עינב בוימפלד
צילום: ביזפורטל
TV

האם הגאות בהנפקות משפיעה על שכר העובדים בהייטק?

עינב בוימפלד, מנהלת תוכן ומחקר באול ג'ובס, מדברת על התחרות בין חברות התוכנה על עובדי ההייטק, על מחסור גדול בעובדים ועל הדרך של החברות לשמר עובדים -  ראיון TV
עדי ברזילי | (9)
נושאים בכתבה הייטק משרות

גל ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בנאסד"ק מייצר לאלפיי הייטקסטים רווחים פנומנליים בזכות אופציות. כצפוי - הגאות בתחום נמשכת והביקושים יוצרים עליית שכר.

"יש היום מחסור של עשרות אלפי עובדים בעיקר בתחום הפיתוח" אומרת עינב בוימפלד, מנהלת תוכן ומחקר באול ג'ובס "החברות מתחרות על העבדים הקיימים  ולכן העלאת שכר היא הדרך היחידה למשוך עובדים כרגע". צפו בראיון המלא:

על פי בדיקה שערך אתר AllJobs  חלה עליה בכמות המשרות החדשות בכל תחומי ההייטק בישראל. המחסור בעובדים גורם לעלייה במשכורות. אלה שיאני השכר בענף ההייטק בארץ:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    bj 03/08/2021 23:18
    הגב לתגובה זו
    מזמן יש כבר חברות רלוונטיות אחרות מן הסתם מי שעובד איתם זה כל מיני חברות שמלקטות את השאריות..
  • 5.
    הייטקיסט 31/07/2021 12:05
    הגב לתגובה זו
    זה אולי השורה של התקציב סיבוס השנתי. השכר בפועל גבוה הרבה יותר. פראייר הארכיטקט תוכנה שעובד בשכר כזה.
  • 4.
    אלי 31/07/2021 09:44
    הגב לתגובה זו
    איזה הייטקיסט הולך לעבוד בשביל 28 אלף ? 38-45 אלו רמות השכר היום. היחידים שהקורונה עשתה להם טוב הם הייטקיסטים ומוכרי המזון. האנשים ישבו בבית ולא יצאו למסיבות , לקולנוע, לאירועים , למסעדות . ישבו בבית ואכלו. ואז רשתות המזון החלו לעלות מחירים בלי חשש . פירות נמכרים במחירים מטורפים , מאפים עלו , מוצרי בשר עלו , מוצרי ניקיון עלו כעת יעלו גם משקאות וחד פעמיים ובום קיבלנו עליית מחירים כללית במשק של 20-30 אחוזים והשכר של כולם נשאר אותו הדבר. חוץ מהייטקיסטים . הם זכו להעלאה בתקופת קורונה ועם השלמת עליות המחירים במשק יסגרו שכר ברמות 50 אלף. הלך עלינו. לאט לאט המדינה מתחלקת ל-2. הייטקיסטים מוערכים וכל היתר הנחות ושקוף.
  • 3.
    שמואל ברגר 31/07/2021 08:59
    הגב לתגובה זו
    30 זה שכר של מפתח מתחיל עם ציונים גבוהים. ארכיטקטים, מנהלים ומפתחי אלגורימתים מרוויחים הרבה הרבה יותר מזה
  • אני מתכנת בסטארטאפ ומרוויח אחרי שנתיים 23000ברוטו (ל"ת)
    רוב חדשים ההייטק לא 01/08/2021 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רמי 31/07/2021 08:42
    הגב לתגובה זו
    תעלו
  • 1.
    הטבלה לא מעודכנת אני מרוויח 50 אחוז יותר (ל"ת)
    שי 30/07/2021 20:13
    הגב לתגובה זו
  • אתה לא מעודכן, אני מרוויח 100% יותר (ל"ת)
    יוחאי 01/08/2021 02:37
    הגב לתגובה זו
  • אוהד 31/07/2021 01:39
    הגב לתגובה זו
    LinkedIn
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).