ביז פוינט עדי ברזילי
צילום: BIZTV
TV

הונאות הרשת עולות מדרגה: כך תגנו על עצמכם

היקף ההונאות ברשת עולה ואתם צריכים להפנים שהשיטות של הנוכלים עולות מדרגה ולהיזהר מאוד
עדי ברזילי | (6)

כאילו לא די בצרות של השנה האחרונה - הקורונה והמשבר הכלכלי, אז בתוך כל הכאוס הזה פרחו הונאות ותקיפות ברשת. מדובר בהונאות מתוחכמות יותר, מכוונות וממוקדות יותר לגופים ואנשים כך שהן הרבה פעמים נראות אמינות יותר - אז כולנו צריכים עכשיו להיזהר הרבה יותר. הנה כמה משיטות התקיפה שהתגברו בחודשים האחרונים ואיך תוכלו להגן על עצמכם:

 

נתחיל בתקיפה שכולנו מכירים - האקרים פורצים למחשבים וגונבים מידע. במפה של צ'ק פוינט תוכלו לראות את התקיפות בזמן אמת. היום, למשל, אותרו כבר 32 מיליון תקיפות. מה עושים? תתקינו אנטי וירוס מקצועי במחשב ובטאבלט ובסלולאר ובכל המכשירים בעצם.

נמשיך. אתרי פישינג. זה בעצם אתרים מזויפים שנראים כמו אתרים אמיתיים. למשל אתר פייסבוק מזויף, אתם תכניסו את הפרטים שלכם מתוך אמונה שזה הלוגין של פייסבוק והופ הפרטים שלכם נשאבו. אז איך תדעו אם זה אמיתי או לא? תבדקו טוב טוב שכתובת האתר היא אכן פייסבוק נקודה קום.

באותה מידה גם מיילים שאתם מקבלים יכולים להיות מזויפים, למשל מייל מגוגל שאומר שאתם צריכים לשנות את הסיסמא. או מייל מאמאזון שטוען שאתם צריכים לעדכן פרטים. איך תדעו? תלחצו על שם השולח ותראו אם כתובת המייל זהה לאתר החברה. 

עוד טקטיקת תקיפה היא פריצות לשרתי מיילים ושרתי הודעות כדי לגנוב מידע שאנחנו מעבירים מאחד לשני. אז אף פעם אל תשלחו פרטי בנק במייל או בווצאפ, או מספר כרטיס אשראי, או קוד סודי. כל פרט כזה יכול להיחשף בקלות להרבה עיניים.

הונאה נפוצה נוספת בתקופה האחרונה היא סיפורים יצירתיים במיוחד, כמו מוכרי דירה שמראים לכם תמונות של הנכס וצילום תעודת זהות שלהם ומבקשים שתעבירו דמי רצינות, או אתר למסחר במטח שמבטיח לכם רווחים גבוהים, ומציג גרפים שנראים אמינים וסטטיסטיקות. אז הכי פשוט - אל תעבירו כסף לשום אדם ולשום גוף שאתם לא מכירים.

קיראו עוד ב"בארץ"

ולסיום, כולנו מוצפים עכשיו בהודעות אס.אמ.אס שמבטיחות הלוואה מיידית. לפעמים מדובר בהונאה פרופר, ולפעמים מדובר על הלוואות בשוק האפור. אז בבקשה, גם אם אתם חייבים את הכסף, אל תיקחו הלוואות מגופים ללא מפוקחים, אתם לא יודעים מי עומד מאחוריהן ועם מי אתם מסתבכים אז אל תכניסו את עצמכם לבור הזה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שירן 28/11/2020 19:30
    הגב לתגובה זו
    כתבה יפה , אבל בשבת אנחנו עוצרים - סוגרים את הלפטופ זורקים את הנייד לארון .ומתחילים לחיות חיים רוחניים . בשבת קודש לא עובדים !
  • 5.
    אבי 28/11/2020 19:25
    הגב לתגובה זו
    אנטי וירוס מונע רק וירוסים אף אנטי וירוס לא יגן עליכם עם תמסרו מידע שלכם . החכם יודע שלעולם הוא לא ימסור פרטים שלו לאתר שלא מאושר . בנוסף אפשר לשלם דרך פייפל תמיד
  • 4.
    מה עם הנסיך הניגרי שמוריש לכווולם. (ל"ת)
    ARTICK19 28/11/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני 28/11/2020 12:42
    הגב לתגובה זו
    ומה התכנה המומלצת לטלפון אנדרויד ?
  • 2.
    דג ברשת 28/11/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    תודה, עדי. כתבה מדוייקת וטובה. ללמוד בע"פ וליישם מה שנאמר בה. אנשים ממשיכים לטעות ולתת פרטים באתרים מזוייפים, להעביר כספים - ולהסתבך. ותמדי יש צעירים ואנישם חדשים ברשת ובמערתכ אשראי - שמתפתים ונותנים פרטים. חבל.
  • 1.
    8 28/11/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    כתבת: "תלחצו על שם השולח ותראו אם כתובת המייל זהה לאתר החברה", אך זו עצה לא נכונה. את שם השולח באימייל קל לזייף. זה נקרא email spoofing. העצה הנכונה היא לגלוש לאתר החברה כרגיל, על ידי הקלדת הכתובת בדפדפן, ולא דרך קישור שמקבלים באימייל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).