לקראת דוחות: כולם רוצים לראות מה קורה בדיסני+
למרות שאת מרבית 2020 חברת דיסני WALT DISNEY (DIS) תרצה לשכוח - כמו חלק לא מבוטל מתעשיית הבידור – יש לה כנראה רק נקודת אור אחת – שירות הסטרימינג דיסני+, שבאופן אירוני משהו, הושק בדיוק היום לפני שנה והביא לעולם את בייבי יודה ו-19 מועמדויות לפרסי האמי בשנה הראשונה בלבד.
היום בערב, אחרי סיום המסחר בוול סטריט החברה שהמציאה את מיקי מאוס ועוד אינספור נכסי צאן ברזל בתרבות העולמית, תפרסם את דוחותיה הרביעיים לשנה הפיסקאלית הנוכחית. כמו אפל. בדיסני סופרים בין רבעון 3 לרבעון 3.
דיסני, שבאמתחת פארקים בארה"ב, בצרפת ובהונג קונג, אמנם נפגעה מהסגרים שהביאו לסגירת שערים, אבל צריך לזכור שעלויות אחזקה, עלויות שכר של עובדים שפוטרו ונחסכו וגם הנחות שהיא קיבלה בשכירות, צפויים להקל במעט על המכה הפיננסית.
אבל לא מדובר רק בפארקים. סגירת בתי הקולנוע פגעה בעוד אפיק הכנסה מהותי של החברה, שכוללת מותגי ענק, בהם עולמות מארוול ומלחמת הכוכבים, כמו גם חטיבת סרטי הילדים המצליחהש, נאלצה לדחות ולדחות כותרים חדשים מלצאת לאולמות הקולנוע. דוגמה אחת היא הסרט "אלמנה שחורה" בכיכובה של סקרלט ג'והנסן שהוצאתו נדחתה עד להודעה חדשה. עלות של כל סרט שכזה הוא מאות מיליוני דולרים. בינתיים, אין החזר על ההשקעות הרבות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העתיד וההווה: שירות דיסני+
אבל אז מגיעים לשירות דיסני+. השירות שהמנכ"ל הקודם של החברה בוב אייגר הגדיר בהשקת השירות כ"עתיד של דיסני", הפך בחסות המגפה להווה היחיד שלה. כשהוא נישא על טרנד הקישוריות שהביאה המגפה והעלייה בשירותים המקוונים, החברה ששאפה להגיע לבין 60 ל-90 מיליון משתמשים ב-2024, כבר הגיעה לרף התחתון של התחזית בחודש אוגוסט האחרון.
אז נכון, השירות שטכנית עדיין בסוג של הקמה – שנה זה זמן קצר מדי להגיע לשלמות במוצר מסובך כזה – יהיה הפסדי השנה וצפוי לעלות לחברה כ-2 מיליארד דולר וכך גם ב-2021. אבל זה כבר נלקח בחשבון.
בכל מקרה, היום נדע לכמה לקוחות הגיע השירות ברבעון השלישי ובסוף שנה שלמה מאז השקתו. עכשיו נגמרת תקופת הגרייס של לקוחות רבים שקיבלו את השירות בחינם או כחלק מחבילה של ספקית האינטרנט ורייזון (VZ). נראה אם החברה תצליח לשמר את הלקוחות ובאילו מספרים, זה יקבע את הטרנד של המניה.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
אז נכון שארה"ב ואירופה נכנסים לעוד גל של סגרים, מה שבוודאי ימשיך לפגוע בשורה העליונה והתחתונה של החברה. עם זאת, בניגוד לחברות אחרות בתחום, המניה לא נפגעה אנושות. בתחילת השנה המניה נסחרה במחיר של 146 דולר, כשנכון לכתיבת שורות אלה המחיר עומד על קצת למעלה מ-137 דולר למניה, כלומר כ-6% פגיעה סך הכול מתחילת השנה הסוערת הזו.
לפי הקונצנזוס, החברה צפויה רווח למניה (EPS) של מינוס 0.71 סנט למניה, זאת ביחס ל-1.07 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד. כמו כן הצפי הוא שהחברה תכניס כ-14.2 מיליארד דולר, שמהווים קרוב ל-26% פחות מאשתקד. בכל מקרה, הצפי הוא לקיטון של 166% בצמיחה של החברה.
- 1.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 13/11/2020 02:09הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.