רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

טורקיה תדווח על גילוי מאגר גז גדול; איך זה ישפיע על השותפויות המקומיות?

האם מאגרי הגז של טורקיה יצילו את הכלכלה  הטורקית והאם לגילוי הגז תהיה השפעה גדולה על מחיר הגז?
נושאים בכתבה אינטר ארדואן

בתקשורת הטורקית והבינלאומית מדווחים כי טורקיה גילתה מצבורים חדשים וגדולים של גז טבעי בים השחור. כמו כן הם טוענים כי ההכרזה הרשמית צפויה בקרוב מאוד.

גילוי הגז בטורקיה הם לא דבר חדש. בשנה שעברה נמצא מאגר ענק של כ-400 מיליארד מטרים מרובעים של גז בשדה שנקרא - טונה1. מדובר בגילוי הגדול ביותר בים השחור וההערכה היתה שההפקה תחל ב-2023. 

גילויים בסדרי גודל כאלו משנים את התמונה בטווח הבינוני-ארוך אבל לא בטווח הקרוב. לוקח שנים להוציא את הגז ולהשתמש בו, כאשר במקרים רבים גם לא ניתן להשתמש בו למכירות לייצוא. זה תלוי בתשתיות של המדינה ובמעורבות של גורמים זרים ובאינטרסים גיאופוליטיים. טורקיה בהחלט יכולה להפוך למעצמת גז ולנגוס במובילות של הרוסים, אבל העניין הפוליטי יכביד. בכל מקרה, זה כאמור לא יקרה מחר בבוקר. 

מה שלרוב קורה בטווח הקצר זה לא השפעה ישירה על השוק - דרך גידול בהיצע ושינויים בשוק - מעבר של לקוחות בין ספקים, אלא השפעה עקיפה על המחיר. ברגע שידוע שההיצע העתידי יגדל, המחיר העתידי יורד. עם זאת, מסתבר שלהשפעות האלו אין בדרך כלל מומנטום ולאחר כמה ימים המחירים חוזרים לרמה קודמת. זה לא תמיד כך, אך בשנים האחרונות התגלו כמויות גז מאוד גדולות וכנראה לא הם היו גורם ההשפעה המוביל על המחיר של הגז. מה שהשפיע יותר מהכל זו הערכת הביקושים השוטפים לגז. 

ואיך הגילוי ישפיע על שותפויות הגז המקומיות? ייתכן שתהיה ירידת מחירים בגז, אלא שלהן זה כמעט ולא משנה - החוזים כבר נקובים לפי מחיר קבוע. החוזים העתידיים עשויים להיות במחירים נמוכים יותר. ההשפעה הגדולה יכולה להיות לטווח הארוך - החלום הגדול של תעשיית הגז בארץ הוא להפוך ליצואנית לאירופה דרך תשתית מיוון. ספק גדול נוסף, אלא שטורקיה יכולה לעשות את זה ואז לא בטוח כלל שיש מקום לשחקנית שלישית.  

