מלחמת השבבים והמעבדים: האם המיזוג בין אנבידיה ל-ARM בסכנה?
אנשים פרטיים, וגם חברות מסחריות, יעשו לא מעט כדי לקדם את האינטרסים שלהם, עד לכדי מלחמה של ממש. כרגע שוק המעבדים והמוליכים למחצה עסוק בשתי מלחמות מקבילות, אבל גם משיקות במובנים מסוימים, בשל אופי התחרות והמתחרים.
המלחמה הראשונה היא קיומית במובן שהחוסר הגלובלי במעבדים, שאינו צפוי להסתיים בקרוב, יותיר לא מעט קורבנות בצד הדרך. אנחנו נראה את זה בשורה התחתונה של לא מעט חברות, גדולות כקטנות. זה פגע בצורה חזקה בתעשיית הרכב, אבל גם בכל תעשייה מבוססת מעבדים אחרת.
המלחמה השנייה היא קיומית לא פחות עבור היצרניות – או כך לפחות הם מנסים לצייר אותה. המלחמה הזו היא מלחמה במיזוג - ואולי נכון יותר לומר השתלטות - של אנבידיה (NVDA) על מפתחת השבבים והמעבדים הבריטית ARM, השייכת לסופטבנק של מאסיושי סאן.
בספטמבר אשתקד הציעה NVDA לבנק ההשקעות היפני 40 מיליארד דולר במזומן ומניות. סופטבנק שרכשה את ARM הבריטית ב-2016 תמורת 31.4 מיליארד דולר, במה שהיה לאחת העסקאות הגדולות ביותר אי פעם בתחום, ראתה כ-25% תשואה ב-4 שנים ולא מצמצה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה המלחמה?
כי ARM נתפסת בהרבה מאוד מובנים כמי שמעודדת תחרות בתחום הטכנולוגיה. החברה מפתחת בכוחות עצמה מעבדים מתקדמים ועושה לייסנסינג לכל טכנולוגיה שהיא מפתחת למרבית השחקניות בשוק. כך, בלי להשקיע הון במו"פ, שחקנים בתחום יכולים להיות תחרותיים מול אלה שכן יש להם את האמצעים.
המעבר האפשרי משליטה של בנק השקעות ניטרלי לשחקנית משמעותית בתחום, מכניס את התעשייה ללחץ - האמת בצדק. החשש המרכזי הוא שאנבידיה תשתלט על כל הטכנולוגיה ולא תאפשר לשחקניות אחרות להשתמש בה. בשנות קיומה ARM מכרה כבר למעלה מ-180 מיליארד מעבדים, ואתם מבינים לבד את גודלה וחשיבותה.
אבל נראה גם שהלחץ הזה מתוזמר. ביומיים האחרונים יש גל של הדלפות בעיתונות העולמית על חקירות שמתנהלות נגד המיזוג. בבלומברג, ברויטרס וב-CNBC, כולם דיברו עם מקורות וכולם מדווחים על חקירות מקיפות שעוברת העסקה. החקירה המרכזית שנערכת היא ע"י ה-FTC, מועצת הסחר הפדרלית, או הרשות להגבלים עסקיים, שצפויה להימשך זמן רב לנוכח ההתנגדויות הרבות בשוק למהלך.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
לדוגמה, בקוואלקום (QCOM) ספקית המעבדים של אפל (AAPL) לא חיכו שהרגולטורים יפנו אליהם. הם פנו ביוזמתם. גם בסין, שם נערכת 95% מפעילותה של ARM, מתנגדים למיזוג, כש-Huawei, מנסה לגרום לבייג'ינג להתנגד לעסקה.
מה האינטרסים של החברות למיזוג?
בשעתו דווח כי סופטבנק הסתבכה עם כמה השקעות כושלות, בראשן אובר (UBER) ווויוורק של אדם נוימן. פשוטו כמשמעו, סופטבנק זקוקה למזומנים להמשיך לתמוך בחברות בהן היא מחזיקה שחלקן נפגעו ממשבר הקורונה.
עבור אנבידיה מדובר בהזדמנות של ממש להפוך לקונטנדרית של אינטל (INTC). כמו כן, הטכנולוגיות של ARM אמורות לתרום לבינה המלאכותית שמפתחת אנבידיה ויש עוד לא מעט סיבות, כמו גיוון הפורטפוליו והקניין הרוחני העצום של ARM, הבא לידי ביטוי בלא מעט פטנטים בתחום המוליכים למחצה.
האם המיזוג הוא כזה איום?
נתחיל מכך שהעובדה ש-ARM חשובה, כנראה אומר שאין לה תחרות ראויה, אבל זה לא אומר שאין מי שיכול להיכנס לנעליה. אינטל לדוגמה, עוברת תהליך הפוך, שבו היא מתחילה להוציא לייצור חיצוני. אם ARM תיעלם בסופו של דבר, אינטל בקלות יכולה להיכנס לנעליים האלה ולהרוויח לא מעט כסף. זה דווקא יכול להיות טוב לתחרות.
- 1.רק מזומן 14/02/2021 21:01הגב לתגובה זובינתיים אסור לתת לעסקה להתקיים.ההזדמנות של אינטל הנכלולית להחזיר נתחי שוק היות והיא לא תלויה ביצרנים חיצונים וחשוב מכך יצרנים שיכולים להיות מוטרדים מהסינים
- סם 15/02/2021 09:27הגב לתגובה זוכשהכסף בריבית כמעט 0% חכם קונה כי עלות המימון זולה.אניבדיה חברה ציבורית שרוצה להרוויח ובעולם חופשי הרכישה הגיונית.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.