פרופסור אוריאל רייכמן
צילום: אלי דסה

פרופ' אוריאל רייכמן יסיים את תפקידו כנשיא אוניברסיטת רייכמן

נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה הודיע הערב כי יסיים את כהונתו במיידי בעקבות ההכרה הרשמית כאוניברסיטה; ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט: "לקחת מחנה צבאי נטוש והפכת אותו לאימפריה של חינוך, השכלה וציונות"
צחי אפרתי | (6)

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), הודיע הערב, כי יסיים את כהונתו כנשיא המוסד באופן מיידי. זאת, בעקבות ההכרה הרשמית כאוניברסיטה שקיבל המוסד מהמועצה להשכלה גבוהה לפני כשבועיים, ובהמשך לשינוי שמו מהבינתחומי הרצליה לאוניברסיטת רייכמן.

פרופ' רייכמן דיבר באירוע פרידה חגיגי שהתקיים הערב בקמפוס אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), בהשתתפות חברות וחברי הסגל, תורמים וידידים, ובוגרות ובוגרי המוסד. "קיימתי את השליחות שלקחתי על עצמי בהקמת הבינתחומי", אמר, "זה הרגע לקום ולומר תודה על האפשרות לממש את החזון. זה הרגע גם להודיע שהחלטתי לסיים את תפקידי כנשיא. המרכז הבינתחומי הוקם כחברה לתועלת הציבור. בניגוד למקובל לא ביקשנו ולא קיבלנו תמיכה כלכלית כלשהי מהמדינה או מוסדותיה. פעלתי לצד חבריי, כיזם לתועלת הציבור, ללא צפי כלשהו לחבילת מניות או יכולת הורשה. היום אני מקבל בדמעות תודה בעיניי, את ההוקרה והתמורה הנאצלת והגדולה ביותר על מה שהיה למפעל חיי. לא יכולתי לקוות ליותר מאשר קריאת שם המוסד על שמי".

 

פרופ' רייכמן סיכם את דבריו: "המרכז הבינתחומי יצא לדרך כאוניברסיטה ציונית, ומכאן גם התפיסה החינוכית שלנו שמתבטאת במילים 'חירות ואחריות'. אנחנו מחנכים את הסטודנטים לצאת לעולם מתוך אמונה בעצמם ובחבריהם. להיות יזמים ולא להיכנע לסטטוס-קוו אם אינו נראה להם. לחיות חיים של משמעות והגשמה אישית של שאיפותיהם, ולצד זאת לדאוג בראש ובראשונה למי שאינם יכולים לעזור לעצמם. ולהיות מוכנים להגן, פיזית וערכית, על קיום המדינה ועל ערכיה. זהו הבסיס הערכי שעליו בנינו את האוניברסיטה שלנו, ו-35 אלף הבוגרים של המרכז הבינתחומי נושאים איתם ערכים אלה".

נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג: "לפני 27 שנים ייסדת את מה שהפך להיות מפעל חייך. יצרת מוסד שהוא מודל לחיקוי בתחומו וכיום המרכז הבינתחומי הרצליה הינו חלק בלתי נפרד מהנוף האקדמי ומהחברה הישראלית בכלל. החברה הישראלית טבועה עמוק בנשמתך. את כל מרצך הקדשת ואתה מקדיש למחשבה איך להפוך אותה למקום טוב יותר, איך לכונן כאן חברת מופת קלאסית של הציונות הקלאסית הליברלית של זכויות הפרט וזכויות האדם – אתגר לא פשוט בעולם משתנה... תמיד היית איש של חזון ועשייה. דמותך כנשיא המרכז הבינתחומי תיזכר תמיד כדמות של מנהיג מייסד – אדם שנושאים אליו עיניים, מודל לחיקוי".

ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט: "לקחת מחנה צבאי נטוש והפכת אותו לאימפריה של חינוך, השכלה וציונות. זכות גדולה עבורי שהייתי שר החינוך ויו"ר המל"ג שאישר את הפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה. היום אנו זוכים להגיד אוניברסיטת רייכמן קמה. אוניברסיטה שמגלמת מצוינות וערכים כמו תרומה לחברה וחיזוק האנשים שתורמים למדינה. הדרך רק התחילה ואני צופה שהאוניברסיטה תזנק מעלה ואתה תוכל להביט באושר על הפריחה והמשך הצמיחה". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בוגר 18/11/2021 15:17
    הגב לתגובה זו
    המרכז הבינתחומי הוא הישג אקדמי.
  • 4.
    שאול 12/11/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו כמותו . מאחל לו הרבה בריאות ונחת .
  • 3.
    ארז 03/09/2021 15:43
    הגב לתגובה זו
    מפעל של תארים לכל מי שמשלם
  • 2.
    שמואל 03/09/2021 14:13
    הגב לתגובה זו
    רייכמן פורש בכבוד ואתה מקלל? עבור טיפשות לא צריך אוניברסיטה..
  • 1.
    יניב 03/09/2021 08:51
    הגב לתגובה זו
    בין לילה הפך הבין תחומי לאוניברסיטה, ומנהל המוסד לנשיא אוניברסיטת והנוכל בקריצת עין מרעיף שבחים
  • זאב 03/09/2021 12:45
    הגב לתגובה זו
    יכול היה לכתוב מה שכתבת. המרכז הבין תחומי מעניק מלגות תחזרי יכולת, מעורב בפרוייקטים קהילתיים ולא לוקח מהמדינה שקל; לא כמו נוכלים אחרים חובשי מגבעת או סגולי שיעור. .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).