ישראל כץ
צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת

הגירעון השוטף בירידה - 11.2% - הסיבה: גביית מסים גבוהה

אפריל היה חודש טוב יחסית עם שיפור בגירעון השוטף ועליה משמעותית בגביית המסים

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2020-אפריל 2021) עמד על 11.2% מהתוצר (גירעון בסך של כ-158.9 מיליארד שקל) - כך עולה מנתוני האוצר. מדובר על המשך שיפור כשבחודש מארס נרשמה לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה ירידה בגירעון המצטבר לכ-12.1% מהתוצר (כ-169.4 מיליארד שקל), בהשוואה לגירעון של כ-12.4% מהתוצר בחודש פברואר.

בחודשים ינואר-אפריל 2021 נמדד גירעון בסך של כ-26.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון בסך של כ- 28.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אך למרות שנראה בגירועונות דומים, זה לא כך. אז ב-2020 הגירעון התפתח במארס-אפריל וכעת המצב הפוך, הגירעונות החודשיים הולכים ופוחתים על רקע היציאה מהקורונה.   

ההוצאה המצטברת במשרדים האזרחיים בינואר עד אפריל הסתכמה בכ-116.2 מיליארד שקל, גידול של כ- 28.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאה המצטברת במערכת הביטחון עד לחודש אפריל הסתכמה בכ-22.1 מיליארד שקל, גידול של כ- 2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

ביצוע תוכנית הסיוע למשק, ביחס לתכנון הרב-שנתי, הסתכם ב-145.5 מיליארד שקל, מתוך כ-202.3 מיליארד שקל - ביצוע של 72%. 

הירידה בגירעון נובעת מהעלייה השוטפת במסים. הצפי להכנסות המדינה כפי שהוכן על ידי  הכלכלנית הראשית במשרד האוצר היה ל-355.5 מיליארד שקל בשנת 2021, כאשר ההכנסות ממסים אמורות לעמוד על 330.9 מיליארד שקל. אפריל היה חזק כאשר  הכנסות הממשלה הסתכמו ב-35.5 מיליארד שקל, וההכנסות מתחילת השנה - 132.7 מיליארד שקל. עלייה של 28% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

גביית המסים בחודש אפריל הסתכמה ב-31.4 מיליארד שקל - ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-17.3 מיליארד, הכנסות ממסים עקיפים 13.5 מיליארד והכנסות מאגרות כ-0.6 מיליארד שקל.

גביית המסים מתחילת שנת 2021 הסתכמה ב-122.6 מיליארד שקל -  מסים ישירים בסך של 70.1 מיליארד שקל; הכנסות ממסים עקיפים 50.2 מיליארד שקל; הכנסות מאגרות בסך של 2.3 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    [email protected] 09/05/2021 18:29
    הגב לתגובה זו
    זה כל כך טיפוסי לעם שלנו. אנשים מקבלים תמיכה מהמדינה. לא רוצים לחזור לעבודה אבל בוכים כהוגן. ויושבים להם שם קברניטי המדינה, מקבלים החלטות לא פופוליסטיות על סיוע ותמיכה בשל אותה בכיינות, אך תוך ניווט יוצא מן הכלל של המשבר הכלכלי, ולאנשים יש עוד את החוצפה להטיל דופי ולא להוקיר תודה. בימים האחרונים משדרים כתבות ומראיינים אמנים שמביעים פליאה והשתאות לכך שהם חזרו להופיע במלוא המרץ בעוד העולם נותר סגור, אבל ללא שום מילה טובה לקברניטי המדינה על פועלם. אני רוצה להתנצל בשם כפויי הטובה בפני ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר האוצר ושאר קברניטי המדינה בתקופת המשבר על ניהול מיטבי של המשבר והנהגת המדינה באופן שצלחה במהירות את המשבר, שרבות ממדינות העולם (כולל המפותחות ביותר) עדיין לא התאוששו ממנו. לא מגיעה לכם כפיות הטובה הזו.
  • אנונימי 10/05/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
    מבחינת כלכלה ואתה די תופתע, כמובו שאם תקרא את ישראל היום אנחנו מספר אחד ועכשיו כמה נתונים על ההנהגה המדהימה, לפני עידן ביבי מחיר המזון היו 12.5 אחוז פחות מהאיחוד האירופי, היום אנחנו 30 אחוז יותר, לפני עידן ביבי היינו מקום 5 בתחולת חיים, היום אנחנו מקום 9, לפני עידן ביבי דירה בפתח תקווה ובמנהטן לא עלו אותו דבר, לפני עידן ביבי היה אפשר לקנות דירה במאה ופחות משכורות ממוצעות והיה אפשר למלא עגלה בסופר ב200-300 שקל, בתאונות דרכים היו פחות מאה הרוגים בשנה מהיום, אז אתה תגיד תודה להנהגה הנפלאה, אני מעדיף מדינות כמו דנמרק וניו זילנד שמדברות פחות ועושות יותר.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.