לוקוסוויו
צילום: מוטי וגמן

יש תשתית: לוקוסוויו גייסה 64 מ' ד' לפי שווי של 400 מ' ד'

עד כה גייסה החברה הישראלית שפיתחה פלטפורמה לניהול פרויקטי תשתיות 80 מיליון דולר, כשהיא מעניקה שירותים ללמעלה מ-20 חברות אנרגיה ותשתיות מובילות בארה"ב
ארז ליבנה |

חברת לוקוסוויו, שפיתחה פלטפורמה לתכנון וניהול פלטפורמה להקמת תשתיות גייסה 64 מיליון דולר מקרן IGP. החברה לא פרסמה לפי איזה שווי גויס, אבל גורמים בשוק המעורים בפרטים אמרו כי הערכת השווי נעה בין 300 ל-400 מיליון דולר. עד כה גייסה החברה 80 מיליון דולר מאז נוסדה ב-2015. ההכנסות השנתיות של החברה נאמדות כיום בעשרות מיליוני דולרים, עם שורה של חברות ענק נוספות שחתמו על הסכמים ארוכי טווח עם החברה במהלך החודשים האחרונים.

 

ל-IGP הצטרפו לאומי פרטנרס, כלל ביטוח, ודיסקונט קפיטל, המושקעים בקרן, כלל-טק והמשקיעים הקיימים של החברה. סך גיוסי ההון של החברה עד כה עומדים על כ- 80 מיליון דולר.

 

לפי הודעת החברה היא "הצליחה בתוך כשנתיים ממועד השקת המוצר הראשון של החברה, להטמיע את הפלטפורמה של החברה בלמעלה מ-20 חברות תשתיות האנרגיה הגדולות והמובילות בארה"ב ולשרת מעל-5,000 צוותי שטח שניהלו באמצעות המערכת עשרות אלפי פרויקטים להקמת תשתיות בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות לבדן".

 

עוד אומרים בחברה כי שוק הגז הטבעי בארה"ב היה השוק הראשון אליו נכנסה החברה וזאת בשל נקודות התורפה שהוא סובל מהן דוגמת תשתיות ישנות המחייבות החלפה מיידית. בנוסף, תנאי השוק יצרו שני טרנדים נוספים שהאיצו את פעילות החברה במהלך השנה האחרונה.

 

המנכ"ל והמייסד שחר לוי מציין כי "על אף שמדובר בחברות עתירות משאבים, קיימים בהן פערים טכנולוגיים אדירים. למשל, תהליך איסוף המידע מהשטח היה ועודנו מבוסס נייר ומפקחים, מה שהופך אותו לאיטי ועמוס בטעויות אנוש. בתחילת הדרך, היה לנו חשוב קודם כל לייצר ערך במקום הכי כואב והוא - לאפשר מעקב מדויק אחר הרכיבים שהוטמנו באדמה: להבין מה מונח איפה, לבצע ולידציות חכמות בזמן אמת כדי לוודא שהמידע שלם ומדויק, והכל בצורה פשוטה ונוחה למשתמש בשטח ובהתאם לדרישות הרגולטוריות. יש לכך חשיבות מכרעת לתהליך ההתקנה עצמו וכן לצורך פעולות תיקון בחירום ותחזוקה שוטפות. בהמשך, הרחבנו את הפלטפורמה כך שתנהל את כל המידע הרלוונטי לפרויקט, לרבות ההיבטים הפיננסיים והחשבונאים הכרוכים בביצועו." 

 

"המערכת מאפשרת חיסכון ניכר בזמן, כוח אדם ועלויות המימון של הפרויקטים. למעשה, קיצרנו תהליכי בקרה ואישור ידניים שארכו שבועות וחודשים ארוכים לכאלו המבוצעים כמעט בזמן אמת. כלל התקשרות והמעקב מבוצע באופן דיגטלי ובחלקו אוטומטי לחלוטין. חברות התשתיות יכולות לחבר צרכנים סופיים ולהתחיל לראות את ההחזר על ההשקעה במהירות ומבלי להתפשר על היבטי בטיחות."

 

המנכ"ל והמייסד שחר לוי מסר כי "עם למעלה מ-120,000 פרויקטי תשתית שנוהלו באמצעות הפלטפורמה במהלך השנתיים האחרונות, אנחנו במצב שבו על-מנת לענות לדרישה העצומה בשווקים השונים, עלינו להגביר את קצב ההתרחבות שלנו. אני בהחלט יכול לומר שהצלחנו לייצר ולהוביל קטגוריה חדשה של מערכת לניהול פרויקטים עבור חברות תשתיות Digital Construction Management) DCM). המטרה כרגע היא לממש את כספי ההשקעה לצורך התרחבות המוצר ובניית מערך מכירות ותמיכה בלקוחות של החברה ורכישה של חברות משלימות. כיום, מונה החברה 120 עובדים, כאשר מרביתם יושבים במשרדים הראשיים של החברה בהרצליה פיתוח ובשיקגו. התכנון הוא לגדול לכדי 200 עובדים עד סוף 2021." 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לדברי אסף הראל, שותף כללי ב-IGP "הבניה בכלל, ובפרט בפרויקטים בתחום התשתיות, מנוהלים באותה צורה ב 100 השנים האחרונות - לרוב בצורה אנלוגית מעל ניירות ומפות, ללא יעילות ובקרה תפעולית, ללא דיוק או שקיפות בזמן אמת, ולעיתים בצורה לא בטיחותית. זה תחום עצום ומורכב, עם לקוחות שמרנים שאינם ממהרים לאמץ טכנולוגיה וחדשנות, ומעטות החברות שפיצחו את היכולת להנגיש טכנולוגיה לצוותי הקמת תשתית בתנאי שדה קשים מצד אחד ולמנהלים בכירים בארגון מצד שני. כל שנה מושקעים כחצי טריליון דולר בתשתיות אנרגיה וטלקום ולוקוסוייו הוכיחה את יכולתה להיות שותף משמעותי עבור חברות תשתיות מהגדולות בעולם וזאת באחד מההיבטים החשובים ביותר לעתידן. לכן, אנו מאמינים שהחברה נמצאת במקום הנכון, בזמן הנכון ועם המוצר הנכון להוביל את המהפכה הדיגיטלית בתחום בניית התשתיות מעל פלטפורמת ענן ייחודית המאפשרת לנהל את כל ההזדמנות האדירה הזאת."

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).