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    dw 06/06/2021 09:53
    הגב לתגובה זו
    הם לא נראים רציניים מספיק, האתר לא מעודכן ואיכשהו בקושי הרוויחו ב 2019. לכן יש הבדל בין סיפורי אלף לילה ולילה לבין אשכרה לשלוף את הגז ממעמקי הים ולמכור אותו ללקוחות. חוזים חתומים עדיין אין.
  • 9.
    זה היסטוריה...מזמן (ל"ת)
    ליטדך 06/06/2021 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חייקל 06/06/2021 08:22
    הגב לתגובה זו
    טורקיה מקסימום תצמצם יבוא מרוסיה...אין קשר לישראל..בישראל המחיר צריך לעלות ל 7$
  • 7.
    רציו פטרוליום קורסת 06/06/2021 06:20
    הגב לתגובה זו
    אלוהים ישמור איזה מנכל מטומטם העיקר שנעלמו לו על המניות, איך יממן את המשכנתא שלו..תחזור לבאר שבע
  • 6.
    אקבולבול 04/06/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    הריח מגיע עד טורקיה.. המצב שם ככ גרוע שהם מפליצים גזים בשביל לנסות להשפיע על שער המטבע המקומי
  • 5.
    שחיתות ודיקטטורה הביאה רק לכישלון (ל"ת)
    דוד 04/06/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חגיגי 04/06/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    בשביל להנחיל שביב של תקווה לעם המסכן שלו.טריק ישן וידוע גם מצרים עשו את זה עם המאגרים שלהם הכל קטן בהרבה.שלא יקשקשו לכם בשכל
  • 3.
    שרה 04/06/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
    שאתר רייציני כמו ביז מתעסק בסולטן טורקי מפוקפק שלא ניתן לנתחו בדרכים מקובלות
  • 2.
    רוברט 04/06/2021 13:01
    הגב לתגובה זו
    הסולטן יוצא כל כמה חודשים בגילוי !אם הם היו נכונים, טורקיה היתה מעצמת אנרגיה ! גם אם זה נכון, יקח 2-3 שנים להתחיל להפיק.
  • 1.
    הכריש 04/06/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
    לא ישנה כלום
  • יעקב 04/06/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    רק אצלנו גילוי הגז לא תרם לאזרחים כלום . רק הטיקונים נהנים מאוצרות המדינה .והאזרחים משלמים בדמם להגן עליהם.
  • dw 06/06/2021 09:50
    גם אתה יכול להיות "טייקון", אם תקנה יה"ש של דלק קידוחים, רציו או ישראמקו. אגב, אחרי שתקנה תגלה שהמדינה היא שותף בכיר בעסק, ובשדה תמר למשל הולכת לקחת חלק גדול מהמכירות לעצמה, לכן אם יש פה טייקון הרי שזה... נכון מאד. מדינת ישראל.
  • חיים 05/06/2021 11:28
    מיליארד שקל לשנה תמלוגים למדינה, ירידת מחירים במוצרים עתירי אנרגיה והפחתה בזיהום אוויר הם "כלום" לאזרחים
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

IPO (דאלי)IPO (דאלי)

כמעט רבע מאה אחרי הקריסה המתוקשרת: השותפים לשעבר מנסים להחזיר את אנדרסן לשוק ההון

החברה שהוקמה על ידי יוצאי ארתור אנדרסן מתכננת הנפקה בניו יורק; ההפסדים עדיין מצטברים, אבל ההכנסות בצמיחה וזרוע הייעוץ פורחת



עמית בר |
נושאים בכתבה IPO

חברת Andersen Group האמריקאית, שנולדה על חורבות ענקית הביקורת שקרסה לפני יותר מ-20 שנה, הגישה בקשה להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בניו יורק. החברה, שמספקת שירותי מס, הערכות שווי, ייעוץ פיננסי וייעוץ ניהולי ללקוחות פרטיים ועסקיים, פועלת תחת הגג של Andersen Global, איגוד גלובלי הכולל מאות פירמות עצמאיות ברחבי העולם.

הדוחות הכספיים שצורפו לתשקיף חושפים כי במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות הקבוצה ב-384 מיליון דולר, עלייה של כ-12% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, החברה עדיין מדווחת על הפסד תפעולי נקי של 45.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024. הנתונים מצביעים על מגמה יציבה יחסית בהיקף ההפסד, לצד גידול מתמשך בפעילות.

אנדרסן מעסיקה כיום מעל 2,200 עובדים בארה"ב בלבד, ונשענת במידה רבה על תחומי הייעוץ והמס, שנחשבים לפחות תנודתיים מהשירותים הפיננסיים המסורתיים. החברה לא מסרה לפי איזה שווי היא מתכוונת להנפיק, אך הודיעה כי המניה תיסחר תחת הסימול ANDG. בנקי ההשקעות שמובילים את ההנפקה הם מורגן סטנלי ו-UBS.

אנדרסן אינה מנותקת מהעבר: מדובר בקבוצה שהוקמה על ידי שותפים לשעבר של פירמת הביקורת Arthur Andersen, שהתמוטטה בעקבות פרשת אנרון בשנת 2002. אותה פרשה נחשבת לאחד הסימנים המובהקים לשבר אמון של המשקיעים במוסדות הפיננסיים של תחילת המאה ה-21, והיא האיצה את חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי, שנועד להחמיר את הרגולציה על מבקרי הפנים של חברות ציבוריות.

אומנם בית המשפט העליון בארה"ב הפך ב-2005 את הרשעתה הפלילית של אנדרסן, אבל במובנים רבים כבר היה מאוחר מדי. מאות לקוחות נטשו, אלפי עובדים פוטרו, והמותג הפך לסמל של כשל מערכתי. עם זאת, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להחיות את השם Andersen, תחת מודל עסקי חדש שמתבסס על רשת בינלאומית של פירמות מקומיות, תוך שמירה על עצמאות משפטית בין הגופים.