קשת סירוטה-לוינר
צילום: יחצ

דווקא בתקופה הזו - חשיבה יצירתית הכרחית לעסקים, גם בתחום המיסוי

הקורונה גרמה לחברות רבות להתייעל, לשנות מודל עסקי, לחשוב מחוץ לקופסא; זה גם מצריך חשיבה על מבנה הארגון ודורש התייחסות לאלמנט המס - איך לאחד, למזג, לפצל נכון? 

הכלכלן האוסטרי יוזף שומפטר טבע את המונח "הרס יצירתי", שמתאר את התהליך שבו מערכות כלכליות ישנות קורסות ומפנות את מקומן למערכות חדשות וטובות יותר. על ידי הרס ובנייה בלתי פוסקים, אנו מסוגלים לצמוח כלכלית ולשפר את רמת החיים שלנו. הגנה על מבנים כלכליים קיימים עלולה לעכב או לחסל יוזמות כלכליות מוצלחות יותר, שיחליפו אותן ויספקו פרנסה ורווח לעוד יותר אנשים.

 

דברים אלה יפים ומדויקים לתיאור התקופה הנוכחית, כאשר מגיפה בריאותית גלובלית, המלווה במגיפה כלכלית עולמית, גובות מחיר עצום מאוכלוסיית העולם ומרעידות את הקרקע תחת רגלינו. מציאות חדשה זו מחייבת ארגונים להוסיף לארגז הכלים שלהם, חשיבה יצירתית, תגובה מהירה דינמית וגמישות עסקית, והכל בכדי לאפשר לעסקים להמשיך ולהצליח לשרוד ולשגשג בתקופת משבר.  

 

במהלך חייו של עסק, חברות מבקשות לעיתים קרובות, להעביר נכסים שהן מחזיקות לחברות בנות או אחיות או חברות האם שלהן. לעתים, חברות מבקשות להתמזג ולעתים חברות מבקשות לפצל חלק מפעילותן לחברה אחרת. שינויי המבנה נדרשים לעיתים על מנת להפוך חברה אם תושבת מדינה אחת לתושבת מדינה אחרת. לעתים, נדרשים יחידים להעביר נכסים לחברות. ולעתים, שינויי המבנה הן חלק מעסקאות “EXIT” בהן ממוזגת חברה פרטית בחברה ציבורית או חברה אחרת או מוחלפות מניות של בעלי מניות בחברה פרטית בחברה ציבורית.

 

כך או כך, שינויי המבנה כאמור הינם, ככלל, אירועים עתירי מס לבעלי המניות ו/או לחברות המשתתפות בשינויי המבנה. שכן, כל העברה של מניה או נכס הינה אירוע מס החייב במס.

 

ואולם, בחלק ניכר מהמקרים שינויי המבנה כאמור אינם משקפים שינוי כלכלי אמיתי של הבעלות במניות או בנכסים ואינם משקפים “מימוש” או “התעשרות”. בנסיבות אלה, ועל רקע רצון המחוקק לאפשר שינויי מבנה כדי לקדם את הפעילות הכלכלית העסקית של החברות בישראל, קבע המחוקק בישראל, כי שינויי מבנה בנסיבות שונות ותחת מגבלות ותנאים שונים לא יתחייבו במס במועד שינוי המבנה.

 

ישנם מספר מסלולים המאפשרים ביצוע שינויים ארגוניים בכפוף לפקודת מס הכנסה, תוך דחיית אירוע המס הנובע בגינם למועד מאוחר יותר, ובהנחה שאותם שינויים נובעים מתכלית כלכלית עסקית ולא מן הטעם של חיסכון במס.

 

על אותם שינויים מבנים ניתן למנות את החלופות הבאות:

מיזוג של חברות, קבוע במסגרת סעיף 103 לפקודה -  פיצול (פיצול אופקי (לתוך חברה אחות)  ופיצול אנכי (לתוך חברת בת) קבוע. 

