פתאל עם בניו
צילום: תמר מצפי

פתאל רוכשת 50% בחברה המחזיקה ב-4 מלונות בתמורה להנחה שקיבלה בשכירות

רשת המלונות נכנסת לשותפות בחברה משותפת, כחלק מההסדרים שביצה להפחתה ודחייה של דמי השכירות במלונותיה; תמורת המניות בחברה תזרים פתאל הון ראשוני של כ-52 מיליון ליש"ט
איתן גרסטנפלד | (4)

רשת המלונות פתאל החזקות 2.29%  כי חתמה על מערך הסכמים לרכישת 50% מחברת נכס המחזיקה ב-4 מלונות (הכוללים כ-1,350 חדר) במרכז לונדון. זאת, בהמשך לסיכומים שניהלה עם בעלי הנכסים שלה, להפחתה ודחייה של דמי השכירות בארבעת הרבעונים האחרונים בהיקף של כ- 550 מיליון שקל (כולל עסקה זו).

על פי מערך ההסכמים, שנחתם מול הבעלים של המלונות, פתאל תזרים הון ראשוני של כ- 52 מיליון ליש"ט לפירעון מוקדם חלקי של ההלוואות בגין המלונות, נוסף על 3 מיליון ליש"ט השקעה בהון החברה. זאת בתמורה, לקבלת מניות חדשות בחברה זרה (אשר הוקמה כחלק מההסדר), שיהוו 50% מהון המניות המונפק והנפרע בחברה המשותפת.

ביתרת המניות בחברה המשותפת, יחזיקו חלק מהבעלים שיזרימו כ-18 מיליון ליש"ט, כך שלמעשה הון החברה יסתכם בכ-70 מיליון ליש"ט וישמש להקטנת ההלוואות לגופים פיננסים שעומדות כיום על כ-555 מיליון ליש"ט נכון לסוף הרבעון הראשון. במקביל, תקבל פתאל החזקות הפחתה כוללת של כ-52 מיליון ליש"ט בדמי השכירות ל– 3 שנים הקרובות עבור מלונות אלו.

בשבוע שעבר, פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2021, שהוכיחו שלמרות השנה הגרועה שעברה עליה תמיד יכול להיות גרוע יותר. החברה הפסידה 378 מיליון שקל ברבעון, על הכנסות של 195 מיליון שקל. לצורך השוואה, ברבעון המקביל - הרבעון בו פרצה הקורונה - החברה הפסידה 307 מיליון על מחזור של 839 מיליון שקל. בכל 2020 החברה הפסידה 1.32 מיליארד שקל.

שחר עקה, דירקטור וסמנכ"ל הכספים בחברה: "במסגרת המהלכים שביצענו בשנה האחרונה להפחתה ודחייה שלדמי השכירות בהיקף של כ- 550 מיליון שקל (כולל עסקה זו), חתמנו על עסקה מצוינת עבור החברה, במסגרתה נרכוש  50% מחברת נכס, המחזיקה ב- 4 מלונות  (הכוללים כ-1,350 חדר) שהחברה מפעילה במרכז לונדון. על פי העסקה, פתאל תזרים לחברת הנכס הון בסך 52 מיליון ליש"ט לפירעון חלקי של ההלוואות בגין המלונות האמורים ו-3 מיליון ליש"ט נוספים השקעה בהון. לפתאל  יוחזר על פי הסיכום בין הצדדים, סכום של כ- 52 מיליון ליש"ט, בדרך של הפחתה של דמי השכירות בשלוש שנים הקרובות, והכל בכפוף להסכמת המלווים שהעמידו לבעלים את המימון לרכישת המלונות. למעשה, פתאל רוכשת 50% מחברת הנכס, בתמורה להנחה שקיבלה בדמי השכירות ב- 3 שנים הקרובות, נכס ששוויו עשוי לעלות בשנים הקרובות.   בנוסף, סוכם כי במידה והזכויות במלונות בלונדון יימכרו, תקבל פתאל – לאחר החזר החוב בגין המלונות ותשלום לשותף, את ההון שהשקיעה, וכן מחצית מהתמורה שתיוותר."

"למעשה, זוהי עסקה המשפרת מאד את מצבה של פתאל, ומאפשרת לנו גם להנות מרווח במידה ותיווצר השבחת ערך בבתי המלון בלונדון. זאת, במקביל להפחתת דמי שכירות בשנים הקרובות. רשת מלונות פתאל תמשיך לפעול באחריות כלפי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה וממשיכה  לנהל מו"מ גם על דמי השכירות לשנת 2021"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מוגאג 07/06/2021 07:51
    הגב לתגובה זו
    שהכל יתפרק זו אשליה זהירות
  • 3.
    YL 06/06/2021 12:00
    הגב לתגובה זו
    אני תקווה ש לא למדו מ סבא תשובה להדפיס אגח ו לגלגל עד ש הכל מתנפץ כמובן על המשקיעים
  • 2.
    סוחר זקן 06/06/2021 10:47
    הגב לתגובה זו
    אנו בחוץ ברווח סביר
  • 1.
    דרור 06/06/2021 10:14
    הגב לתגובה זו
    שלא יגיעו למצב שלא יוכלו לבלוע ולא להקיא .
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?