הנפט אומנם יורד היום על רקע הגעה להסכם בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות לשאיבת נפט וירידה בביקושים בארה"ב, ועדיין, הביקושים לנפט צפויים לעלות בשל ההפתחות מחדש של הכלכלות.

ההתאוששות העולמית ממשבר הקורונה מגבירה את הביקושים לנפט. ישנו עדיין חשש אמיתי מהתפרצות חוזרת של זנים וויראליים תוקפניים, אבל רוב אוכלוסיית העולם חוזרת לשגרה מבורכת. על רקע היציאה מהמשבר, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA - International Energy Agency) העלתה בצורה חדה את תחזית הביקוש העולמי לנפט לשנת 2021. כמו כן, ה- IEA משער כי העולם יחזור לרמות הביקוש לנפט כמו לפני המשבר, עוד לפני סוף 2022. התיקון בתחזית הינו משמעותי, ונובע מנתוני הביקוש החזקים של החודשיים האחרונים.

פיצוי עצמי אחרי משבר

בתקופת משבר הקורונה, מדינות העולם החליטו לעצור את הפעילות הכלכלית הרגילה, על מנת להקטין את שיעורי ההדבקה והחולי. ההחלטה הייתה פשוטה אך יקרה: להקריב את הכלכלה של הטווח הקצר, על מנת לשמר את בריאות הציבור לטווח הארוך.

כיום, עם התקדמות מבצע החיסון העולמי, המדינות משתחררות מהסגרים ומהמגבלות. כאמור, עדיין לא יצאנו מכלל סכנה, אבל אם המתווה הנוכחי יימשך, יש סיכוי טוב שאנו נסיים עם המשבר הזה - בקרוב. כעת, אזרחי העולם יוצאים מהבית ומחפשים לתת לעצמם פיצוי, בגין תקופה לא קצרה של סגרים ומגבלות, חששות ופחדים. הביקוש לכלל המוצרים צפוי לעלות, ובכלל זה הביקוש לנפט שהינו מוצר בסיס בכל הפעילות הכלכלית, לרבות תחבורה, הובלה ותעופה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תעופה אמריקאית כדוגמא

ככל שהדבר נכון במיקרו-קוסמוס הישראלי, הדבר נכון שבעתיים בכלכלות הגדולות בעולם. הביקוש לתחבורה (רכבים, רכבות, טיסות וכו') הולך וגובר. דוגמא טובה לכך ניתן לקבל מעולם התעופה האמריקאי; לפני משבר הקורונה מספר העוברים בשדות התעופה בארצות הברית עמד על בין 2 ל- 2.6 מיליון נוסעים ביממה. באמצע חודש יוני 2021, המספר הזה חזר ל- 2 מיליון, בפעם הראשונה מאז פרוץ המשבר. אמריקה חוזרת לטוס ולנפוש, ועושה זאת בקצב הולך וגובר.

אינפלציה

אבל לא רק רכישות פנאי מתגברות, אנו רואים לפנינו ביקושים משמעותיים בכל המישורים, מה שמוביל כבר לעליות מחירים באופן כללי, ובפרט בסחורות ובמוצרי יסוד. דוגמא בולטת היא מחיר הנפט (Brent) שעלה בשנה האחרונה במעל 75% ונסחר כעת בסביבות 75 $ לחבית. עליות המחירים המתמשכות מבטאות אינפלציה, שלא נראתה במחוזותינו (בעולם) מזה 20 שנה. אפילו הבנק המרכזי האמריקאי - הפד (Fed), שבמשך חודשים הנמיך ציפיות לאינפלציה ממשית, מתחיל כעת להודות כי אינפלציה ממשית צפויה להיות מתמשכת ולטווח ארוך. האינפלציה כבר כאן, והיא צפויה להמשיך הרבה מעבר לתקופת הפוסט-קורונה המיידית! כידוע, אינפלציה מבטאת שחיקה בכח הקניה, ולכן אינפלציה הרסנית במיוחד ליתרות מזומנים, לפיקדונות בנקאיים ולאגרות החוב (שאינן צמודות למדד).

מחיר הנפט צפוי לעלות

נראה כי הביקוש העולמי לזהב השחור רק צפוי להתגבר בשנים הקרובות ומחירו צפוי לעלות. זאת, כתוצאה ממגוון תהליכים מאקרו כלכליים. נסקור כעת את העיקריות שבהם:

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

ביקוש הולך וגובר של מדינות מתפתחות, ובראשם סין והודו; הגידול באוכלוסיית העולם והעלייה המתמדת ברמת החיים - מובילים לתיאבון ממשי לנפט, שמהווה מוצר בסיס בכל תהליך ייצור ולוגיסטיקה עסקית מודרנית. 

האווירה הפוליטית בארצות הברית הינה מוטה כנגד תעשיית הנפט המזהמת; הנשיא ביידן מעודד אנרגיה ירוקה ובמקביל משתדל להאט (אם לא לעצור) השקעות ממשיות בתשתיות הולכה והפקה של נפט וגז. המדיניות המוצהרת והמיושמת של הנשיא הינה להקטין (עד כמה שניתן) את התלות האמריקאית באנרגיה מזהמת ולתמרץ שימוש ופיתוח אנרגיה נקיה וירוקה יותר. כתוצאה, ענף הנפט והגז בארצות הברית נמצאים בתת-פיתוח משמעותי, והתשתיות הקיימות הנמצאות בביקוש מוגבר. מגמה זו הינה מבורכת, אך גם לפי ההערכות האופטימיות ביותר, אינה צפויה לגמול את העולם מהתלות בגז ונפט, בשנים הקרובות. 