במסגרת סעיף 105 לפקודה -העברת נכסים מיחיד או מחברה לחברה אחרת, וכנגד הקצאת מניות קבוע במסגרת סעיף 104 לפקודה. ככלל, במסגרת שינויי המבנה כאמור, בתנאים שנקבעו באותן הוראות, שינוי המבנה לא יתחייב במס לא על ידי בעלי המניות ולא על ידי החברה או החברות המשתתפות בשינויי המבנה, והחיוב במס אם בכלל יידחה עד מועד מכירת המניות או הנכסים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

כאשר במסגרת שינויי המבנה כאמור מועברים מקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין, העברת המקרקעין או הזכויות באיגוד מקרקעין לא תתחייב במס שבח. כמו כן, ככלל, במקום מס הרכישה הרגיל ישולם מס רכישה בשיעור 0.5% בלבד.

 

התנאים והמגבלות בעת ביצוע שינויי מבנה

הטבות המס על שינויי המבנה כאמור מוגבלים בתנאים ומגבלות שנועדו למנוע תכנוני מס וניצול פרצות. ככלל, התנאים והמגבלות תלויים לעתים בסוג שינוי המבנה, ביחסים בין החברות המשתתפות בשינוי המבנה, בתושבות בעלי המניות ובנסיבות שונות אחרות. נעמוד להלן על עיקרי התנאים והמגבלות הכלליים החלים ברוב שינויי המבנה ועל הסייגים לאותם תנאים.

תקופת המגבלות - ככלל, תקופת המגבלות החלות על בעלי המניות ו/או החברות המשתתפות בשינויי המבנה הינה שנתיים ממועד שינוי המבנה.

הקצאת מניות למשתתפים בשינוי המבנה - הקצאת הזכויות למשתתפים בשינוי המבנה תמיד תהיה זהה ליחס השווי של הנכסים שהועברו ושיעור הזכויות בנכסים לפני שינוי המבנה.

הקצאת ומכירת מניות של המשתתפים בשינוי המבנה לאחר שינוי המבנה - ככלל, בעלי המניות טרם שינוי המבנה חייבים להחזיק בהחזקותיהם לאחר שינוי המבנה במשך תקופת המגבלות, ואולם, בעלי המניות יוכלו למכור את מניותיהם או החברה הקולטת/ נעברת תוכל להקצות מניות למשקיעים חדשים, כך שבעלי המניות יוכלו להיות מדוללים עד לשיעור החזקה של 25% בחברה הקולטת/ נעברת.

הגבלה זו לא תחול על הבאים: בעלי זכויות המחזיקים בזכויות הנסחרות בבורסה, אלא אם כן במועד שינוי המבנה היו בעלי שליטה.

“מכירה שלא מרצון” בידי בעלי המניות.

בעלי מניות תושבי חוץ ואולם אלו ייחשבו כחלק מסך המניות לעניין אי הדילול מתחת ל- 25%.יחסי גודל - במיזוג נדרש, כי סך הזכויות של בעלי הזכויות בכל אחת מהחברות המשתתפות במיזוג יהיה 10% במועד המיזוג, וכן נדרש, כי שווי השוק של כל אחת המחברות המשתתפות במיזוג לא יעלה על פי תשעה משווי השוק של חברה אחרת המשתתפת במיזוג. דרישת יחסי גודל כאמור לא נדרשת במקרים מסוימים כגון מיזוג חברת אם ובת.

אי מכירת נכסים - החברות הנעברות לא ימכרו את הנכסים שהועברו אליהם, ובמיזוג - רוב הנכסים, בתקופת המגבלות.

תושבות זרה - ההוראות בעניין שינוי מבנה חלות גם על חברות זרות ואולם בחלק מהמקרים נדרש אישור מראש (פרה -רולינג) כאשר מדובר בהעברה לחברה זרה.

מגבלת קיזוז הפסדים - במסגרת שינויי המבנה חלות לעתים מגבלות על אפשרות קיזוז הפסדים של החברות המשתתפות בשינוי המבנה.

אישור מראש - חלק משינויי המבנה טעונים אישור מראש (פרה רולינג) של רשות המסים ותשלום אגרה. רשות המסים פרסמה לגבי חלק משינויי המבנה “מסלול ירוק” שהנו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי. יצויין כי שינויי המבנה כאמור מצריכים לרוב גם הסדר סוגיית מיסוי אופציות לעובדים.

