לראשונה מאז ההנפקה: עליבאבא מפרסמת הפסד של 850 מיליון דולר
לראשונה מאז שהפכה לחברה ציבורית, ענקית הקמעונאות המקוונת הסינית, עליבאבא (BABA), הציגה הפסד נקי של 850 מיליון דולר בעקבות קנס בהיקף של 2.8 מיליארד דולר שהושת על החברה על ידי רשות התחרות הסינית, בשל היותה מונופול.
עם זאת, החברה הכניסה למעלה מ-28.5 מיליארד דולר, 4% מעל הצפי בשוק ועלייה של 64% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בשורת הרווח למניה (EPS), החברה הציגה נתון של 1.58 דולר ופספסה מעט את הקונצנזוס, אבל עדיין עלתה ב-12% ביחס לאשתקד. הרווח הסתכם בהפסד של 850 מיליון דולר בשל הקנס, לעומת צפי של כמעט 1.1 מיליארד דולר רווח.
מאז חודש נובמבר האחרון, אז החלו הבעיות של החברה עם הרגולטורים הסיניים בעקבות עצירת הנפקת קבוצת ANT, מחטיבת התשלומים עליפיי, שהייתה אמורה להיות ההנפקה הפרטית הגדולה בהיסטוריה בשווי מוערך של 35 מיליארד דולר, החברה מחקה לא פחות מ-240 מיליארד דולר משוויה.
מנכ"ל החברה, דניאל זאנג, אמר היום כי לולא הקנס הרווח הנקי היה עולה ב-48% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בניגוד לאופטימיות שמנסים לשדר בחברה, שהודיעה כי בכוונתה להשקיע במו"פ כדי לעודד צמיחה פנימית, לא ברור עד כמה הרגולטורים הסיניים יורידו את הרגל מהדוושה שלוחצת את כלל ענקי האינטרנט הסיניים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו מקבלים את הקנס ונעמוד בהגדרות החוק", אמר זאנג. "במהלך השנה הפיסקלית האחרונה עברנו כל מיני אתגרים, כולל המגפה, תחרות קשה וגם חקירת מונופולין וההחלטה על הקנס. אנחנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר להתגבר על הבעיות היא להסתכל לעתיד ולהשקיע לטווח הארוך", הוסיף.
עם זאת, המניה נופלת ביום המסחר בכמעט 5%, מה שאומר שהמשקיעים לא קונים את ההסברים של זאנג. "עדיין יש רמה גבוהה של חוסר ודאות במניית BABA", אמר האנליסט אנדי האליוול לבלומברג. "אין ספק שהחברה הצליחה להרוויח על האסטרטגיה הדיגיטלית והטכנולוגית שלה בשנה האחרונה, אבל עדיין לא ברור איך ההתנהגות של ג'ק מא אשתקד תשפיע על המותג וביטחון המשקיעים", הוסיף.
תחזית החברה לשנה הפיסקלית של 2022 – החברה סופרת שנה כספית מסוף מארס – מראה כי ההכנסות צפויות לעלות ב-30% ביחס לשנה האחרונה, עם כ-930 מיליארד יואן. עם זאת, מדובר בירידה ביחס לצמיחה של 41% שחזתה החברה אשתקד.
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
- 1.אוהד 13/05/2021 23:10הגב לתגובה זואפילו לא חולמים עליה. הפסימיות על אליבאבא חוגגת , יחסי ארהב / סין, יחסי סין/מא. ובשורה התחתונה חברה רווחית וצומחת שנסחרת במחיר זול
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.
