פצצה
צילום: Jens Johnsson/Unsplash

אנרגיה גרעינית, לא מה שחשבתם

האנושות נכשלה ביכולתה לייצר אנרגיה מבלי לפגוע בכדור עליו אנו חיים; אנרגיה גרעינית בטוחה יותר ומייצרת פי 1,000 יותר אנרגיה מדלק, אז למה העולם נשאר בטכנולוגיה של המאה ה-18? רמז, פחד, אבל זו לא צריכה להיות הסיבה
אור צרפתי | (9)

במשך אלפי שנים, בני האדם מנצלים את הטבע בכדי לספק אנרגיה שתדחוף את הציוויליזציה שלנו קדימה. על ידי ניצול האש, קיבלנו את היכולת לבשל אוכל, לספק חום ומחסה ואפילו להגן עלינו מפני טורפים. בהמשך, אילפנו בעלי חיים והשתמשנו בעמלם לביצוע משימות שהיו ״קשות״ מדי לבני האדם. בסופו של דבר, מקורות כוח טבעיים, כמו הרוח, עזרו לנו לבצע תהליכים ללא מגע יד אדם. 

 

זוהי נקודת המפנה, מהפך עצום התרחש ברגע שהתחלנו להשתמש במקורות טבעיים -  טחנות רוח, בעירה המייצרת קיטור ואפילו מים זורמים, שימשו את בני האדם להפעלת טורבינות ויצירת אנרגיה. כיום, צרכי האנרגיה בעולם מסתפקים באותם תהליכים, כאשר פחם, נפט וגז ודלקים ממאובנים בעלי כמות מוגבלת, מספקים את מרבית האנרגיה בעולם. 

 

אנחנו מפעילים ציוויליזציה מתקדמת, טסים לחלל, וצורכים כמויות אנרגיה שרק הולכות וגדלות, וכל זה באמצעות מאובנים שצצו בתקופת הברזל. כעת, יותר מתמיד, העולם זקוק לאנרגיה גרעינית, ובכל זאת, הפחד, ולא העובדות, שולט במדיניות שלנו. הנה כמה סיבות, למה המדע דוחף את האנושות לאמץ אנרגיה גרעינית. 

 

הדרך בה פועלת תחנת כוח קונבנציונאלית כיום, שמבוססת כימיקלים, היא פשוטה ויעילה. מקור דלק מזן כלשהו נשרף, משחרר אנרגיה אשר מתחממת ומרתיחה מים, ואלו יוצרים אדים. הקיטור דחוף את הטורבינה שמייצרת חשמל, אשר אותו מספקת לכל מטרה. 

 

הבעיה הגדולה שיש לנו, בין אם נודה בכך ובין אם לא, היא שדרך זו לייצור כמויות גדולות של אנרגיה יצרה בעיות סביבתיות עצומות. השפעת מיצוי חומרי הגלם בכמויות עצומות, היא אחד הגורמים המשמעותיים ששינו את ההרכב הכימי של האטמוספרה, מה שהוביל להתחממות כדור הארץ, פגיעה באוקיאנוסים, ויצירת אקלים אחד על פני כדור הארץ. 

 

למרות שהוצעו גישות רבות ושונות לטיפול בבעיה זו, ברור כי כל פתרון בר קיימא וארוך טווח חייב לכלול מרכיב חשוד אחד: מעבר למקורות אנרגיה שאינם גורמים לפליטת פחמן דו חמצני. מרבית הרעיונות של עולם האנרגיה הירוקה, מתמקדים במקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית ורוח, פתרונות טובים אך לא בטוח שיעמדו בביקוש ההולך וגובר.

 

נכון, תחנות כוח שפועלות באמצעות ביקוע גרעיני, הן מסוכנות כאשר ״מעגלים בהם פינות״ ומנהלים אותן בצורה כושלת. הפחד סביב אסון רדיואקטיבי, בדומה לצ׳רנוביל בשנת 1986, איי טרי מייל ב-1979 ופוקושימה בשנת 2011, גורם לאדם להתרחק מכוח מופלא שכזה. אך למרות כל ההתרחשויות הללו, כוח גרעיני הוא בטוח יותר מכל מקור כוח בקנה מידה גדל שהאנושות השתמשה בו לאורך ההיסטוריה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשנות החמישים החלו לפעול הכורים הגרעיניים לייצור חשמל, הם התפרסו על פני 33 מדינות אך לא הצליח לייצר חשמל בכמות מספקת. שלושת האירועים הנ״ל הם היחידים שתועדו בכל אותה תקופה. ובכל זאת, כשאנשים חושבים על כוח גרעיני, הם בדרך כלל חושבים על אסונות אלו, כמו גם על מלחמה גרעינית ופסולת רדיואקטיבית. 

 

למרבה המזל, המדע שעומד מאחורי כוח גרעיני הוא פשוט ועוזר לנו להבין מדוע אנחנו לא צריכים לחשוש ממנו באותה צורה שאנחנו חוששים מפני פצצות גרעיניות. במקום זה, ישנו תהליך מובן היטב שמתרחש בתוך האטום, ויכול לייצר כמויות עצומות של כוח, מספיק בכדי להניע את צרכי האנרגיה העולמיים במשך מאות שנים, וזאת ללא תופעות לוויי מזהמות. 

