הגירעון השוטף בירידה - 11.2% - הסיבה: גביית מסים גבוהה
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2020-אפריל 2021) עמד על 11.2% מהתוצר (גירעון בסך של כ-158.9 מיליארד שקל) - כך עולה מנתוני האוצר. מדובר על המשך שיפור כשבחודש מארס נרשמה לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה ירידה בגירעון המצטבר לכ-12.1% מהתוצר (כ-169.4 מיליארד שקל), בהשוואה לגירעון של כ-12.4% מהתוצר בחודש פברואר.
בחודשים ינואר-אפריל 2021 נמדד גירעון בסך של כ-26.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון בסך של כ- 28.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אך למרות שנראה בגירועונות דומים, זה לא כך. אז ב-2020 הגירעון התפתח במארס-אפריל וכעת המצב הפוך, הגירעונות החודשיים הולכים ופוחתים על רקע היציאה מהקורונה.
ההוצאה המצטברת במשרדים האזרחיים בינואר עד אפריל הסתכמה בכ-116.2 מיליארד שקל, גידול של כ- 28.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאה המצטברת במערכת הביטחון עד לחודש אפריל הסתכמה בכ-22.1 מיליארד שקל, גידול של כ- 2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ביצוע תוכנית הסיוע למשק, ביחס לתכנון הרב-שנתי, הסתכם ב-145.5 מיליארד שקל, מתוך כ-202.3 מיליארד שקל - ביצוע של 72%.
הירידה בגירעון נובעת מהעלייה השוטפת במסים. הצפי להכנסות המדינה כפי שהוכן על ידי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר היה ל-355.5 מיליארד שקל בשנת 2021, כאשר ההכנסות ממסים אמורות לעמוד על 330.9 מיליארד שקל. אפריל היה חזק כאשר הכנסות הממשלה הסתכמו ב-35.5 מיליארד שקל, וההכנסות מתחילת השנה - 132.7 מיליארד שקל. עלייה של 28% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
- עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גביית המסים בחודש אפריל הסתכמה ב-31.4 מיליארד שקל - ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-17.3 מיליארד, הכנסות ממסים עקיפים 13.5 מיליארד והכנסות מאגרות כ-0.6 מיליארד שקל.
גביית המסים מתחילת שנת 2021 הסתכמה ב-122.6 מיליארד שקל - מסים ישירים בסך של 70.1 מיליארד שקל; הכנסות ממסים עקיפים 50.2 מיליארד שקל; הכנסות מאגרות בסך של 2.3 מיליארד שקל.
- 1.[email protected] 09/05/2021 18:29הגב לתגובה זוזה כל כך טיפוסי לעם שלנו. אנשים מקבלים תמיכה מהמדינה. לא רוצים לחזור לעבודה אבל בוכים כהוגן. ויושבים להם שם קברניטי המדינה, מקבלים החלטות לא פופוליסטיות על סיוע ותמיכה בשל אותה בכיינות, אך תוך ניווט יוצא מן הכלל של המשבר הכלכלי, ולאנשים יש עוד את החוצפה להטיל דופי ולא להוקיר תודה. בימים האחרונים משדרים כתבות ומראיינים אמנים שמביעים פליאה והשתאות לכך שהם חזרו להופיע במלוא המרץ בעוד העולם נותר סגור, אבל ללא שום מילה טובה לקברניטי המדינה על פועלם. אני רוצה להתנצל בשם כפויי הטובה בפני ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר האוצר ושאר קברניטי המדינה בתקופת המשבר על ניהול מיטבי של המשבר והנהגת המדינה באופן שצלחה במהירות את המשבר, שרבות ממדינות העולם (כולל המפותחות ביותר) עדיין לא התאוששו ממנו. לא מגיעה לכם כפיות הטובה הזו.
- אנונימי 10/05/2021 08:06הגב לתגובה זומבחינת כלכלה ואתה די תופתע, כמובו שאם תקרא את ישראל היום אנחנו מספר אחד ועכשיו כמה נתונים על ההנהגה המדהימה, לפני עידן ביבי מחיר המזון היו 12.5 אחוז פחות מהאיחוד האירופי, היום אנחנו 30 אחוז יותר, לפני עידן ביבי היינו מקום 5 בתחולת חיים, היום אנחנו מקום 9, לפני עידן ביבי דירה בפתח תקווה ובמנהטן לא עלו אותו דבר, לפני עידן ביבי היה אפשר לקנות דירה במאה ופחות משכורות ממוצעות והיה אפשר למלא עגלה בסופר ב200-300 שקל, בתאונות דרכים היו פחות מאה הרוגים בשנה מהיום, אז אתה תגיד תודה להנהגה הנפלאה, אני מעדיף מדינות כמו דנמרק וניו זילנד שמדברות פחות ועושות יותר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
