רובוט טיפול של ממיק
צילום: ממיק

בעקבות האישור לרובוט כירורגי: הסטארט-אפ Memic גייס 96 מיליון דולר

החברה קיבלה את אישור ה-FDA האמריקאי והיא צופה אישור של ה-CE האירופאי במחצית השניה של השנה
נתנאל אריאל |

לאחר שקיבלה אישור FDA לשימוש ברובוט כירורגי, חברת הסטארט-אפ Memic מאור יהודה גייסה 96 מיליון דולר. מדובר ברובוט שקיבל אישור לשימוש בניתוחים בחלל הבטן בגישה הנרתיקית. מדובר בסבב גיוס שלישי לחברה.

 

ההון שגויס ישמש להרחבה של צוות הפיתוח וההנדסה בישראל וצוות המכירות בארה"ב, ויאפשר גיוס של כ-40 עובדים נוספים במהלך 2021.

הרובוט של החברה הוא רובוט ניתוחי דמוי זרוע אנושית בשם Hominis (צורת אדם בלטינית), בעל יכולת תמרון המאפשרת לבצע ניתוחים מורכבים יותר. בניגוד לרובוטים אחרים, הרובוט כולל מפרקי כתף-מרפק-כף יד, שמאפשרים לרופאים המנתחים להיכנס לתוך חלל הניתוח ולבצע את הניתוח באופן פשוט יותר, כך לדברי החברה, תוך שימוש בנקבים טבעיים ללא צלקות, בניגוד למספר חתכים בבטן כמקובל בניתוחים אחרים.

בארה"ב מתבצעים מדי שנה קרוב למיליון ניתוחים גניקולוגיים אך ביצוע ניתוחים בגישה נרתיקית היה אפשרי עד עתה בקרב 10% מהנשים בלבד ובחברה מקווים כי באמצעות הרובוט החדש תונגש היכולת למרבית אוכלוסיית הנשים עבור ניתוחים כמו כריתת רחם. 

על פי החברה "התהליך יאפשר למטופלות את היתרונות של הגישה הנרתיקית, אשר הוכחה מדעית כגישה הבטוחה יותר והיעילה לטיפול בניתוחים מסוג זה. במסגרת ניסוי קליני שהתבצע בשיתוף עם ביה"ח רמב"ם בהובלת פרופ' ליאור לווינשטיין ביצע הרובוט של ממיק 30 ניתוחים של כריתת רחם בגישה נרתיקית עם הצלחה של 100%". 

 

ממיק נוסדה בשנת 2012 על ידי דביר כהן וקרן הון סיכון פרגרין. ממיק גייסה עד היום 20 מיליון דולר בשני סבבי גיוס, כולל 2 מיליון דולר מענק של רשות החדשנות. החברה מעסיקה 80 עובדים, 60 מהם בישראל. בנוסף לבסיס החברה באור יהודה יש לחברה מרכז הנדסה בעכו שעוסק בייצור הרובוטים, ויש לה בארה"ב חברת בת בבעלות מלאה, Memic Innovative Surgery Inc שמטרתו לפתח יכולות מסחריות בשוק האמריקאי.

  

דביר כהן, מייסד משותף ומנכ"ל ממיק: "שוק הרובוטים הכירורגיים הוא אחד השווקים הצומחים בקצב מסחרר ומוביל את תחום החדשנות בעולם המכשור הרפואי. בעקבות גיוס ההון וקבלת אישור ה-FDA התחלנו למכור את המערכת בארה"ב ולשלב אותה בבתי חולים. במחצית השנייה של 2021 אנו מצפים לקבל את אישור ה-CE ובעקבותיו נכניס את המערכת לשוק האירופי.

 

איל ליפשיץ, שותף בקרן הון סיכון פרגרין, שהיה שותף להקמה של ממיק: "עד היום מתחרה אחד שלט בכמעט 100% מהשוק. החברה הביאה לשוק טכנולוגיה שמאפשרת גישה ניתוחית טובה משמעותית, זולה בסדרי גודל, ומסוגלת לעשות פרוצדורות שהמתחרה לא יכול לעשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?