"המבצע הצבאי לא ישפיע על כלכלת ישראל"
מבצע שומר החומות נכנס לחיינו כמעט ללא הודעה מוקדמת, והנזקים שהמדינה ספגה במסגרתו כנראה ילוו אותנו שנים קדימה. מלבד הפגיעות הפיזיות והנפשיות באזרחים, גם כלכלת ישראל עלולה להיפגע, למרות שאמיר איל, הבעלים, יו"ר ואסטרטג ראשי של אינפיניטי לא חושב כך "ביום שהתחילה המלחמה היה אמור להתרחש תרגיל צבאי גדול, אז במקום לתרגל אותו על יבש מתרגלים אותו על רטוב. למרות שתקציב הביטחון נמצא בשיא, משקלו מהתוצר הולך וקטן ככל שהשנים עוברות, ישראל הגיעה בסוף 2019 לכ-400 מיליארד דולר תוצר לאומי גולמי, יותר מצרפת ויותר מבריטניה. כלומר, ככל שהעוגה של היקף הכלכלה גדולה יותר, גם אם תקציב הביטחון גדל, משקלו באחוזים הוא לא כמו שהיה בעבר, להיפך הוא הולך וקטן".
אך במבט לאחור ניתן לראות שכלכלת ישראל נפגעה משמעותית במבצעים הצבאיים, כאשר המדינה הוציאה הון תועפות לממנם. במבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008 - ינואר 2009) הוציאה המדינה כ-3.3 מיליארד שקל, על מבצע "צוק איתן" (יולי 2014 - אוגוסט 2014) המדינה הוציאה כ-6.2 מיליארד שקל. במלחמת לבנון השנייה הוצאות המלחמה נאמדו ב-9.4 מיליארד שקל, ובסופו של דבר הממשלה אישרה למשרד הביטחון שיפוי בסך של כ-8.2 מיליארד שקל בלבד.
השיטה התקציבית הקיימת היא שרק לאחר התרחשות מלחמות או מבצעים צבאיים מתחילה ההתחשבנות בין משרד האוצר, לבין משרד הביטחון, שבסופה משרד הביטחון מקבל שיפוי מהממשלה. בהרבה מהמבצעים הצבאיים התרחשה מחלוקת בין האוצר למשרד הביטחון, כאשר משרד האוצר טען שיש לממן חלק גדול יותר מהוצאות המלחמה/ המבצע באמצעות הסטת כספים מתוך מסגרת תקציב הביטחון.
האם אתה חושב שהמצב הביטחוני יגרום נזק לכלכלת ישראל?
"הבורסה לא מתרגשת מזה יותר מידי, ראינו את זה בימים האחרונים - אין פה איום מהותי על ישראל, צריך לזכור שאין פה פגיעה בתיירות, כי ממילא הכול סגור בגלל הקורונה. לפי איך שאני רואה את זה המבצע הזה לא ישפיע על כלכלת ישראל. היקף הכלכלה שלנו הולך וגדל, הוא נמצא על תוואי שיש בו עמודי תווך יוצאי דופן, הראשון הוא כמובן הטכנולוגיה שבקורונה קיבל תשומת לב עולמית, הדבר השני זה הגז הטבעי, והדבר השלישי זה הסכמי אברהם".
- "אחרי המלחמה מדינת ישראל תחווה את תור הזהב שלה; הבנקים הם אופציה על הכלכלה"
- "העלאת הריבית - צעד כלכלי שגוי לחלוטין"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך המבצע הזה יגמר לדעתך?
"לדעתי זה יגמר בכך שהמכה על החמאס תהיה קשה, הסיפור יסתיים בכך שהמבצע הבא יהיה אפילו עוד יותר זמן כי הסכסוך יעמיק - הם רוצים את המקום שלנו וזה לא יקרה. אני מקווה שהמערכה הזו תיקח כמה ימים, זה תלוי בכמה נזקים נגרום להם. גם צריך לזכור שאנחנו לא נלחמים באויב שקול לנו, ולכן אין סיכוי אסטרטגית להיפגע, כי זה לא כוחות. הם עושים טעות איומה ונוראה, אבל הם לא רציונליים - הם מבינים שפה אחת והם משתמשים בה".
איך תראה כלכלת ישראל אחרי המבצע?
- 4.אבו ג'ילדה 13/05/2021 19:44הגב לתגובה זונכון שלישראלים זיכרון קצר, וסחורה זולה תחזיר אותם מהר לכפרים הערבים...אבל הפחד של היחיד מלינץ' יישאר חזק בזיכרון אצל רבים
- 3.משך התקיפה כמתחייב ישפיע גם ישפיע על הכלכלה. (ל"ת)המשך התקיפה ישפיעה 13/05/2021 19:08הגב לתגובה זו
- 2.משך התקיפה כמתחייב ישפיע גם ישפיע על הכלכלה. (ל"ת)המשך התקיפה ישפיעה 13/05/2021 19:08הגב לתגובה זו
- 1.יוני 13/05/2021 17:07הגב לתגובה זוכשהכסף בראש מפחדים להיות נחושים בשדה הקרב
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
