הגירעון מתחילת השנה 22.4 מיליארד שקל. מתחילת הקורונה: 185 מ' ש'
יוצאים ממשבר הקורונה? עדיין לא. על פי אומדן משרד האוצר לביצוע התקציבי בחודש מרץ לבדו נמדד גירעון של 11.4 מיליארד שקל. מדובר אמנם בנתון נמוך יותר מאשר בחודש מרץ הקודם, אז נמדד 15.9 מיליארד שקל. אבל הנתון הבעייתי הוא הגידול הגירעוני מתחילת השנה שעומד על כ-22.4 מיליארד שקל, לעומת כ-13.3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2020. מדובר למעשה בקצב שנתי של כ-90 מיליארד שקל תוספת לגירעון הקיים, וזאת כאשר בשנת 2019 עמד הגירעון על כ-52.2 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2020, שנת הקורונה הגירעון קפץ ל-160 מיליארד שקל.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2020 – מרץ 2021) עומד על כ-12.1% אחוז מהתוצר (גירעון בסך של כ-169.4 מיליארד שקל).
על פי הנתונים, ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתוצר ממשיכה לגדול בקצב מהיר. אם בין השנים 2016-2019 עמדה ההוצאה על כ-28.4% הרי שבעקבות הקורונה עלתה ההוצאה לכ-36%.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הממשלה מתחילת השנה: 120 מיליארד שקל
על פי האוצר, מתחילת שנת 2021 הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-120.3 מיליארד שקל, מזה בחודש מרץ בלבד כ-46.9 מיליארד, וזאת לעומד כ-95.1 מיליארד שקל, כלומר גידול של 26.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול ההוצאות להתמודדות עם "משבר הקורונה" חל גידול של כ-4.6% לעומת הביצוע בתקופה המקבילה אשתקד. חלק נוסף מהגידול מוסבר ע"י תשלומים של כ-3.5 מיליארד שקל שנתנה המדינה לקרנות הפנסיה הוותיקות. במילים פשוטות: דור העתיד ממשיך לממן את טעויות הדור הקודם.
הוצאות הביטחון ממשיכות להיות נטל משמעותי על ההוצאה, כאשר ההוצאה במערכת הביטחון עמדה על 16.9 מיליארד שקל. במשרדים האזרחיים עמדה ההוצאה על 87.1 מיליארד שקל.
הריבית על החובות של ישראל: 16.3 מיליארד שקל ברבעון
- 3.יש לנו שר אוצר "גאון" פיננסי ונגיד "הרפגון" של מולייר (ל"ת)גידי 12/04/2021 17:11הגב לתגובה זו
- 2.אור לגויים 12/04/2021 16:57הגב לתגובה זוושלא יספרו לכם סיפורים. אנחנו בנינו ובני בנינו נשלם על המחדל הזה בריבית דריבית. עד היום כץ רק מבזבז, לא עשה דבר למנוע את ההתדרדרות !!
- 1.יניב בן חמו 12/04/2021 16:25הגב לתגובה זומסתכל סביב ..ורואה בליכוד קבוצה של כלומניקים ונאשם בפלילים זה מה שנשאר מהליכוד ...פשוט אנשים בינוניים ומטה כץ יכולללכת לעבוד בבנין ..בתור קריירה שניה .

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.