הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock
סיכום שנה

בסוף שנת תשפ"א: חיים בארץ כ-9.39 מיליון איש

על פי נתוני הלמ"ס בישראל, במהלך השנה החולפת אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-146 אלף נפש; כ-6.943 מיליון תושבים יהודים, 74% מכלל האוכלוסייה, כ-1.982 מיליון תושבים ערבים כ-21% מכלל האוכלוסייה, וכ-466 אלף תושבים אחרים כ-5%
סתיו קורן |
נושאים בכתבה אוכלוסייה אוניברסיטאות ישראל שנה

אוכלוסיית ישראל כוללת כ-9.391 מיליון איש, נכון לשנה שהסתיימה כעת. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, בסוף 2048 ל-15 מיליון תושבים, ובסוף 2065 ל-20 מיליון תושבים כך מפרסם הלמ"ס לקראת ראש השנה.

בישראל מתגוררים כ-6.943 מיליון תושבים יהודים, כ-74% מכלל האוכלוסייה, כ-1.982 מיליון תושבים ערבים כ-21% מכלל האוכלוסייה, וכ-466 אלף תושבים אחרים כ-5% מתוך האוכלוסייה. אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-146 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה היה 1.6%, נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות.

נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה כ-22 אלף איש, מהם כ-20 אלף עולים חדשים. מאז פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020 ובעקבות סגירת הגבולות של ישראל חלה ירידה בתנועות של הגירה בין-לאומית, ובעיקר במספר העולים. כמו כן, הירידה החדה בשיעור הגידול השנתי נובעת מהירידה במספר העולים, אך גם מושפעת מהירידה במספר הלידות, כפי שנצפתה בשנתיים האחרונות, וכן מעלייה בתמותה.

בריאות

ההוצאות הלאומיות על בריאות הסתכמו בכ-118.1 מיליארד שקל (8.5% מהתמ"ג),  לעומת 107.4 מיליארד שקל (7.6% מהתמ"ג) בשנת 2019. תוחלת החיים הממוצעת של גברים נאמדה בגיל 80.7, ואילו תוחלת החיים הממוצעת של נשים נאמדה בגיל 84.8. 

כ-48 אלף איש נפטרו בסך הכל, כרבע (25.5%) מהפטירות היו משאתות ממאירות (סרטן), ו-14.5% היו ממחלות לב. כמו כן  כ-5,800 נפטרו מקורונה (ב-11.5 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד).

חינוך והשכלה

ההוצאות הלאומיות על חינוך הסתכמו בכ-118.7 מיליארד שקל, (8.6% מהתמ"ג), לעומת 116.3 מיליארד שקל (8.3% מהתמ"ג) בשנת 2019. במערכת החינוך יש כ-1.8 מיליון תלמידים, וכ-190.3 אלף עובדי הוראה. 

באוניברסיטאות ובמכללות יש כ-35.3 אלף עובדי סגל - המשכורת הממוצעת שלהם עומדת על כ-9.4 אלף שקל בחודש. כיום לומדים כ-211.6 סטודנטים לתואר ראשון, כ-66.4 אלף סטודנטים לתואר שני, וכ-12.2 אלף סטודנטים לתואר שלישי. 

קיראו עוד ב"בארץ"

משקי בית 

הכנסות של משקי בית הכנסה כספית ברוטו לחודש עומדות על כ-21,063 אלף שקל, ההכנסה כספית נטו לחודש עומדת על כ-17,276 אלף שקל. כ-66.5% ממשקי הבית מתגוררים בדיקה בבעלותם, 39% מתוכם שילמו משכנתא על הדירה. 

שיעור התעסוקה

כ-59.1% מתוך האוכלוסייה מועסקים, לעומת 61.1% בשנת 2019: בקרב גברים – 62.6% (לעומת 65.1% בשנת 2019), בקרב נשים – 55.8% (לעומת 57.2% בשנת 2019), בקרב ערבים – 39.5% (לעומת 43.4% בשנת 2019), בשבוע אזרחי ישראל עובדים כ-33.5 שעות בממוצע. 

שוק ההון

סך גיוס ההון באמצעות הבורסה לניירות ערך עמד על כ-160 מיליארד שקל, ערך השוק של איגרות החוב הרשומות בבורסה (ללא מק"מ) – כ-978 מיליארד שקל.ערך השוק של מניות וניירות ערך בני המרה (המירים) הרשומים בבורסה – כ-842 מיליארד שקל.

נדל"ן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם הסכם נורמליזציה קזחסטן תיירות

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן