איירון סורס
צילום: אדם פרימר
דוח רווח והסבר

איירון סורס נכנסת לוול סטריט - האם המניה שלה תעלה?

איירון סורס תחל להיסחר ביום שלישי לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר - יש סיבה אחת טובה שהמניה תעלה ושתיים וחצי סיבות שהמניה תרד 
אבישי עובדיה | (13)

ביום שלישי זה קורה - מניית  איירון סורס תחל להיסחר בוול סטריט תחת הסימבול – IS. איירון סורס החלה את התהליך הציבורי רק לפני שלושה חודשים והנה היא מגיעה לבורסה הגדולה בעולם עם השווי הגבוה מעולם לחברה ישראלית – 11.5 מיליארד דולר. ברכות גדולות.

ההצלחה של איירון סורס זו ההצלחה של כולנו כי איירון סורס מגייסת עובדים ישראלים בקצב מסחרר, משלמת מסים בארץ, מעשירה מאות עובדים דרך אופציות ומענקים שצורכים יותר ומשלמים הרבה יותר מסים, מפרנסת מעגל שני של עובדים בתעשיות שמספקות שירותים ועוד ועוד.

אז כשמדברים איתכם על הצרות של הכלכלה המקומית תזכרו את איירון סורס והיא לא לבד – ג'יפרוג, למונייד, פלייטיקה, מאנדיי, ווקמי כבר עשו את זה לפניה ונסחרות במיליארדים;  טאבולה, פיוניר, איטורו ועוד למעלה מ-10 חברות ישראליות נמצאות בשלב כלשהו בתהליך להפוך לחברות של מיליארדים. מה שקורה בשנה האחרונה, ובעיקר במחצית הראשונה של 2021, אומנם היה צפוי, אבל המימוש שלו עדיין מרגש. זה פי כמה וכמה מאקזיט במובילאיי. זו שנה חלומית להייטק הישראלי ושנה חלומית לכלכלה הישראלית.

איירון סורס שהוקמה לפני 11 שנה ומנוהלת על ידי אחד המייסדים, תומר בר זאב,  מספקת למפתחי אפליקציות ובעיקר אפליקציות למשחקים יכולת פרסום והפקת הכנסות. לחברה יש למעשה רשת  לפרסום ממוקד בעשרות אלפי אפליקציות. מפתחי האפליקציות מטמיעים את הטכנולוגיה של איירון סורס באפליקציה ומשלבים דרכה פרסומות ממוקדות במשחקים. ההכנסות של החברה זינקו בעקבות הקורונה – בדומה לחברות אינטרנט אחרות – וברבעון הראשון של השנה הן הסתכמו ב-120 מיליון דולר.  

איירון סורס בחרה להיכנס לוול סטריט בדלת האחורית. לא דרך הנפקה ישירה של מניות, אלא דרך ספאק שזה בעצם שלד עם מזומנים שמחפש השקעה. שלד בשם תומא בראבו (סימבול: TBA) ואיירון סורס "התחברו" כשבמסגרת העסקה יונפקו מניות לבעלי המניות של איירון סורס ויושלם גיוס כך שבסוף תהליך המיזוג תיווצר חברה בשווי של 11.2 מיליארד עם כ-800 מיליון דולר בקופה (כך לפי אחת ההודעות הקודמות של החברות; בינתיים על פי מחיר הספאק שוויה של איירון סורס עלה ל-11.5 מיליארד דולר).

איך נקבע השווי הזה? בעיקרון לפי תמחור של חברות אחרות בענף, או חברות דומות או קרובות בפעילותן לאיירון סורס, ותתפלאו – איירון סורס מביאה השוואה לחברות אחרות וממנה עולה שהתמחור שלה הוא יחסית נמוך.

אז יכול להיות שכל החברות בתחום נסחרות בשווי מנופח, אחרי הכל – נאסד"ק בשיא, מניות האינטרנט בשיא, הריבית אפסית וכסף זורם למניות; ויכול להיות שההשוואה לחברות אחרות לא ממש מדויקת. אבל דבר אחד חשוב לזכור כשמתעסקים בהשוואה יחסית – זה לא באמת מבטא שווי אבסולוטי, זה לא נשען על הערכות שווי קלאסיות ולא על רווחים, אלא על השוואה של פרמטר מסוים, משהו בסגנון - השווי של חברות בתחום חלקי ההכנסות הוא 40 ואצלי 30 – אז אני נסחר במחיר נמוך.

