ישראל כץ
צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת

האוצר הכריז על הגברת התחרות בשוק האשראי. יש בעיה אחת - הבחירות

משרד האוצר הודיע כי ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה שני חוקים שקידם שר האוצר נוגע לפתיחת התחרות בתחום האשראי הצרכני והאשראי לעסקים קטנים וקידום הפינטק. אלא שבגלל הבחירות לא ברור שההחלטה תקודם
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה בנקים שוק ההון

לכאורה, בהנהלות ובדירקטוריונים של הבנקים בישראל לא מרוצים הערב, זאת לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום שני חוקים שקידם שר האוצר ישראל כ"ץ, בנוגע לפתיחת התחרות בשוק האשראי שנכון להיום מרוכז אצל הבנקים, בנוסף לחוק לקידום סקטור הפינטק. באוצר אומרים שקידום חקיקת הפינטק, שאותו מכנים חוק הסנד-בוקס, מלשון ארגז חול, יאפשר גמישות רגולטורית ויאזן את מגרש המשחקים.

 

"שוק האשראי למשקי בית והעסקים הקטנים ובינוניים בישראל הוא שוק ריכוזי ביותר שנשלט כמעט במלואו על ידי הבנקים", נכתב בהודעת האוצר. "אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שמקורות המימון של הבנקים כיום זולים יותר ממקורות המימון של נותני אשראי חוץ-בנקאי".

 

לפי ההודעה, התיקון יאפשר לנותני האשראי לגוון ולהרחיב את מקורות המימון לצורך מתן אשראי ובכך הוא עשוי להוזיל את עלויות המימון ולאפשר לגופים אלו להתחרות במערכת הבנקאית.

כותרת יפה - אך בגלל הבחירות זה לא יקרה בפועל

נשמע יפה מאוד, אלא שבהודעת האוצר 'שכחו' שמדינת ישראל נכנסה למערכת בחירות רביעית בתוך כשנתיים, והמשמעות בפועל היא שסביר להניח שהחקיקה לא תושלם לפני הבחירות. לאחר מכן הכנסת הבאה תצטרך להתחיל את תהליך החקיקה מחדש, וזאת בהנחה שגם שר האוצר הבא ירצה לקדם שוב את הנושא. בקיצור - מדובר בכותרת יפה אך תוצאות לא צפויות להיות בקרוב בשטח.

ובחזרה להודעת האוצר

בכל מקרה, על פי טיוטת החוק, תאפשר לנותני אשראי חוץ-בנקאי גדולים שעומדים בתנאים, להגדיל את תקרת גיוס החוב באמצעות תעודות ההתחייבות מ-5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל ולגייס חוב גם באמצעות ניירות ערך מסחריים במגבלות הקבועות בחוק.

 

"כך, יתאפשר לנותני האשראי להגדיל משמעותית את מקורות המימון הזולים יותר ולהפחית את התלות במערכת הבנקאית", כך נכתב. "בנוסף, יוסרו מגבלות שונות לעניין גיוס תעודות התחייבות מכלל נותני האשראי החוץ-בנקאי. מגבלות אלו הגבילו את מרחב ההתנהלות העסקית של נותני האשראי החוץ-בנקאי ולמעשה מנעו מחלקם לגייס חוב באמצעות תעודות התחייבות".

 

ההצעה השנייה שעברה היום היא הצעת החוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל ("חוק הסנדבוקס"), שלפי האוצר תסייע לחברות הפינטק לפעול בישראל ולהוביל לשיפור הרגולציה הפיננסית בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"הצעת החוק נועדה לאפשר הקמה של תכנית ייחודית – מגרש משחקים רגולטורי ("Regulatory Sandbox"), ותהווה צעד משמעותי להגברת התחרות וקידום הטכנולוגיה בשירותים הפיננסים בישראל", כתבו.

 

התכנית המוצעת מבוססת על מסקנות צוות בין משרדי שרוכז על ידי משרד המשפטים ומשרד האוצר וכלל נציגים מרשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המיסים.

 

"התכנית מקימה סביבת ניסוי חדשנית בישראל בשיתוף פעולה של כלל הרגולטורים הפיננסים בישראל כדי לתמוך בפעילותם של גופים פיננסים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) בישראל", נכתב.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמך 11/01/2021 01:05
    הגב לתגובה זו
    רק את החוסכים שודדים.0.1% כאשר הבנקים והפרוקסי גוזרים 5-10%. זו לא גזרת שמים אלה שוד לאור יום. מענין, למה יש עדין אנשים שמתעקשים לחיות על האמצעים שלהם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.