עד כה עסקאות מעין זו הן מיעוט הזדמנויות בשווקים שמעניינים אותה ושוויים גבוהים מדי בשוק, ועל אף שבחברה לישראל מחפשים כל העת - ייתכן שייקח עוד זמן עד העסקה הבאה ("נמשיך לעשות את זה בזהירות ולחפש עסקאות נכונות תחת ניהול נכון של החוב שלנו לאורך זמן. זה לא יהיה ב'וואן-שוט'", אומר דופלט). החברה לישראל מעוניינת בחברות יציבות, הקשורות בפעילות סביבתית ופונות למגה-טרנדים - וכאלה בינלאומיות.

בחברה לישראל החלו לפני כ-9 חודשים לבחון את ההשקעות בתחום תעשיית הדגים וכך הגיעו לאקווה. בין היתר, הפעילות הבינלאומית של צים , גם כן של איש העסקים עידן עופר, סייעה לקישור בין שני הצדדים. מעבר לכך העובדה שהחברה לישראל, כשמה כן היא, ישראלית גם כן הייתה בעלת חשיבות, וזאת בשל הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המזון בארץ. אקווה תרצה לרכוש טכנולוגיות ישראליות מבוססות AI בתחום פעילותה, ושותף ישראלי יכול לעזור לה בכך.

ואגב ESG, אמנם דגים צורכים פחות מזון מאשר בקר, ועל כן חתימתם הסביבתית פחותה יותר, אך ניתן לטעון כי קידום של גידול יבשתי של דגים צורך גם הוא משאבים נחוצים של אדמה - כמו שטחי מרעה לבקר. מדוע אם כן לא השקיעה החברה לישראל בחברת פוד טק כזו או אחרת שתפתח בשר דגים מתורבת? מסביבת החברה אנו למדים שבשלב זה האמונה שלהם בפיתוחים שכאלה אינה גבוהה.