שר התחבורה ישראל כץ
צילום: כפיר סיון, Istock

יתרת הממשלה בבנקים עומדת על 6 מיליארד שקל בלבד; הגירעון 137 מ'

בהודעה של משרד האוצר לנתונים על הגירעון של חודש אוקטובר עולה תמונה לא נעימה על אופי הגירעון וחוסר היכולת של הממשלה לצמצמו. הגרעון לחודש שעבר עמד על למעלה מ-20 מיליארד שקל ובמצטבר עומד על 137 מיליארד
ארז ליבנה | (12)

משרד האוצר ממשיך לפרסם נתונים על הגירעון הגדל של אוצר המדינה והנתונים איך נאמר זאת בעדינות, קשים. בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש אוקטובר נמדד גירעון בסך של 20.3 מיליארד שקל, לעומת חודש אוקטובר אשתקד בו נמדד גירעון תקציבי בסך של 6.7 מיליארד. כלומר יותר מפי 3.

 

החל מחודש מרץ החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית.משבר הקורונה משפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, השפעה המתבטאת בעליה

 

בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש אוקטובר, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי. כנגזרת מההשפעות אלו גדל הגירעון למימון כפי שיפורט בהמשך.

 

בקיצור, הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2020 - בחודשים ינואר–אוקטובר נמדד גירעון הקרוב ל-123 מיליארד שקל, לעמות קרוב ל-38 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יותר מפי 3.

 

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נובמבר 2019 ועד אוקטובר 2020 עומד על 10.1% בסך כולל של 137 מיליארד שקל. בפעילות למימון הגירעון נמדד בחודש אוקטובר גירעון בסך 20.3 מיליארד שקל.

 

גיוס ההון ברוטו מקומי בחודש אוקטובר הסתכם בסך של 17.6 מיליארד שקל. גיוס הון בחו"ל בחודש אוקטובר הסתכם בסך של 7 מיליארד שקל. פירעונות הקרן על החוב הממשלתי מקומי ובחו"ל הסתכמו ב-10.7 מיליארד שקל. יתרות הממשלה בבנקים כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו ירדו היתרות בסך של 3.6 מיליארד שקל.דגל אדום: יתרות הממשלה בבנקים עומד על 6 מיליארד שקל בלבד

 

בהודעה של משרד האוצר לנתונים על הגירעון של חודש אוקטובר עולה תמונה לא נעימה על אופי הגירעון וחוסר היכולת של הממשלה לצמצמו. הגרעון לחודש שעבר עמד על למעלה מ-20 מיליארד שקל ובמצטבר עומד על 137 מיליארד

קיראו עוד ב"בארץ"

 

במקביל, פורסמו גם הדיונים של בנק ישראל על החלטת הריבית שם נקבע כי "בסוף השנה הגירעון צפוי לעמוד על כ-14-13 אחוזי תוצר", כך במשפט אחד, מסכם בנק ישראל את המצב הפיסקאלי העגום של מדינת ישראל. 

בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. ההחלטה התקבלה ברוב של חמישה חברים, בעוד שחבר אחד תמך בהורדת שיעור הריבית ל-0%. בכל מקרה, אפשר לומר שהחלטת הריבית, ככל הנראה, הייתה הדבר הכי פחות מעניין בכל הדיון של בנק ישראל.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נורמלי 03/03/2021 17:48
    הגב לתגובה זו
    השיטה של ממשלת המחדל הלאומי בראשות המלך נתניהו "אחרי המבול" לא אכפת לממשלה הדבילית הזו שום דבר. וכמו שהמלכה אמרה : שהכל ישרף
  • 7.
    אקבולבול 26/02/2021 08:18
    הגב לתגובה זו
    6 מליארד מספיק בדיוק לסיבוב בחירות נוסף, למה צריך יותר? אחכ יבוא יהיר הלפיד הגאון ויסדר הכל , לא לדאוג חברים.... אנחנו בידים טובות!
  • 6.
    לעם מטומטם מגיעה ממשלה מטומטמת (ל"ת)
    24/02/2021 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מתרשם 19/12/2020 13:39
    הגב לתגובה זו
    בשקל התחזק מול כל המטבעות הזרים כולל מדינות שמובילות את הכלכלה בעולם....ישראל מעצמה כלכלית יותר מאשר יפן, סינגפור, מע' אירופה, ארה"ב וקנדה....פחחחחחחח
  • 4.
    רונן 15/12/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לא קיבלנו שקל מהמדינה!!! איפה הם שמו את הכסף??? למי הם נתנו ???
  • בי נת 01/01/2021 18:12
    הגב לתגובה זו
    ולחברי מרכז ליכוד והמשפחות שלהן.
  • 3.
    אירו זול? אני קונה ! 11/11/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    ישראל עומדת להיות מדינה קרועה ומשוסעת, דתית, ענייה ופאשיסטית-לאומנית. אחרי הכל מה נשאר לעניים החדשים חוץ מלהיות ממורמרים ולאומניים? האנשים האיכותיים, בעלי אזרחות אירופית, כבר מתכננים את מקום מושבם החדש ומכינים את התשתית: חשבון בנק והעברות כספים, רכישת נכס למגורים ולימוד גרמנית. כאשר האירו נמכר במחירי סוף עונה, אני רוכש ועושה העברה בנקאית לגרמניה. לא רוצה לחיות עם אנשים כמו השרים וחברי הכנסת הנמצאים כעת בשלטון. לא רוצה לחיות גם עם הבוחרים שלהם. פני ההנהגה הם כפני הדור, דור הבוחרים שלא מסוגלים להצביע אחרת.
  • שלום ולא להתראות (ל"ת)
    גרגמל 22/02/2021 21:58
    הגב לתגובה זו
  • אבי 10/12/2020 13:40
    הגב לתגובה זו
    לא צריך אותך נראה איפה גרמניה עוד 20 שנה ואיפה ישראל בהצלחה
  • צחי 04/12/2020 01:36
    הגב לתגובה זו
    ולא נותנים להם יותר להכנס לארץ. מי שמלכלך שילך ולא יקפוץ על שני חתונות. קישטא
  • 2.
    אור 06/11/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
    וביבי מסרב לקבוע תקציב דו שנתי הוא ישאיר אחריו קופה ריקה
  • 1.
    שגיא 05/11/2020 14:36
    הגב לתגובה זו
    על האנומליה הזאת כולנו נשלם ביוקר רב!
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.