 

אנסה לסכם את התהליך בקצרה, גרעיני האטום זקוקים למרכיב אחד פשוט - נויטרון לספיגת האנרגיה - כדי לגרום לתגובת הביקוע. אלו ישחררו אנרגיה בערך פי 1000 מאותה כמות של דלק, יצרו מים וקיטור וללא ייצור פחמן דו חמצני. בעת קליטת הנויטרון, מתבצע ביקוע גרעיני ובמהלכו האטום מתפצל, משחרר אנרגיה ומייצר ניוטרונים נוספים ובכך משמר את התגובה הכימית. 

 

תפוקת האנרגיה הגרעינית ניתנת לשליטה. אחד החששות הגדולים באנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש, הוא שהם אינם ניתנים לשליטה. אם הרוח לא סוערת או השמש לא מספיק חזקה, אתה לא מייצר כוח. האדם שולט בכוח הגרעיני באמצעות מינון האינטראקציה בין החומרים, כלומר אנו יכולים לייצור פחות או יותר אנרגיה לפי צורך, עד ליכולת המרבית הבטוחה של המפעל. 

 

הסיכון לא דומה לפצצה גרעינית והפסולת ניתנת לניהול. למרות הקונוטציה השלילית, הסיכון לפיצוץ גרעיני הוא אפסי לחלוטין. במילים פשוטות, הדלק שמשמש את הכור הגרעיני, כפי שדורשת הסכונות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אינו מועשר מספיק בכדי לגרום לתגובת שרשרשת, ואפילו לא לאפשרות לכך. החומר לא מסוגל ליצור פיצוץ גרעיני. 

 

עם זאת, תיווצר פסולות גרעינית. בחלקה נשתמש בשימוש חוזר ובחלק שנותר עלינו ליצור מקום אחסון שבאמצעותו ננהל את החומר. אחד הפתרונות המדעיים שמוצאים כיום, הוא אחסון של 5 שנים מתחת למים ועוד 45 שנים של אחסון יבש, לאחר מכן נוכל לאחסן את הפסולות ״ברמה נמוכה״ מתחת לאדמה ללא שום פגיעה. זאת ועוד, שהרבה מאד מדענים מנסים לפתח טכנולוגיות לשימוש חוזר בפסולת גרעינית. 

 

אנחנו יכולים לעבור לאנרגיה גרעינית באופן מלא בתוך פחות מ-20 שנה. בניית מערך כורים חדש, ארצי או גלובלי, להעצמת העולם, תדרוש השקעה מתמשכת. תחנות כוח חדשות, כורים, מגדלי קירור יצטרכו להיבנות. אבל התמורה תגיע, אם נאמר זאת בקלילות, האנושות עשתה עבודה עגומה בהתמודדות עם משבר האקלים, אך כל זה יכול להשתנות. 

 

האמת לא נוחה, אנו ציוויליזציה בעידן החלל שבחרה לחמוק מהתקדמות טכנולוגית בייצור אנרגיה בגלל פחד. אנו מפעילים את המאה ה-21 בטכנולוגיה של המאה ה-18, שהיא בעלת השפעות הרות אסון על הכדור בו אנחנו חיים. הכורים האטומים שמפתחים היום, לא דומים לאלו שבעבר, הם בטוחים הרבה יותר ויעילים פי מאות אחוזים.

לכל אלו שראו את הסרט הדוקומנטרי ״בתוך מוחו של ביל״ על האיש והאגדה, האדם שמזהה טרנדים עולמיים משנות ה-70, ביל גייטס מייסד מיקרוספט. גייטס שם לעצמו למטרה, להגביר את השימוש באנרגיה אטומית, ובחלום האחרון שלו, מי שהיא מספיק חכם ואמיץ להשקיע בעתיד (זוהי הרי השקעה לא?) רכש את המניה שהניבה הכי הרבה תשואה בעשרים השנים האחרונות. 

 

איך משקיעים? 

ניתן להשקיע בחברות המפתחות טכנולוגיית גרעין, מפעילות כורים או כורות חומרים רלוונטים כמו אורניום. אחת החברות המומלצות לכריית אורניום, מגיעה מקנדה, Cameco (סימול:CCJ). תאגיד האנרגיה אמרן (סימול:AEE) מנסה גם הוא להפוך את האנרגיה הגרעינית לשם דבר. CGN Power הסינית אשר נסחרת בבורסת הונג קונג, מפעילה 24 כורים גרעיניים ומספקת אנרגיה ברחבי סין. BWX Technologies (סימול:BWXT) מייצרת חלקים לכורים גרעיניים. 

 

לצידן, הגדולות כמו תאגיד אקסלון (סימול:EXC) וג׳נרל אלקטריק (סימול:GE) מנסות לפתוח את האנרגיה של העתיד. ובכדי לא לשים את כל ״הביצים בסל אחד״ ישנן שתי קרנות אשר משקיעות באורניון ובאנרגיה גרעינית, NLR ו-NUCL, כאשר לצידן נמצאת URNM, קרן המשקיעה בחברות האורניום. 

