כמחצית מהעסקים שנחשדו בהעלמת מס בקורונה הסתירו הכנסות
רשות המסים מפרסמת כי במבצע ביקורות ארצי שערכה בקרב עסקים שהתקבל מידע אודותם המעורר חשד להעלמת מס, נמצא כי 41% מתוך אלה אכן לא רשמו הכנסות כחוק.
ברשות המסים ערכו בשבוע שעבר ביקורות ב-104 בתי עסק, ונמצא כי 43 מתוכם העלימו הכנסות. עוד במהלך הביקורות נמצאו 18 הפרות של חוק המזומן. במבצע השתתפו משרדי פקיד השומה ברחבי הארץ והפעילות כללה פעולות סמויות ביניהן תצפיות וקניות ניסיון.
כך למשל, באזור ירושלים רופא שיניים לא דיווח על תקבולים מכרטיסי אשראי של למעלה מרבע מיליון שקל - 300,000 שקל ליתר דיוק. בחנות בגדים במזרח העיר 200,000 שקל שהתקבלו באשראי לא נרשמו בספרים.
בצד השני של הסקאלה נמצאו ליקויים בסכומים נמוכים יותר. כך למשל, בחנות ירקות בשוק מחנה יהודה בספירת הקופה נמצאו הפרשים של מעל 1,260 שקל. כמו כן, נמצא כי בעל החנות לא רשם בספרים קניית ביקורת וקניות נוספות בסך 1,300 שקל. ביקורת נוספת התקיימה בבית גידול לחיות ומספרת כלבים במרכז, שלא תיעדה תקבולים בסך 5,750 שקל שהועברו לחשבון הביט של בעל העסק. בביקורת אחרת, באטליז בתל אביב לא נרשו תקבולים בסך 6,440 שקל במזומן, שנמצאו בקופסא של השיקים הדחויים.
בביקורת אצל ספר ושיפוצניק באזור המרכז, נמצא כי הוא סולק תקבולים דרך מסופון הויריפון ולעיתים דרך מסופון אופטימוס, ונמצא אי רישום תקבולים בסך 7,244 ₪. כשנשאל על כך ענה.
- "החיים קשים, צריך מזומן": רשות המסים ביקרה במרפאות. אלה התגובות
- העונש המצחיק לרואה חשבון עבריין - 5,000 שקל קנס בלבד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד מביאה רשות המסים דוגמאות לבתי עסק שטענו כי לא קיבלו תשלום עבור שירותים שסיפקו, בעוד לקוחותיהם טענו בפני רשות המסים שאכן הועבר התשלום מצדם. חוקרי הרשות אף ערכו תצפיות על כמה מבתי העסק בהם נצפו עסקאות שבעלי העסק לא דיווחו עליהם בספרים. כשהחוקרים עימתו את אלה עם הממצאים בעלי העסק הודו בעבירות.
יאמר כי בצד הסתרת ההכנסות בהיקפים הגדולים יותר המגיעים למאות אלפי שקלים, בהודעת רשות המסים מובאים בעיקר מקרים בסכומים של אלפי שקלים בודדים. כמו כן מצוטטים בהודעה תגובות של בעלי עסקים כגון ספרים, שיפוצניקים, ירקנים וכו', אותם מציירת הרשות כמי ש"נתפסו עם המכנסיים למטה".
- 5.תנו לחיות לחיות (ל"ת)חיה 04/03/2021 06:58הגב לתגובה זו
- 4.... 02/03/2021 23:14הגב לתגובה זונמצא כי המדינה עושקת את האזרחים והעולם שותק
- 3.גיבורים על חלשים נראה אותם מול תשובה והאחין עופר (ל"ת)מילואימניק פראיר 02/03/2021 19:20הגב לתגובה זו
- 2.אני מצדיע ומוריד כובע למעלימי מס (ל"ת)אדיר 02/03/2021 11:56הגב לתגובה זו
- 1.לכלא (ל"ת)אני 02/03/2021 11:04הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
