יתרת הממשלה בבנקים עומדת על 6 מיליארד שקל בלבד; הגירעון 137 מ'
משרד האוצר ממשיך לפרסם נתונים על הגירעון הגדל של אוצר המדינה והנתונים איך נאמר זאת בעדינות, קשים. בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש אוקטובר נמדד גירעון בסך של 20.3 מיליארד שקל, לעומת חודש אוקטובר אשתקד בו נמדד גירעון תקציבי בסך של 6.7 מיליארד. כלומר יותר מפי 3.
החל מחודש מרץ החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית.משבר הקורונה משפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, השפעה המתבטאת בעליה
בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש אוקטובר, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי. כנגזרת מההשפעות אלו גדל הגירעון למימון כפי שיפורט בהמשך.
בקיצור, הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2020 - בחודשים ינואר–אוקטובר נמדד גירעון הקרוב ל-123 מיליארד שקל, לעמות קרוב ל-38 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יותר מפי 3.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נובמבר 2019 ועד אוקטובר 2020 עומד על 10.1% בסך כולל של 137 מיליארד שקל. בפעילות למימון הגירעון נמדד בחודש אוקטובר גירעון בסך 20.3 מיליארד שקל.
גיוס ההון ברוטו מקומי בחודש אוקטובר הסתכם בסך של 17.6 מיליארד שקל. גיוס הון בחו"ל בחודש אוקטובר הסתכם בסך של 7 מיליארד שקל. פירעונות הקרן על החוב הממשלתי מקומי ובחו"ל הסתכמו ב-10.7 מיליארד שקל. יתרות הממשלה בבנקים כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו ירדו היתרות בסך של 3.6 מיליארד שקל.דגל אדום: יתרות הממשלה בבנקים עומד על 6 מיליארד שקל בלבד
בהודעה של משרד האוצר לנתונים על הגירעון של חודש אוקטובר עולה תמונה לא נעימה על אופי הגירעון וחוסר היכולת של הממשלה לצמצמו. הגרעון לחודש שעבר עמד על למעלה מ-20 מיליארד שקל ובמצטבר עומד על 137 מיליארד
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
במקביל, פורסמו גם הדיונים של בנק ישראל על החלטת הריבית שם נקבע כי "בסוף השנה הגירעון צפוי לעמוד על כ-14-13 אחוזי תוצר", כך במשפט אחד, מסכם בנק ישראל את המצב הפיסקאלי העגום של מדינת ישראל.
בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. ההחלטה התקבלה ברוב של חמישה חברים, בעוד שחבר אחד תמך בהורדת שיעור הריבית ל-0%. בכל מקרה, אפשר לומר שהחלטת הריבית, ככל הנראה, הייתה הדבר הכי פחות מעניין בכל הדיון של בנק ישראל.
- 8.נורמלי 03/03/2021 17:48הגב לתגובה זוהשיטה של ממשלת המחדל הלאומי בראשות המלך נתניהו "אחרי המבול" לא אכפת לממשלה הדבילית הזו שום דבר. וכמו שהמלכה אמרה : שהכל ישרף
- 7.אקבולבול 26/02/2021 08:18הגב לתגובה זו6 מליארד מספיק בדיוק לסיבוב בחירות נוסף, למה צריך יותר? אחכ יבוא יהיר הלפיד הגאון ויסדר הכל , לא לדאוג חברים.... אנחנו בידים טובות!
- 6.לעם מטומטם מגיעה ממשלה מטומטמת (ל"ת)24/02/2021 08:07הגב לתגובה זו
- 5.מתרשם 19/12/2020 13:39הגב לתגובה זובשקל התחזק מול כל המטבעות הזרים כולל מדינות שמובילות את הכלכלה בעולם....ישראל מעצמה כלכלית יותר מאשר יפן, סינגפור, מע' אירופה, ארה"ב וקנדה....פחחחחחחח
- 4.רונן 15/12/2020 16:02הגב לתגובה זואנחנו לא קיבלנו שקל מהמדינה!!! איפה הם שמו את הכסף??? למי הם נתנו ???
- בי נת 01/01/2021 18:12הגב לתגובה זוולחברי מרכז ליכוד והמשפחות שלהן.
- 3.אירו זול? אני קונה ! 11/11/2020 11:12הגב לתגובה זוישראל עומדת להיות מדינה קרועה ומשוסעת, דתית, ענייה ופאשיסטית-לאומנית. אחרי הכל מה נשאר לעניים החדשים חוץ מלהיות ממורמרים ולאומניים? האנשים האיכותיים, בעלי אזרחות אירופית, כבר מתכננים את מקום מושבם החדש ומכינים את התשתית: חשבון בנק והעברות כספים, רכישת נכס למגורים ולימוד גרמנית. כאשר האירו נמכר במחירי סוף עונה, אני רוכש ועושה העברה בנקאית לגרמניה. לא רוצה לחיות עם אנשים כמו השרים וחברי הכנסת הנמצאים כעת בשלטון. לא רוצה לחיות גם עם הבוחרים שלהם. פני ההנהגה הם כפני הדור, דור הבוחרים שלא מסוגלים להצביע אחרת.
- שלום ולא להתראות (ל"ת)גרגמל 22/02/2021 21:58הגב לתגובה זו
- אבי 10/12/2020 13:40הגב לתגובה זולא צריך אותך נראה איפה גרמניה עוד 20 שנה ואיפה ישראל בהצלחה
- צחי 04/12/2020 01:36הגב לתגובה זוולא נותנים להם יותר להכנס לארץ. מי שמלכלך שילך ולא יקפוץ על שני חתונות. קישטא
- 2.אור 06/11/2020 10:30הגב לתגובה זווביבי מסרב לקבוע תקציב דו שנתי הוא ישאיר אחריו קופה ריקה
- 1.שגיא 05/11/2020 14:36הגב לתגובה זועל האנומליה הזאת כולנו נשלם ביוקר רב!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