קיראו עוד ב"גלובל"

זו היתה השיטה בתקופת בועת הדוטקום להערכת חברות. זה היה קל ונוח. בודקים בכמה חברות מתחרות נסחרות לפי פרמטר מסוים, אז אגב היה פרמטר מדהים – כמות הגולשים או צפיות (eyeballs היה המונח הכי שגור אז). לא היה צורך להרוויח, היה צריך להביא מסה של גולשים לאתר-פלטפורמה וזה קבע את השווי. לא רק באינטרנט. ספקיות תקשורת היו צריכות להציג את כמות המנויים שלהן וכל השאר לא היה חשוב. מפסידות? אז מה? יש הנפקות בוול סטריט, המשקיעים סוגרים את החור. בסוף זה כמובן התפוצץ.

זה לא אומר שאנחנו לקראת פיצוץ. החגיגה יכולה להימשך. זה אומר שמתישהו החגיגה תסתיים  וזה יהיה כואב – כגודל העליות כך גודל הנפילות וכל פעם מחדש – וההיסטוריה תמיד מנצחת – הגאות עולה על הגאות הקודמת והמפולת עולה על המפולת הקודמת.

 

אז איירון סורס היא הצלחה אדירה רק כדאי לזכור שבסוף מישהו מכבה את האור ואף אחד לא יודע מתי זה קורה. יש סיבה אחת טובה מאוד שהשווי של איירון סורס עוד יעלה - חברות אינטרנט מסוגה הן מצרך מבוקש. אבל יש שתי סיבות וחצי שיוצרות סימני שאלה.

נתחיל בחצי – זה לא הכי חשוב בתקופה הנוכחית: הביצועים האבסולוטיים של החברה. הביצועים טובים, אבל רחוקים מלהצדיק שווי כזה – EBITDA צפוי של 150 מיליון דולר ב-2021 זה טוב, אבל זה מצדיק שווי של 11.2 מיליארד דולר?  אהה, רגע, בטח שזה יכול להיות – הכל עניין של צמיחה. תדמיינו שה-EBITDA עולה ב-10% מדי רבעון – קרוב ל-50% בשנה. תוך 3 שנים ה-EBITDA ב-470 מיליון דולר. מצדיק 11.2 מיליארד? לא בטוח, אז בואו נסתכל על עוד 5 שנים – ה-EBITDA כבר יגיע ל-1 מיליארד דולר, כן זה כבר נהדר, זה כבר בקלות מצדיק 11.2 מיליארד דולר היום.

אתם מבינים את השיטה – תחזיות זה עניין גמיש. כלומר, זה לא רק שבהגדרה "אף אחד לא נביא" אלא שהנביאים יכולים להיות גמישים עם התחזיות איך שהם רוצים. לכו להתווכח עם נביא-אנליסט-מנכ"ל שטוען "אנחנו נגדל ב-50% בשנה בחמש השנים הבאות". יכול להיות שכן, אבל יכול להיות שלא.

וזה לא המקרה באיירון סורס. איירון סורס לא מספקת תחזית אופטימית לביצועים שלה בשנים הקרובות. היא מספקת תחזית שנשענת על חוקרים-אנליסטים לשנים הבאות, אבל בכל הקשור לביצועים שלה – היא לא מתיימרת לנבא. היא הולכת יחסית "על בטוח" ומספקת תחזית לשנת 2021  - וזו מאכזבת.

השווי של חברות האינטרנט, לרבות של המתחרות של איירון סורס, של החברות שנלקחו במודל ההשוואתי לצורך התייחסות לשווי, נגזר בעיקר מיכולתן לצמוח. הביצועים הנוכחיים פחות רלבנטיים – ה-EBITDA של איירון סורס ברבעון הראשון – כ-40 מיליון דולר (או השנתי – 150 מיליון דולר), לא קובע את שווי החברה (11.2 מיליארד דולר). אלא הערכת הצמיחה המתמשכת – חברות צמיחה אמורות לצמוח מרבעון לרבעון.

