ביטקוין
צילום: freepik

רשות ניירות ערך מקימה שתי ועדות בתחום הנכסים הדיגיטליים

"איזון בין הגנה על משקיעים לעידוד גיוון מוצרי השקעה וחדשנות" - זה המתח שילווה את הועדה שתבחן מוצרי השקעה בנכסים דיגיטליים; ועדה נוספת תבחן שימוש ברישום מבוזר במערכות סליקה, צעד שטומן בחובו פוטנציאל לצמצום עלויות המסחר
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מטבעות קריפטו

הרשות לניירות ערך בראשותה של היו"ר ענת גואטה ממנה שתי ועדות בתחום הנכסים הדיגיטליים: ועדת נכסים דיגיטליים לגיבוש המדיניות ביחס להשקעות מפוקחות המאפשרות חשיפה לאלה וועדת שווקים דיגיטליים לקידום שירותי רישום וסליקת ניירות ערך בשווקים אלה בארץ.

"בשנים האחרונות תחום הנכסים הדיגיטאליים צובר תאוצה הן בהיבט התפתחות הנכסים עצמם, הן בהיבט פלטפורמות המסחר והן בהיבט מוצרי השקעה המאפשרים חשיפה לנכסים אלו", מסבירים בהודעת הרשות. "נכסים דיגיטליים הופכים לנכס השקעה עבור מספר גדל של משקיעים קמעונאיים וכשירים. בהתאם למגמה זו, בשנים האחרונות הונפקו מוצרי השקעה מסורתיים, העוקבים אחר מחירם של נכסים דיגיטאליים או המשקיעים בנכסים אלה כאפיק השקעה נוסף". בהקשר זה ניתן לציין את כניסתה לבורסה דרך מיזוג עם ICB של חברת סילבר קסטל המתמחה בהשקעות בתחום.

בראש ועדת הנכסים הדיגיטליים יעמוד הכלכלן הראשי של הרשות, אילן גילדין, וזו תלמד ותאפיין מוצרי השקעה מסוג זה, תבצע סקירה השוואתית של הדין המתעדכן במדינות מפותחות ותמליץ על מתווה מדיניות רגולטורית ביחס אליהן, "תוך חתירה לאיזון בין הגנה על משקיעים מהציבור לבין עידוד גיוון מוצרי השקעה וחדשנות".

כבר לפני כשנה וחצי וועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות דיגיטאליים (ICO) לציבור שמונתה ברשות פרסמה את מסקנותיה. לפי אלה, ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום הבלוקצ'יין, וטכנולוגיית הרישום המבוזר (DLT) העומדת בבסיס מערכות הבלוקצ'יין, תחת שימוש בה בתחומי רישום וסליקה של ניירות ערך טומנת בחובה פוטנציאל לצמצום עלויות מסחר ללקוחות הקצה, להפחתת סיכונים סיסטמיים למשק ולקידום סביבה טכנולוגית אשר תעודד חדשנות פיננסית.

הרשות לניירות ערך פרסמה זה מכבר תזכיר חוק בנוגע להקמת בורסה ייעודית לנכסים דיגיטליים ובהמשך ישיר לכך עלה צורך בהגברת הוודאות בנוגע לאסדרתו של גוף כזה. על כן, ברשות מקימים עתה כאמור את ועדת השווקים הדיגיטליים, בראשות מנהל יחידת זירות סוחר, אסף ארז, שתעסוק בקידום שירותי רישום וסליקת ניירות ערך בשווקים דיגיטליים בישראל. "שימוש בטכנולוגיה מבוססת DLT עשוי להביא לשינוי משמעותי בתהליכי הסליקה ובזהות הגורמים האמונים על ביצוע תפקידי המסלקה השונים. כמו כן, שלבים מסוימים במנגנון הסליקה עשויים להצטמצם או להתייתר", כותבים ברשות.

במסגרת עבודתה, תמפה הוועדה מודלים אפשריים לעיצוב מערכות סליקה מבוססות DLT. בכלל זה תבחן הוועדה את היתרונות הטמונים בשימוש בשקל דיגיטאלי (CBDC) לצורך העברה בטוחה ומהירה של תשלום כסף כנגד ניירך ערך וההיפך (DvP). הוועדה תנתח את האתגרים שמודלים אלה מציבים ביחס לדין הקיים ולעקרונות הסליקה ותבחן הצעות אופרטיביות להתמודדות עמם.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.