הדולר אמריקאי הולך ונחלש; בעקבות משבר הקורונה, ארצות הברית פצחה במדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבה, בקנה מידה שלא נראה מעולם. הבנק המרכזי האמריקאי מדפיס כסף בקצב הולך וגובר, והדבר מוביל באופן טבעי להיחלשות יחסית של הדולר ברחבי העולם. כיוון שמחירי הסחורות בכלל, והנפט בפרט – נקובים בדולר (ארה"ב), היחלשות המטבע האמריקאי צפוי להעלות עוד יותר את מחיר הנפט. 

סין החלה בתהליך של יצוא אינפלציה; במשך שנים ארוכות, סין הצליחה להרוויח מהלחצים האינפלציוניים העולמיים, על ידי יצוא דפלציה לעולם. איך סין גרמה לרמת המחירים העולמיים לרדת? על ידי ייצור זול ויעיל. סין הפכה להיות מרכז הייצור העולמי, והיא מצליחה לייצר כמעט כל מוצר פיזי, במהירות ובעלויות מופחתות. חלק מההסבר ליכולת של סין לייצא דפלציה עד עתה, נובע מהמבנה המתוכנן של הכלכלה הסינית, מה שאפשר לה לשמור על רמות שכר קבועות ולבצע התאמות לשער החליפין של המטבע שלה. כעת, סין עומדת בפני חוסר שקט מצד האוכלוסייה שדורשת העלאות שכר, ומתמודדת עם דולר אמריקאי חלש במיוחד. היכולת של הממשל בסין נראית יותר מוגבלת מהעבר, ולכן יש צפי לייצוא טבעי של אינפלציה לעולם. 

נכון הדבר, שייתכן ומדינות ההפקה של נפט (אופ"ק פלוס, ארה"ב) יגבירו את הייצור וינסו לעמוד בביקוש העולמי הגואה, אולם הסיכוי לכך נמוך, כיוון שגם להם יש אינטרס מהותי לשמר מחירי נפט גבוהים והולכים. אולם, גם אם נקבל את הטענה שמחיר הנפט לא יעלה יתר על המידה, עדיין נותרו הזדמנויות השקעה ממשיות בענפי תשתיות קצת פחות מוכרות.

המשקיע הנבוך

אז איך ההבנה כי ישנם לחצים אינפלציוניים עולמיים על מחיר הנפט, יכולה לעזור למשקיעים? המשקיעים כיום עומדים מול שוק הון הפכפך, עם נכסים יקרים ואפילו בועתיים (למשל בענף הטכנולוגיה האמריקאי). החשש מנפילות שערים במחירי המניות ממשי ומשמעותי. ישנם מניות שלא ניתן להבין כלל את ההצדקה הכלכלית למחיר השוק שלהם, המבטא אחוזי צמיחה דמיוניים שלא צפויים להתממש, אפילו בתחזית האופטימית ביותר. מאידך גיסה, שוק אגרות החוב כולל ניירות ערך הנותנים תשואה נמוכה מאוד ואפילו שלילית. כאמור, בסביבה של אינפלציה מאוד לא מומלץ להחזיק מזומנים או פיקדונות בנקאיים, אז מה עושים עם הכסף?

ענף תשתיות האנרגיה

לאור הביקושים המתגברים, וסביבת האינפלציה הגואה, ייתכן והתשובה היא להקצות חלק מתיק ההשקעות למניות בתחום ענף תשתיות האנרגיה האמריקאי. ענף זה כולל את החברות המנהלות של מערכות הולכה (צינורות), הפקה והשבחה (זיקוק) של נפט וגז טבעי.

בתחום זה ניתן למצוא חברות פחות מוכרות כמו: Enterprise Products Partners, Antero Midstream, Targa Resources ו- Enbridge. בעגה המקצועית, חברות שכאלה נקראות Midstream כי הם נמצאות ב- "מרכז הזרם" ומרוויחות מכל שימוש במשאב. השקעה במניות אלו - יכולה להיות מאוד מעניינת. ראוי לשקול שינוי של הקצאת הנכסים האסטרטגית של תיק ההשקעות, כך שיכלול חשיפה מסוימת לענף חשוב זה.

היתרון כאן הוא כפול, מדובר על מניות אמריקאיות, עם חשיפה חיובית וממשית לעליה הצפויה בשימוש בנפט. אין ספק כי עליית מחירי הנפט תיתן לתעשייה ולענף רוח גבית, אבל שימו לב שהם צפויים להרוויח יפה גם אם המחירים לא ממש עולים. הם גובים דמי שימוש או שכירות על תשתיות (כמו צינור הולכה מטקסס לקליפורניה). כאמור, תשתיות נפט וגז טבעי בארצות הברית נמצאים בתת-פיתוח, ומכאן שגידול בשימוש בנפט (אפילו אם הוא מלווה בעלייה מקבילה בייצור) ייצור לחברות אלו רווחים מצוינים!

הגורמים המאקרו כלכליים של עולם בפוסט קורונה, נותנים סימנים ברורים לעליות מחירים כלליות (אינפלציה), ובפרט בתחום הסחורות; הנפט והגז הטבעי. היחלשות הדולר האמריקאי, הביקושים המוגברים מסין והודו, המדיניות הירוקה של ממש ביידון וחוסר היכולת של סין להחליש את המטבע שלה ולשמור על רמות שכר קבועות – רק יגבירו את התהליך. ניתן לבצע הגנה מסוימת מפני אינפלציה על ידי השקעה בחברות מתחום תשתיות האנרגיה. אם לא תהיה התפרצות חוזרת של הנגיף, ענף זה צפוי להרוויח מאוד מהעלייה הברורה בשימוש בנפט בשנים הקרובות.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.