מכולת סופר מזון קמעונאות
צילום: Istock

עשור למחאה החברתית: מחירי המזון ירדו ב-20% - במונחי כח קניה

גם נומינלית המחירים התייקרו בארץ רק ב-6% לעומת 19% ב-OECD ו-11% בארה"ב; בנוסף - האם יכול להיות שמחירי הדירות עלו באמת רק ב-22% בעשור האחרון - ולמה בעצם תוכניות מחיר למשתכן ומע"מ אפס העלו את המחירים במקום להוזיל אותם? 
סתיו קורן | (8)
נושאים בכתבה OECD מחירי המזון

התייקרות מחירי המזון בישראל בעשור האחרון היא מהנמוכות בקרב מדינות ה-OECD, כך עולה מהשוואה בינלאומית שערך חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO Israel  במלאות עשור למחאה החברתית.

על פי נתוני BDO עלו מחירי המזון בישראל, כולל פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית, בשיעור של 6%. באותה תקופה עלו מחירי המזון במדינות ה-OECD בשיעור ממוצע של 19%, מתוכן במדינות אירופה ב-16% ובארה"ב ב-11%. המדינה שמובילה בהתייקרות המזון היא הונגריה שבה עלו המחירים ב-31%. רק בניו זילנד ויוון עלו המחירים בשיעור נמוך יותר מאשר בישראל.

 

למעשה המחירים ירדו ביותר מ-20%

על פי הסקירה, בעשור האחרון עלה השכר הממוצע בישראל ב-30% בממוצע, כך שבאופן יחסי מחירי המזון הוזלו באופן משמעותי של מעל ל-20% מבחינת יכולת הקניה של הצרכן. עם זאת, יש לזכור שנקודת הפתיחה של ישראל היתה ונותרה גם היום של רמת מחירי מזון גבוהה וזאת בשל שילוב של עלויות הנובעות ממגבלות הכשרות, מע"מ גבוה שאינו קיים כלל או נמוך יותר בהקשר של מוצרי מזון ברוב מדינות אירופה והשפעת מדיניות ממשלתית.

כמו כן יש שונות גדולה בין מוצרים שנותרו ברמת מחירים יציבה לאורך כל התקופה, ובהם הקוטג' שהיה סמל המאבק, לבין אלו שהתייקרו משמעותית כמו הירקות והפירות ואכילה במסעדות. מחירי המזון התעשייתי (ללא פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית), שהיו מרכז מחאת הקוטג' עלו רק ב-2% במהלך התקופה המזון בישראל. כלל מחירי המזון, לאחר שקלול גם של מחירי פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית, עלו בשיעור של 6%.

 

מחירי הדיור זינקו לאורך העשור ב-52%, אבל בפועל רק ב-22%

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חוקר 03/07/2021 15:30
    הגב לתגובה זו
    וזו עיסקה אחת מיני רבות שאני מכיר , קניתי ב- 2007 דירה 2 חדרים בת"א ב- 720K מכרתי בתחילת שנה זו ב- 3.7 מיליון , נא לעדכן את המערכת, המחירים בת"א עלו לפחות ב- 300% .
  • 7.
    אני 01/07/2021 18:00
    הגב לתגובה זו
    השכר הממוצע (באמת זה מדד הגיוני?..) עלה ב 30 אחוז?.. כמה עלה השכר לעובד יהודי במשרה מלאה במרכז, זה המדד הנכון, לא לכלול חצאי משרה שעברו למשרה מלאה וכל מני הטעיות. עלויות של כשרות ומעמ? התכוונת עלויות מרצדסים למונופולים ו״המנהלים״ הרבים רבים שמחזיקים שם.
  • 6.
    אנונימי 01/07/2021 17:31
    הגב לתגובה זו
    נתוני הלמס, כאשר הלמס הודה שאם משנים את גודל החבילה ולא משנים את הקוד הלמס לא מעדכן את זה, כאשר רוב המוצרים קטנו בעשרות אחוזים אבל המחיר נשאר אותו הדבר זאת עליה ברורה של המחירים למרות שלפי הלמס הם לא עלו.
  • 5.
    רונן 01/07/2021 16:24
    הגב לתגובה זו
    לשחקים וכל המשחקים עם הנתונים לא משנים כלום.
  • 4.
    דא עקא 01/07/2021 16:20
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור השכירות והקנייה הרקיעו שחקים וההכבדה על משפחה היא גדולה מאוד הרבה יותר מעוד שקל בקוטג'
  • 3.
    אור 01/07/2021 15:45
    הגב לתגובה זו
    מלבד עליית המחירים במשק 5%-20%. - הממשלה אישרה העלאת מחירי המים 4.5%. - הממשלה אישרה העלאת מחירי הבצים 6.5%. - הממשלה פועלת להטיל מס 17% מע''מ על קניות באינטרנט. המשמעות התייקרות כל המוצרים בארץ. - הממשלה בוחנת להעלות את מחירי הארנוננה שממילא גבוהים. אנשי שמאל בורים חסרי השכלה, תקשורת השמאל מערבבת אתכם ע''י הנדסת תודעה. ?? מי שלא לומד דרך המוח לומד דרך הכיס והכאב ??
  • 2.
    איתן 01/07/2021 15:38
    הגב לתגובה זו
    זה לא שווה בכלל התיחסות וזה מנוגד לכל העובדןת אבל אפשר לטעון הכול ולקבל במה וגם לספר עוד פייק ניוז-- צריך תוכן
  • 1.
    ואאו רק הממשלה החדשה נכנסה לעבוד וכבר הישג (ל"ת)
    האזרח 01/07/2021 14:28
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).