הלמ"ס לקראת פתיחת השנה האקדמית - ייצוג של 60% נשים בקמפוסים
לקראת פתיחת שנה הלימודים האקדמית מספר נתונים של הלמ"ס על השכלה גבוהה בישראל. בשנת תש"ף (2019/20) היו 60 מוסדות השכלה גבוהה, ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 327.3 אלף סטודנטים (כולל 48.8 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). מתוך 278.5 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תש"ף באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך: 70.9% (197.5 אלף) למדו לקראת תואר ראשון, 21.9% (61.0 אלף) למדו לקראת תואר שני, 4.3% (12.0 אלף) למדו לקראת תואר שלישי. היתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון תעודת הוראה ותעודה בתרגום).
נשים הן הייצוג הבולט באופן ניכר בקמפוסים השונים עם רוב של59.7% בכל התארים. במגזר החרדי והערבי אחוז הנשים גבוה עוד יותר ועומד על 67.4% ו-68.7% בהתאמה. בין השנים תש"ע (2009/10) ותש"ף עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון - מ-13.1% ל-19.2%, בתואר שני - מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי - מ-5.2% ל-7.2%, בהתאמה. בשנת תש"ף למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 13.1 אלף סטודנטים חרדים. הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (31.6%).
בין שנת תש"ע לתש"ף חל גידול של 14% במספר הסטודנטים הכולל שזה מעט נמוך מקצב גידול האוכלוסייה שעמד על 18%. באוניברסיטאות הגידול בהיקף הסטודנטים עומד על 3% והסתכם ב-127,783 בשנת תש"פ. עם זאת עיקר השינוי התרחדש במכללות השונות שם הגידול נאמד בכ-25%.
סטודנטים לפי תואר אקדמי ולפי סוג מוסד לימודים - תש"ע ותש"ף
מקור: סקירה למ"ס
סטודנטים לפי תחומי לימוד
בשנת תש"ף, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון היו מדעי החברה (27.7%, כולל עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (25.6%). בדומה לכך, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון, היו מדעי החברה (31.5%, כולל עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (25.2%). לשם השוואה, בתש"ע (2009/10) היה אחוז הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במדעי החברה (כולל עסקים ומדעי הניהול) 34.8% וכרבע נוספים למדו מדעי הרוח (24.3%).
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתש"ף, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היו מדעי החברה (37.9% בסה"כ, כולל 21.5% שלמדו עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (30.2%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כרבע (26.4%) למדו מדעים ביולוגיים וחקלאות, ורבע נוסף (24.0%) למדו מדעי הרוח.
לעומת השנה הקודמת, נרשמה ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון בכל תחומי מדעי הרוח ובעיקר במדעי הרוח הכלליים (5.4%). עלה במיוחד מספר הלומדים בתחום מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (12.8%). בתואר השני עלה מספרם הלומדים בכל התחומים מלבד במדעי הרוח הכלליים ובעסקים ומדעי הניהול (ירידות של 18.4% ושל 6.0%, בהתאמה).
סטודנטים לפי מגדר
59.7% מהסטודנטים שלמדו בשנת תש"ף (2019/20) במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, והן היו רוב בכל התארים: 58.5% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 62.5% מהלומדים לקראת תואר שני, 53.7% מהלומדים לקראת תואר שלישי ו-76.5% מהלומדים לקראת תעודה אקדמית. לשם השוואה, בשנת תש"ע (2009/10) היה חלקן היחסי של הנשים 56.4% (62.2% בקרב הלומדים לקראת תעודה אקדמית).
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בשנת תש"ף (2019/20) שני שלישים מהסטודנטים הערבים לתואר ראשון היו נשים (67.1%), מעט נמוך מהאחוז בשנת תש"ע (2009/10; 67.8%). במהלך השנים האלה, העליות המשמעותיות ביותר באחוז הנשים בקרב הערבים היו בתארים המתקדמים: בתואר השני - מ-60.9% בתש"ע ל-72.9% בתש"ף, ובתואר השלישי - מ-43.8% ל-63.4%, בהתאמה). באותה תקופה גם בקרב היהודים והאחרים הנשים היו הרוב, אך לא חלו שינויים משמעותיים בחלקן היחסי.
סטודנטים לפי קבוצת אוכלוסייה
מתוך 278.5 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תש"ף (2019/20) באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 17.9% היו ערבים. חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון או תעודה אקדמית (19.2% ו-30.3%, בהתאמה) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (14.6% בתואר שני, ו-7.2% בתואר שלישי). בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היה אחוז הסטודנטים הערבים 19.1%. אחוז הסטודנטים הערבים עלה באופן משמעותי בכל התארים.
סטודנטים חרדים - יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי
בשנת תש"ף (2019/20) למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה, כולל האוניברסיטה הפתוחה, 13.1 אלף סטודנטים חרדים, מתוכם 8.4 אלף נשים (67.4%). מספר הסטודנטים החרדים עלה בסה"כ ב-5.8% לעומת השנה הקודמת, 11.7% בקרב הנשים ו-3.1% בקרב הגברים. מספר הסטודנטים החרדים החדשים ירד ב-95 נפשות (2.8%) לעומת השנה הקודמת. רוב הסטודנטים החרדים (82.9%) למדו לתואר ראשון ו-15.6% - לתואר שני (לעומת 14.6% בשנה הקודמת).
5.3 אלף סטודנטים חרדים למדו במכללות האקדמיות, דהיינו 40.3% מכלל הסטודנטים החרדים (מתוכם 3.0 אלף במכללות המתוקצבות ו-2.2 אלף במכללות הלא-מתוקצבות), 3.4 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך (25.9%), 2.2 אלף - באוניברסיטאות (16.9%) ו-2.2 אלף - באוניברסיטה הפתוחה (16.9%).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