ומה קורה באיירון סורס? תראו את השקף הבא:

 

והנה שקף נוסף:

 

 

ועכשיו תחברו בין השקפים: איירון סורס לפחות בינתיים לא מצפה לצמוח בין הרבעונים בשנת 2021. היא צמחה עד כה בשיעורים ניכרים מרבעון לרבעון, אבל דווקא עכשיו – STOP צמיחה.

480-490 מיליון דולר של הכנסות בכל השנה כאשר 120 ברבעון הראשון ותחזית הרבעון השני היא 120-125 מיליון דולר. זה אומר שהמחצית השנייה תהיה בערך אותו דבר כמו המחצית הראשונה, זה אומר שההכנסות הרבעוניות בכל ארבעת הרבעונים ב-2021 יהיו די קרובות אחת לשנייה - לאן נעלמה הצמיחה? זה רחוק מקצבי צמיחה של עשרות אחוזים רבים שראינו בשנתיים האחרונות. 

אולי זו שמרנות יתר של הנהלת החברה במתן תחזיות, אבל אם נתייחס למספרים שחור על גבי לבן – הם מאכזבים. זו לא חברת צמיחה.

זו סיבה תיאורטית לכך שהמניה לא אמורה לעלות בהמשך (אלא אפילו לרדת), ויש לנו כבר סיבה וחצי. והנה הסיבה הנוספת. אולי אני מיושן, שמרן, אבל כששווי של חברה עולה פי 6.5 תוך שנתיים, אני חרד להמשך – אחרי עליות כאלו יש עוד "בשר" לעליות? ובמיוחד כשהאינדיקציה לשווי לפני שנתיים היא מוצקה, בכסף גדול – קרן ההשקעות CVC רכשה 25.7% מהחברה מהמייסדים ומעובדים בכירים בחברה בתמורה ל-450 מיליון דולר ולפי שווי של 1.75 מיליארד דולר. נכון, עברו שנתיים שהקפיצו את הפעילות הדיגיטלית כמה שנים קדימה (בזכות הקורנה), שנתיים שבהן הנאסד"ק זינק ב-60% ועדיין - פי 6.5 לחברה גדולה. זו לא חברה של 20 מיליון שקופצת בשווי זו חברה של מיליארדים שקופצת פי 6.5 - אפשרי, אבל קצת מציק.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    המניה במינוס 5 אחוזים (ל"ת)
    מני 30/06/2021 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יואב 28/06/2021 18:16
    הגב לתגובה זו
    אתה מנתח בשיטה של בומרים משנות ה 80. זו כבר לא אותה כלכלה כמו אז. יש לנו את האינטרנט שמשנה את כל מה שחשבנו או ידענו על כלכלה. איירון סורס תזנק תוך חודש לשווי כפול והעובדים ובעלי המניות יהפכו למעמד חדש של מולטי מיליונרים בדולרים מתחת לגיל 30.
  • dotcom 12/05/2022 15:07
    הגב לתגובה זו
    History doesn't repeat itself but if often rhymes
  • אז כנראה שהוא לא טעה חחחח (ל"ת)
    SC 12/05/2022 09:09
    הגב לתגובה זו
  • מי זה בומרים? גוגל לא עזר (ל"ת)
    איציק 30/06/2021 22:17
    הגב לתגובה זו
  • יריב 29/06/2021 20:10
    הגב לתגובה זו
    ואמרו כלכלנים ולאנשי הפיננסים שהם לא מבינים ושהטכנולוגיה שינתה הכל לעד. ונאסדק התרסק ולא חזר לקדמותו 15 שנה!!!
  • 7.
    נהנתי מהכתבה - אפשר כתבה דומה על סנטינל וואן? (ל"ת)
    one 28/06/2021 07:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ואיך אפשר לנתח את מאנדיי? 10 מיליארד דולר מוכרת ב-220 מ (ל"ת)
    משקיע 27/06/2021 22:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תומר 27/06/2021 15:10
    הגב לתגובה זו
    והיא תעלה ותעלה ותעלה
  • 4.
    איציק 27/06/2021 14:37
    הגב לתגובה זו
    זו מניה של צעיירם שלא מכירים את השוק, הם יכבו את האור
  • 3.
    מפרגנת ... (ל"ת)
    או ש או ש 27/06/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בועה בועה בועה (ל"ת)
    דוטקום 27/06/2021 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 27/06/2021 10:04
    הגב לתגובה זו
    אוהב לקרוא את הכתבות שלך
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.