"המבצע הצבאי לא ישפיע על כלכלת ישראל"
מבצע שומר החומות נכנס לחיינו כמעט ללא הודעה מוקדמת, והנזקים שהמדינה ספגה במסגרתו כנראה ילוו אותנו שנים קדימה. מלבד הפגיעות הפיזיות והנפשיות באזרחים, גם כלכלת ישראל עלולה להיפגע, למרות שאמיר איל, הבעלים, יו"ר ואסטרטג ראשי של אינפיניטי לא חושב כך "ביום שהתחילה המלחמה היה אמור להתרחש תרגיל צבאי גדול, אז במקום לתרגל אותו על יבש מתרגלים אותו על רטוב. למרות שתקציב הביטחון נמצא בשיא, משקלו מהתוצר הולך וקטן ככל שהשנים עוברות, ישראל הגיעה בסוף 2019 לכ-400 מיליארד דולר תוצר לאומי גולמי, יותר מצרפת ויותר מבריטניה. כלומר, ככל שהעוגה של היקף הכלכלה גדולה יותר, גם אם תקציב הביטחון גדל, משקלו באחוזים הוא לא כמו שהיה בעבר, להיפך הוא הולך וקטן".
אך במבט לאחור ניתן לראות שכלכלת ישראל נפגעה משמעותית במבצעים הצבאיים, כאשר המדינה הוציאה הון תועפות לממנם. במבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008 - ינואר 2009) הוציאה המדינה כ-3.3 מיליארד שקל, על מבצע "צוק איתן" (יולי 2014 - אוגוסט 2014) המדינה הוציאה כ-6.2 מיליארד שקל. במלחמת לבנון השנייה הוצאות המלחמה נאמדו ב-9.4 מיליארד שקל, ובסופו של דבר הממשלה אישרה למשרד הביטחון שיפוי בסך של כ-8.2 מיליארד שקל בלבד.
השיטה התקציבית הקיימת היא שרק לאחר התרחשות מלחמות או מבצעים צבאיים מתחילה ההתחשבנות בין משרד האוצר, לבין משרד הביטחון, שבסופה משרד הביטחון מקבל שיפוי מהממשלה. בהרבה מהמבצעים הצבאיים התרחשה מחלוקת בין האוצר למשרד הביטחון, כאשר משרד האוצר טען שיש לממן חלק גדול יותר מהוצאות המלחמה/ המבצע באמצעות הסטת כספים מתוך מסגרת תקציב הביטחון.
האם אתה חושב שהמצב הביטחוני יגרום נזק לכלכלת ישראל?
"הבורסה לא מתרגשת מזה יותר מידי, ראינו את זה בימים האחרונים - אין פה איום מהותי על ישראל, צריך לזכור שאין פה פגיעה בתיירות, כי ממילא הכול סגור בגלל הקורונה. לפי איך שאני רואה את זה המבצע הזה לא ישפיע על כלכלת ישראל. היקף הכלכלה שלנו הולך וגדל, הוא נמצא על תוואי שיש בו עמודי תווך יוצאי דופן, הראשון הוא כמובן הטכנולוגיה שבקורונה קיבל תשומת לב עולמית, הדבר השני זה הגז הטבעי, והדבר השלישי זה הסכמי אברהם".
- "אחרי המלחמה מדינת ישראל תחווה את תור הזהב שלה; הבנקים הם אופציה על הכלכלה"
- "העלאת הריבית - צעד כלכלי שגוי לחלוטין"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך המבצע הזה יגמר לדעתך?
"לדעתי זה יגמר בכך שהמכה על החמאס תהיה קשה, הסיפור יסתיים בכך שהמבצע הבא יהיה אפילו עוד יותר זמן כי הסכסוך יעמיק - הם רוצים את המקום שלנו וזה לא יקרה. אני מקווה שהמערכה הזו תיקח כמה ימים, זה תלוי בכמה נזקים נגרום להם. גם צריך לזכור שאנחנו לא נלחמים באויב שקול לנו, ולכן אין סיכוי אסטרטגית להיפגע, כי זה לא כוחות. הם עושים טעות איומה ונוראה, אבל הם לא רציונליים - הם מבינים שפה אחת והם משתמשים בה".
איך תראה כלכלת ישראל אחרי המבצע?
- 4.אבו ג'ילדה 13/05/2021 19:44הגב לתגובה זונכון שלישראלים זיכרון קצר, וסחורה זולה תחזיר אותם מהר לכפרים הערבים...אבל הפחד של היחיד מלינץ' יישאר חזק בזיכרון אצל רבים
- 3.משך התקיפה כמתחייב ישפיע גם ישפיע על הכלכלה. (ל"ת)המשך התקיפה ישפיעה 13/05/2021 19:08הגב לתגובה זו
- 2.משך התקיפה כמתחייב ישפיע גם ישפיע על הכלכלה. (ל"ת)המשך התקיפה ישפיעה 13/05/2021 19:08הגב לתגובה זו
- 1.יוני 13/05/2021 17:07הגב לתגובה זוכשהכסף בראש מפחדים להיות נחושים בשדה הקרב

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.