היום יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, כשלפי ממוצע החזאים ולפי המגולם בשוק ה-OTC הוא עלה ב-0.3%. להערכתנו קיים סיכוי גדול יותר להפתעה כלפי מעלה, ל-0.4%, בשל עונתיות קיץ חריגה של סעיף הדיור.

גורמי עניין נוספים יהיו באופן טבעי "סעיפי הקורונה", כמו מסעדות, לאור סיום תשלומי החל"ת, המלונות לאור אינדיקציות להשתוללות המחירים ועוד. האינפלציה השנתית בישראל צפוי שעלתה מ-1.7% ל-1.8%.

ומה קורה בארה"ב?

מדד המחירים לצרכן בארה"ב ביטא ביום רביעי עליה חודשית של-0.5% (בצפי), אך ביום חמישי ושישי התפרסמו אינדיקציות לכך שהאינפלציה ש"בצנרת" גדולה יותר משהוערך קודם. מדד המחירים ליצרן (PPI) זינק בחודש יולי ב-1%, לעומת צפי לעליה של 0.6%, ולמחרת (שישי) נתון מחירי היצוא עלה ב-1.3%, לעומת צפי ל-0.8%. לאחר שני הפרסומים התשואה ל-10 שנים בארה"ב טיפסה מ-1.30% ל-1.37%.

אלא שביום שישי בשעה חמש קיבלנו תזכורת שזה שהתשומות והיצור מתייקרים, זה עדיין לא אומר שיש מי שיסכים לשלם אותם. סקר הצרכנים של אונ' מישיגן פורסם ותיאר קריסה לשפל של עשור, כשבלטו לרעה כוונות הצרכנים לבצע רכישות גדולות של מכוניות, דירות ומוצרי בני קיימא, בעיקר בשל התייקרותם.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המדד הזה גרם לנפילה בתשואה לפחות מ-1.28%. אגב, גם בישראל סקר אמון הצרכנים מהשבוע שעבר תיאר התדרדרות בביטחון הצרכנים במחצית השנייה של יולי, בין השאר בכוונתם של הצרכנים לבצע קניות גדולות בשנה הקרובה, כנראה גם בשל הקורונה.

החדשות הללו הצטרפו לשלל התפתחויות משמעותיות נוספות בתקופה האחרונה, בניהם נתוני תעסוקה חזקים, חולשה מטרידה מסין (רגולציה ואשראי חלש), תוכנית פיסקלית עצומה בארה"ב, הנפקה חזקה לאג"ח ל-10 שנים בארה"ב, חולשה מפתיעה באירופה (סקר ZEW ויצור תעשייתי) והחמרה של הקורונה.

ועדיין למרות כל אלה התשואות די נותרו יציבות בשכונה של ה-1.2%. האם מה שיביא לפריצה שלהן ומעסיק את המשקיעים זה רק מה יקרה בסימפוזיון הבנקאים המרכזיים בג'קסון הול בשבוע הבא (26-28/8)? כלכלני בנק אוף אמריקה מעריכים ששום פריצה לא תהיה שם, ושפאואל לא יכריז על צמצום הרכישות (Tapering), אלא רק יתאר את ההתקדמות בכלכלה ואת ההתלבטות לגבי הצמצום. מה שכן, לטענת כלכלני הבנק היסטורית האג"ח נוטות לעלות לקראת הסימפוזיון הזה.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

כבר כמה חודשים ששוק האג"ח מתמחר שהפד בדרך לבצע טעות מדיניות, ע"י הידוק מהיר מדי, שישפיע בעיקר להאטת הכלכלה בטווח הבינוני-ארוך. התשואות הארוכות יורדות במקביל לצפי להעלאת ריבית (שיפוע העקום יורד). אולי זאת הסיבה שהמשקיעים החלו לקנות הגנות מפני ריבית שלילית בעוד ארבע שנים?

ריבית שלילית בארה"ב הפכה לסיכון של הטווח הבינוני - החוזים העתידיים צופים כעת כי ריבית הליבור תעלה לכ-1.47% עד הרבעון הראשון של 2025. אך סוכנות בלומברג מדווחת שמשקיעים שקונים הגנות לפוזיציה הזאת, החלו בימים האחרונים להיות מוכנים לרכוש גם אופציות הגנה מפני סיכון זנב של ריבית ליבור שלילית. התרחיש שעשוי להביא אותנו למצב כזה הוא לאו דווקא הקורונה, שנראה שלא ממש מעניינת את השוק, אז אולי זה הידוק מהיר מדי של הפד.

בינתיים בסקר בלומברג מסוף השבוע תחזית הצמיחה לארה"ב ב-2021 הופחתה ע"י הכלכלנים בשוק מ-6.6% ל-6.2%.

לבנק ישראל בשיקולי הריבית מתווסף גם הלחץ של השקל המתחזק, וההכרה הברורה בחוסר האפקטיביות של רכישות המט"ח לאורך זמן. הרחבה - הכוח הבלתי נתפס של בנק ישראל והנזק הבלתי נתפס שהוא גורם לנו