איך הגיעה סנטינל וואן לשווי של צ'ק פוינט?
בשבוע שעבר הונפקה חברת אבטחת המידע סנטינלוואן בבורסה האמריקאית לפי שווי של כ-9 מיליארד דולר. אך אם זה לא מספיק - לאחר ההנפקה זינקה מנית החברה עד לשווי של 11.4 מיליארד דולר. המנכ"ל של החברה אף יצא בהצהרה אצלנו בביזפורטל על כך שצ'ק פוינט הופכת לפחות ופחות רלוונטית.
שווי הפעילות של החברה שמוכרת בקצב שנתי של מתחת ל-150 מיליון דולר (37 מיליון ברבעון הראשון), הוא כ-10.6 מיליארד דולר (בנטרול המזומנים שגויסו בהנפקה).אגה, החברה גייסה עם הון שלילי של מעל 200 מיליון דולר ובהמשך לגיוס היא תעבור להון של כ-700 מיליון דולר.
אז בוול סטריט מפרגנים לה בשווי פנומנלי, ומנגד, ממש לא מתלהבים מענקית אבטחת המידע, צ'ק פוינט. שימו לב לנתונים הבאים - צ'ק פוינט שנסחרת 25 שנה מוכרת פי 12-14 מסנטינלוואן ומרוויחה 1 מיליארד דולר בשנה (סנטינל מפסידה עשרות מיליוני דולרים ברבעון), נסחרת בשווי פעילות די קרוב - האם זה הגיוני? ההסבר נמצא בצמיחה. חברה צומחת מתקבלת בוולסטריט בחמימות.
צ'ק פוינט המוכרת בקצב שנתי של מעל 2 מיליארד דולר נסחרת בשווי שוק של כ-15.8 מיליארד דולר, אך בניכוי מזומן עודף שהחברה מחזיקה בקופתה - יוצא ששווי הפעילות של הוא קרוב לזה של סנטינל - כ-11.5 מיליארד דולר.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה קרה? ובכן, ניתן לומר שהן מבחינת תזת הניהול והן מבחינת אהדת השוק שתי החברות הן הפכים מוחלטים ושונות זו מזו. בעוד צ'ק פוינט המנוהלת על ידי גיל שוויד פועלת בגישה שמרנית שממעיטה ברכישות או כניסה הדרגתית לתחומי פעילות חדשים, סנטניל הרבה יותר דינמית. צ'ק פוינט והמנכ"ל שלה שוויד אומנם מקבלים ביקורת על הקיפאון היחסי בפעילות, אבל החברה אסטרטגית (לפחות בינתיים) מעדיפה לשמור על הקיים ולצמוח בקצב איטי מאשר להיכנס להרפתקאות.
סנטינל הקטנה מלכתחילה מגיעה "לתחרות" עם יתרון גדול. היא מצליחה לצמוח בגלל שהיא "מתחילה מקטן" בניגוד לצ'ק פוינט שהיא כבר ענקית תוכנה. לצמוח מ-18 מיליון ל-37 מיליון דולר, זה קל יותר מאשר לצמוח באותו הקצב כשאתה מוכרת במאות מיליונים.
אפשר לראות את ההבדלים בין החברות בעוד מספר מקומות. צ'ק פוינט רווחית, הרוויחה 846 מיליון דולר בשנת 2020 ושומרת על שולי רווח יציבים כשהתלחזית לשנה היא לרווח העולה על 1 מיליארד דולר. סנטינל לעומתה, לא רווחית ובשנת 2020 רשמה הפסד של כ-76 מיליון דולר.
- עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
גם ברכישות יש הבדל - צ'ק פוינט ממעטת בביצוע רכישות בעוד שסנטינל כן מבצעת רכישות, בפברואר השנה לדוגמה רכשה החברה בעסקה של כ-155 מיליון דולר במזומן ובמניות את חברת Scalyr העוסקת בניתוח הנתונים בענן.
- 9.גם על פאלו צק פוינט צחקו והיום הם בוכים (ל"ת)ניר 06/07/2021 11:10הגב לתגובה זו
- 8.ניפ 05/07/2021 13:37הגב לתגובה זוהממשל האמריקאי מציף את השוק בכסף זול מאז תחילת הקורונה... נשקיעים מוסדיים מקבלים תגמול על השקעה ולא ביצועי ההשקעה... כמו שהיה בעבר מעניין להם ת... מה יקרה לכל החוסכים המסכנים שכספם מונח על קרן הצבי על הבטחות עתידיות חסרות ביסוס כלכלי.. ראינו את זה בעבר כבר מספרפעמים עם מודל שווי לקוח, כלכלה חדשה ושאר ירקות.. בסוף חברה צריכה להיות רווחית וכל שטויות המארקטינג יתפוגגו בהתרסקות, כולל ההסברים של מנכ"ל סנטינל שמפסיד ים, מגייס ים ובחוצפתו ממעיט מחברה רווחית.. מה שנקרא, ניפגש במשבר
- 7.גדעון 04/07/2021 21:05הגב לתגובה זותתפוצץ היא בום בום טרח
- 6.סנטינל צריכה להראות הקטנה ההוצאות ותפיסת נתח שוק (ל"ת)מיקי 04/07/2021 20:03הגב לתגובה זו
- 5.שום בסיס כלכלי רציונ 04/07/2021 15:13הגב לתגובה זוהפער האדיר בין רצוי למצוי הוא בלתי נתפס.
- 4.איתי 04/07/2021 13:33הגב לתגובה זותגיע בעוד שנתיים שלוש אחרי שסטנלי וואן תרכוש חברה או שניים ב100-200 מיליון דלר, תפסיד כמה מאות ותצטרך לצאת לגיוס הון חדש. השוק כבר לא יאהב את זה, זה לא כמו סבבי גיוס כסטארט אפ. זה יקרה לרוב החברות החדשות בשוק. נפילה נעימה
- שמשון 04/07/2021 14:51הגב לתגובה זוקוראים לה אם כל הבועות... או כשל שוק חמור. את בתי ההשקעות שמרוויחים רק מדמי הניהול זה ממש לא מעניין.
- 3.בור ועם הארץ . טוב שאתה לא יכול להשפיע על המסחר במנייה (ל"ת)איציק 04/07/2021 13:31הגב לתגובה זו
- 2.הייטקיסט פזרן 04/07/2021 13:23הגב לתגובה זוכל חברה שווה כל מחיר. בואו פראיירים ותעשו אותי עשיר!!
- 1.הסיבה שזאת בועה במו בשנת 2000 (ל"ת)י"ע 04/07/2021 12:39הגב לתגובה זו

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
