משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

"נצטרך לתת תמריץ ממשלתי כדי להשאיר חלק מההשקעות בישראל"

כך אמר המפקח על רשות שוק ההון משה ברקת בוועדת הכספים של הכנסת. "פתרנו את ההגבלה בהשקעה בתשתיות בארץ ואנו רוצים להפנות כספים לפינטק, אגריטק ועוד". עוד קרא להכפיל ויותר את תקציב הרשות והתייחסות לתופעת הפרוטקשן בהיבט הביטוח
איתי פת-יה |

"בכל שקל חדש שמגויס, כ-50% הולך לחו"ל, בעתיד זה יכול להגיע אפילו ל-70% לפי סימולציות שערכנו", כך אומר המפקח על שוק ההון, החיסכון והביטוח, משה ברקת, בפתח דיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא עידוד השקעות של כספי החוסכים בישראל.

"הייתה אפליה ברגולציה של פרויקטים בחו"ל עם אותה רמת סיכון, להם היה צריך לרתק פחות הון לעומת פרויקטים בארץ", פרט ברקת. "חלק מזה קשור בחסמים, חלק מהם הסרנו כאן, לדוגמא הפניית יותר כסף לתשתיות, הייתה הגבלה בהשקעה בתשתיות. ברגע שאפשרנו להם כאן בוועדה לעלות באחזקה, אנחנו מאפשרים להם לבחון גם פרויקטים קטנים יותר, כי אחוז האחזקה שלהם יכול להיות גדול יותר אף פעם לא תהייה להם שליטה, אנחנו דואגים לבקרות סביב זה, וזה מביא יותר כסף לישראל".

בכוונתו של המפקח לפשרה עליה סוכם לאחרונה לפיה גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בחברות מתחום התשתית, במידה ונכנסו להשקעה במעמד ההנפקה בלבד, בשיעור של עד 49% לחברה מתחת לשווי של 300 מיליון שקל או עד 35% מעל לרף זה. טרם הפשרה המגבלה עמדה על 20% ללא הבחנה בשווי.

"אנחנו רוצים לבוא עם עוד נושאים", המשיך ברקת, "ולהפנות כספים לעולמות כמו פינטק, אגריטק, לעולמות שצומחים וכדאי לעודד. בחלק מהדברים נצטרך לתת איזה תמריץ ממשלתי, שנבטיח שהחוסכים יקבלו תמריץ נוסף כדי שהתשואה תהייה כדאית. הזווית שלנו היא קודם לדאוג לחוסכים, זה לא מחליף תקציב מדינה, זה תקציב של החוסכים וקודם כל הם צריכים לקבל את התשואה הגבוה ביותר, אבל בחלק מהמקרים זה ווין ווין, גם החוסכים מרוויחים וגם המדינה מרוויחה. אנחנו רוצים להגדיל את הצמיחה כאן, כי חלק ניכר מהכסף מושקע בישראל".

"אם נדע להרחיב את ההיצע של פרויקטים לתשתיות, להרחיב את ההזדמנויות ההשקעה האחרות, להפריט חברות, לעשות איגוחים וכן הלאה, יותר כסף יישאר בישראל. בצד שלנו אנחנו צריכים להסיר חסמים מיותרים, וזה מה שנעשה, על מנת שיותר כסף יבוא לישראל".

בצד זאת ברקת התייחס לנושאים נוספים, ובין היתר טען לתת-תקצוב של הרשות בראשה הוא עומד וקרא להגדיל את תקציבה מ-90 מיליון שקל כיום ל-220 מיליון שקל, כשלדבריו לרשות אין תקציב מתאים לשמירה על החוסכים והמבוטחים והדבר "פוגע ביכולת שלנו להביא אנשים ברמות בכירות יותר" - בכוונה לשכר. המפקח הצביע על כך שהרשות לניירות ערך זוכה לתקצוב גדול יותר וציין כי בתקציב רשות שוק ההון אין מגנון של גידול בתקציב ביחס לגידול בסכום הכספים המפוקחים בפנסיה, ביטוח וגמל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):