המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, הציג השבוע מודל ראשוני למערכת של שקל דיגיטלי. במודל הזה, השקל הדיגיטלי יהיה אמצעי תשלום נוסף, שיתווסף למערכת אמצעי התשלום הנוכחיים. מי שירצה, ישלם במזומן או בכרטיס אשראי, ומי שירצה, יוריד לטלפון אפליקציית ארנק שתכיל שקלים דיגיטליים. השווי של השקל הדיגיטלי יהיה שווה לשקל הרגיל, ומבחינת המשתמש, זה פשוט יעשה את החיים קצת יותר נוחים. הארנק הדיגיטלי יאפשר לו גישה לחשבון של שקלים דיגיטליים בבנק ישראל. לחשבון הזה המעסיק (או אנשים אחרים) יוכל להפקיד כספים, והמשתמש יוכל לשלם ממנו באמצעות לחיצת כפתור.

המערכת של שקלים דיגיטליים לא נועדה להחליף את הביטקוין, או מטבעות קריפטוגרפיים אחרים. כנראה שגם בעולם שבו יהיו מטבעות דיגטליים של מדינות, יהיה מי שירצה להחזיק חשבון של מטבעות שאינו בפיקוח של השלטונות. אבל שקלים דיגיטליים יעשו את החיים של המשתמשים קצת יותר פשוטים, ויאפשרו לאנשים שכיום חסומים מהמערכת הבנקאית לפעול בצורה דיגיטלית.

למי שמתפלא שגם בבנקים המרכזי שלנו נסחפים אחרי הטרנד של מטבעות הקריפטוגרפיים, אז האמת היא שבנק ישראל לא לבד. יש כמה סיבות מצוינות שבגללן הבנקים המרכזיים מאוד מעוניינים ביצירה של מטבע דיגיטלי. הסיבה הראשונה היא שהעלייה בשווי של המטבעות הקריפטוגרפיים חושפת את אותם לקהלים הולכים וגדלים. ב- 2017, כשהתחלתי להעביר כמה שיעורים על מטבעות קריפטוגרפיים ועל הבלוקצ'יין, רוב הסטודנטים שלי מעולם לא ראו ארנק דיגיטלי. היום, חלק לא קטן מהם מחזיק בארנקים משלהם.

ככל שמטבעות קריפטוגרפיים נעשים יותר מקובלים, כך גדל החשש שיום אחד יופיע מטבע כזה שיהיה שימושי באמת כאמצעי תשלום, ושמספיק אנשים יסכימו לקבל אותו. זה כמעט קרה כשפייסבוק גייסה את ויזה ומסטרקארד ליצירה של מטבע קריפטוגרפי משלה, ה"ליברה". כשהבנק המרכזי האמריקאי הבין שאם המטבע הזה יושק ויצבור אמינות פייסבוק עשויה לאיים על ההגמוניה של הדולר, הממשל עשה כל מה שהוא יכול כדי לחסל את המיזם הזה. הממשל הצליח לטרפד את הליברה, אבל כולם מבינים שזאת רק שאלה של זמן עד שיהיו עוד ניסיונות. לכן, אם הבנקים המרכזיים לא רוצים לאבד את השליטה על הכסף לטובת חברות פרטיות, הם חייבים להיכנס למשחק.

• למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
• למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיבה השנייה היא שהבנקים המרכזיים חוששים שבנקים מרכזיים אחרים יקדימו אותם. הסינים, למשל, כבר החלו להריץ פיילוט של מטבע דיגיטלי בכמה ערים בסין. הסינים כל-כך ממהרים עם המטבע שלהם מכיוון שיואן דיגיטלי הוא מערכת פיננסית שעוקפת את המערכת הבנקאית הבינלאומית הקיימת. אם במספיק מדינות יסכימו לקבל את היואן הדיגיטלי, הדולר כבר לא יהיה המטבע שמנהל את העולם. זה מחייב את הבנק המרכזי האמריקאי להיערך; בנקים מרכזיים של מדינות אחרות, כולל ישראל, לא יכולים להישאר מאחור.

אבל לפני שבנקים מרכזיים מייצרים מטבע דיגיטלי משלהם, יש שלוש בעיות מרכזיות שהם צריכים לפתור. הראשונה היא טכנית. הבלוקצ'יין היא מערכת בטוחה מאוד, אבל רק בתנאי שכמות האנרגיה שמושקעת ברישום עסקאות היא גדולה בהרבה מהכמות המינימלית הדרושה. מטבע של בנק מרכזי יצטרך לשמור על אותה רמה של אמינות, אבל בלי לזלול כל-כך הרבה אנרגיה.

השנייה היא שבעולם שלנו היום, חלק גדול מהכוח של בנקים מסחריים נובע מכך שהם מייצרים כסף בכל פעם שהם נותנים הלוואה. בעולם של מטבעות דיגיטליים, לא ברור שהם יוכלו לייצר כסף. אפילו יותר גרוע, בעולם של מטבעות דיגיטליים, הארנק של כל אזרח נמצא בבנק המרכזי, ולכן לאזרחים אין צורך לפתוח חשבון בבנקים מסחריים. אם הציבור לא יפקיד כסף, הבנקים גם לא יוכלו לתת הלוואות. לכן, כסף דיגיטלי עלול להיות הסוף של המערכת הפיננסית כפי שאנחנו מכירים אותה, וזה משהו שבבנקים מרכזיים ממש לא רוצים.

• שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
• שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...

שלישית, אם החשבונות מנוהלים בבנק המרכזי, לבנק המרכזי יש רישום של כל עסקה שנעשית. זה אומר שלבנק המרכזי יש מעקב אחרי על עסקה שמבוצעת על ידי כל אחד מהאזרחים. זאת עוד סיבה שבגללה הסינים כל-כך רוצים יואן דיגיטלי. אבל במדינה דמוקרטית, לא בטוח שהאזרחים יהיו מוכנים לתת לממשל כל-כך הרבה כוח.

מההודעה של אנדרו אביר, לא נראה לי שבבנק ישראל קרובים לפתור את שלוש הבעיות הללו. לכן, אני לא חושב שנראה שקל דיגיטלי בזמן הקרוב. אלא אם כן לבנק ישראל לא תישאר ברירה.