 

הבנת המגמות העולמיות, מהם הצרכים הקיומיים ומהם הפתרונות העומדים בפני האדם, יכולה להוביל לתשואות נפלאות בטווח הארוך, או לעזור לנתח חברה בתחומים קשורים בהווה.

לקריאה נוספת של סדרת הכתבות על שווקי העתיד:

השוק הבא של ״טריליון הדולר״ - טכנלוגיית הקוונטים עתידה לשנות את העולם שאנו מכירים בכל תחום. המעצמות הטכנולוגיות לצד הכסף החכם כבר מושקעות עמוק בשוק העתידי. מהו מחשב קוונטי וכיצד משקיעים? (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חזי 25/10/2020 11:10
    הגב לתגובה זו
    העתיד הוא אנרגיה נקיה בלי גזים רעילים ובלי קרינה מכל סוג שהוא שיכולה לגרום נזק ל דנא ולהטמיע בו שינויים שיגרמו למחלות גם לעשרות הדורות הבאים
  • 6.
    בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות 24/10/2020 23:00
    הגב לתגובה זו
    בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות
  • פוקושימה 25/10/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    ובסוף באה רעידת אדמה או סופה או צננמי....בסוף משהו רע קורה והתוכנות והמחשבים...לא יעזרו
  • 5.
    העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)
    פוקסי 24/10/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזי 24/10/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
    אני לא.אפילו מעט קרינה גורמת לנזק מטורף ל דנא שלנו שמתבטא במחלות איומות בעוד 10 או 50 שנה (ראה ערך הירושימה ומה קרה לבני האדם גם אחרי 50-60 שנה)
  • 3.
    הכי פשוט - תעודת סל על אורניום-URA (ל"ת)
    RESET 24/10/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)
    פוקסי 24/10/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק אנרגית רוח ואנרגיה סולארית! כל השאר יקר מסוכן והורג (ל"ת)
    שי 24/10/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
  • חומיאו 25/10/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    השאלה מה קורה בלילה בלי רוח?
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

פדקס עולה 3.3%, אינטל יורדת 2.8%; שיאים חדשים בוול סטריט

וול סטריט ממשיכה את המגמה החיובית עם שיאים חדשים, וגם מדד הראסל 2000 מצטרף לחגיגת השיאים

מערכת ביזפורטל |

לאחר יום מסחר חיובי אתמול שבו המדדים המובילים קבעו שיאים חדשים, המדדים ממשיכים את המגמה החיובית וקובעים שיאים חדשים. מדד הדאו ג׳ונס עולה 0.2%, ה-S&P 500 מוסיף 0.3% והנאסד״ק מטפס 0.5%. גם מדד הראסל 2000 סגר אתמול בעליות ושיא ראשון מאז 2021, על רקע הציפיות להמשך הורדות ריבית. תשואת האג״ח ל-10 שנים עולה ל-4.31. הביטקוין יורד קלות לכ-116.5 אלף דולר והזהב יציב סביב 3,680 דולר לאונקיה.


אתמול זה היה היום של אינטל, לאחר שקיבלה השקעה מרשימה מהחברה היקרה והיוקרתית ביותר בוול סטריט, אנבידיה. איך אינטל הגיעה למצב שהיא צריכה השקעות ומה יהיה בעתיד - אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה. נזכיר כי הממשל האמריקאי רכש כ-10% מאינטל בהשקעה של כ-9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה - ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש.

שיחת טראמפ/שי - הנשיא טראמפ צפוי לשוחח היום עם נשיא סין שי ג׳ינפינג במטרה לסגור סופית את עסקת טיקטוק, אחרי שדחה את הדד-ליין למכירת השליטה הסינית באפליקציה עד דצמבר. על פי הדיווחים, קונסורציום בהובלת אורקל צפוי להפעיל את הפעילות בארה״ב, כשברקע יש גם ציפיות להתקדמות בהפחתת מכסים הדדיים. עסקת ענק: טיק טוק הסינית נמכרת לקונסורציום אמריקאי הכולל את אורקל


מאקרו

סיכום שבוע בקריפטו: בדרך להמשך עליות? הרגולטור מסיר חסמים, וחברות הקריפטו עם ביצועי שיא - אפשרויות החשיפה לקריפטו מתרחבות ומתגוונות, מהשקעה ישירה דרך תעודות סל, חברות אוצר, ועד חברות מתעשיית הקריפטו, כעת הרגולטור מתגייס לעזרת המשקיעים עם תקנות חדשות להנפקה מהירה יותר של תעודות סל; דוחות בוליש, השקת מטבע יציב חדש, ואיזה מטבע נסחר בשיא כל הזמנים?

הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט הבנק המרכזי של אנגליה הותיר את הריבית על 4% אך האט את קצב הצמצום הכמותי, צעד שנתפס כהקלה מוניטרית חלקית על רקע זינוק בתשואות האג"ח וחוסר אמון גובר במדיניות הפיסקלית של הממשלה החדשה