שלילת הטבות - אם מתברר כי בעלי המניות או החברות המשתתפות בשינוי המבנה לא עמדו בתנאים הנדרשים, יבוטלו הטבות המס למפרע והצדדים יחוייבו במיסים החלים ממועד שינוי המבנה לרבות ריבית והפרשי הצמדה. בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/ווקי , ומערכת ישראל היום אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה

הצירוף של המסלולים הקיימים בפקודת מס הכנסה, עם ההכרח של ארגונים בביצוע אותו הליך התייעלות של "הרס יצירתי" בתקופה מאתגרת זו, בה הם מתמודדים עם קשיי תזרים, מחסור בלקוחות, חוסר ביקוש קושי לממן את שלל הפעילויות הקיימות בארגון, יצר דווקא רצף של פניות מצד ארגונים המבקשים לבצע שינויי מבנה. 

 

כך לדוגמה, סייענו לחברה ישראלית להעביר את מניותיה לחברה זרה, הליך המכונה "היפוך שרוול", אשר נבע מן הרצון לייצר פלטפורמה לגיוס משקיעים  זרים, אשר נוטים להעדיף השקעה בחברות ישראלית, באמצעות חברת אם זרה, והכל בהתאם להוראות הפקודה, ומבלי שייווצר אירוע מס במעוד העברת המניות כאמור. הליך זה צריך להיות מלווה במערכת הסכמית וברולינג של מחלקת שינויי מבנה של רשות המסים והוא כולל בתוכו תנאים ומגבלות שונות, אשר נועדו לאפשר את דחיית אירוע המס למועד מכירת המניות שהוקצו כנגד העברת מניות החברה הישראלית. 

 

במקרה אחר, סייענו לחברה לבצע שרשרת של שינויי מבנה ומיזוג פעילויות שיש להן סינרגיה וקשר הדוק, הנובע מרצון של שתי חברות קשורות להתייעל ולאחד את פעילותן ולחסוך בעלויות תפעול, לאור הסינרגיה הרבה הקיימת בין העסקים. גם הליך זה דוחה את אירוע המס למועד מאוחר יותר, והוא כפוף לקיום תנאים ומגבלות שונים, לרבות קבלת אישור מראש של רשות המסים לכך שהמיזוג האמור עומד בתנאי פרק ה' לפקודה ואינו יוצר אירוע מס. 

 

במקרה נוסף, חברת עורכי דין המחזיקה בנכס נדל"ן ומקיימת פעילות נוספת מבקשת להוציא החוצה את נכס הנדל"ן ואת הפעילות הנוספת מתוך חברת עורכי הדין, בכדי לאפשר לה להתמקד בפעילותה וכן במקביל, לאפשר כניסת משקיעים חדשים ביחס לפעילות החדשה. גם הליך זה דוחה את אירוע המס בגין פיצול הפעילות למועד מאוחר יותר, והוא כפוף לקיומם של מגבלות ותנאים שונים, לרבות קבלת אישור מראש של רשות המסים לכך שפיצול זה אינו מהווה אירוע מס ועומד בתנאי הפקודה.

 

דווקא בעת הזאת שמאופיינת בחוסר ודאות ובשינויים, חברות בוחנות במבט מקרו את התנהלותן עד כה ובוחרות לשנות, להתייעל, לחשב מסלול מחדש, תוך שימוש בפרק שינויי המבנה הקבוע בפקודה, אשר טומן בחובו שלל אפשרויות לבצע העברות של נכסים, מיזוג פעילויות ופיצול של פעילויות באירועי מס פטורים ודחייתו לעתיד, הכול מתוך הבנה ששינויי המבנה הללו הם קטר צמיחה של פעילות כלכלית שיש לעודדו.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריה 31/10/2020 12:56
    הגב לתגובה זו
    דוקא בניגוד לדברייך צריך להכפיל ולא להקטין מיסי נדל"ן . מיסי נדל"ן מוטלים אך ורק על מי שלא ניפגעו מהמשבר. רק על מי שרוכש או בעלים של דירה שנייה ומעלה או דירה יקרה מהממוצע
  • אלמוני 01/11/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
    שטויות להגיב כמו שאתה מגיב, באין ידע ובאין נסיון, התלהמות היא פתרון קליל
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).