מלחמה
צילום: Bizportal
שומר החומות

מבצע "שומר חומות": מה הזכויות שלכם? כל מה שחשוב לדעת!

בימים בהם המצב הביטחוני הולך ומחמיר, חשוב שתדעו את הזכויות שלכם; מה קורה במצב בו אתם נפגעים פיזית, או שהרכוש שלכם נפגע - האם תהיו זכאים לפיצוי? והאם תקבלו פיצוי במידה והעסק יפגע? כל התשובות בכתבה
סתיו קורן |

בימים בהם המצב הביטחוני מפר את השקט של רוב אזרחי המדינה, והחשש מפגיעות פיזיות, נפשיות או פגיעות ברכוש חג מעלינו כמו עננה שחורה - חשוב שתדעו את הזכויות שלכם במקרה של פגיעה; מה יקרה במצב בו הבית שלכם יינזק? האם תהיו זכאים לפיצוי? והאם מקום העבודה צריך לשלם לכם שכר על ימים שנעדרתם בעקבות הנחיות של פיקוד העורף? הכנו לכם תשובות לכל השאלות הכי בוערות בימים אלה.

נפגעתם מפעילות איבה - לאיזה פיצויים אתם זכאים?

המדינה תעניק לכם פיצוי במגוון תחומים - תהיו זכאים לתגמולים ותשלומים רפואיים הכוללים תגמול בגין אובדן הכנסות בתקופת הטיפול הרפואי, החזר הוצאות לטיפול רפואי, דמי החלמה רפואית והשתתפות בתשלום ביטוח בריאות. בנוסף, לפי רמת פגיעה מסוימת תהיו זכאים לתגמולי נכות, סיוע ברכישת דירה, סיוע בניידות ועוד.

הבית שלכם נפגע מטיל - האם תהיו זכאים לפיצוי? 

התשובה היא כן, המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה על נזק שנגרם מפעולות איבה. עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) בסיוע אנשי מקצוע (מהנדסים, זגגים וכיו"ב) יבקרו במבנה שניזוק ויערכו שמאות. השמאות תסייע לקביעת גובה הפיצוי הכספי על מנת לשקם את הנזק.

העסק שלכם נפגע מפגיעת טיל - האם תהיו זכאים לפיצוי? 

התשובה היא כן. מי שרכושו נפגע בפעולות איבה זכאי לפיצוי בהתאם להנחיות עובדי קרן הפיצויים. מאידך, לא תוכלו לקבל פיצוי על כסף מזומן, המחאות או תכשיטים. חשוב שתדעו: אסור לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן פיצויים ברשות המיסים.

כתוצאה מפעילות איבה נגרם נזק לחפצים בבית - האם תהיו זכאים לפיצוי? 

כן. שווי הפיצוי יקבע בהתאם לשווי התיקון. במקרה שלדעת מנהל מס רכוש, החפץ אינו ניתן לתיקון, שווי הפיצוי יהא בהתאם לשוויו של חפץ ביתי דומה חדש במקומו.

אתה עצמאי ולא הפסקת להעביר את תשלומי המיסים עד ה-15 לחודש, תוכל לקבל ארכה בעקבות המצב?

התשובה היא לא, אך עם סייג קטן - אמנם המצב הביטחוני לא מתיר לעצמאיים ומעסיקים לאחר בהגשת הדוחות לרשות המיסים. אך בעבר במקרים של מצב בטחוני מתמשך רשות המיסים נהגה לתת ארכה לעצמאיים ובעלי עסקים מאזורי העימות. 

הרכב שלכם נפגע בעקבות פעילות איבה - האם תהיו זכאים לפיצוי?

בעלי כלי רכב שניזוק בעקבות פעילות איבה יהיו זכאים לפיצוי, על בעלי הרכב לפנות לעובדי מחלקת הפיצויים הנמצאים במקום, לצורך אומדן הנזק. בעלי הרכב יופנו לתיקון הנזק בכל מוסך שהם יבחרו, אך כל זאת בתנאי שהשמאי מטעם מחלקת פיצויים יאשר את התיקון לפני ביצועו.

נעדרתם ממקום העבודה בעקבות המצב הביטחוני - האם אתם זכאים לתשלום?

במידה והנחיות פקע"ר קבעו שאתם צריכים להישאר בבית, ולא לצאת לעבודה תהיו זכאים לתשלום שכר - אך במידה ופקע"ר לא הגדיר את מקום המגורים שלכם כמסוכן ונשארתם בבית לא תהיו זכאים לתשלום.

קיראו עוד ב"בארץ"

התשלום ניתן על היעדרות בטווח האזורים והיישובים הרלוונטיים, כפי שנקבע בהחלטות פיקוד העורף, החל משעת התחילה של ההחלטה או משעת התחילה של המשמרת, לפי המאוחר מביניהן, ועד לסיומה של המשמרת, וכן על משמרת שזמן תחילתה נקבע עד 3 שעות מתום מועד החלטת פיקוד העורף.

נעדרתם ממקום העבודה כדי להישאר עם ילדיכם בגלל סגירת מוסדות החינוך, אתם תהיו זכאים לתשלום?

אם פיקוד העורף הנחה לסגור מוסד חינוכי בשל המצב הביטחוני, הורה של תלמיד עד גיל 14 הלומד במוסד החינוכי זכאי לתשלום שכר מהמעסיק אם נעדר מעבודתו כדי להיות עם הילד. העובד יהיה זכאי לתשלום שכרו בתנאי שבמקום העבודה שלו או של בן זוגו אין מסגרת להשגחה נאותה על הילד, והעובד הצהיר בכתב על אחד מאלה: הילד נמצא בחזקתו הבלעדית, העובד הוא הורה עצמאי (הורה יחיד), בן זוגו של העובד הוא עובד שכיר או עצמאי שלא נעדר מעבודתו כדי להשגיח על הילד, או שהוא אינו עובד ונבצר ממנו להשגיח על הילד.

יש לכם ילד עם מוגבלות, האם תקבלו שכר במידה ותעדרו ממקום העבודה?

התשובה היא כן. עובד שהוא הורה לילד עם מוגבלות יהיה זכאי לשכר עבור ימי ההיעדרות שלו. 

אם אתם עובדים במקום עבודה שהוגדר "כחיוני", יכולים לפטר אתכם אם לא תגיעו לעבודה?

סביר להניח שכן, אם פיקוד העורף הגדיר את מקום העבודה שלכם כחיוני אתם מחויבים להגיע למקום העבודה כרגיל. אי התייצבות למקום עבודה שהוגדר חיוני בעת מבצע צבאי אף יכול להיחשב כעבירה פלילית, והעובד לא יהיה זכאי לשכר.

האם מעסיק יכול לפטר אתכם עקב יציאה למילואים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).