סטודנטים
צילום: ISTOCK

הלמ"ס לקראת פתיחת השנה האקדמית - ייצוג של 60% נשים בקמפוסים

בשנת תש"ף  היו 60 מוסדות השכלה גבוהה, ובהם למדו 327.3 אלף סטודנטים; עליה נרשמה בהיקף הסטודנטים במגזר הערבי; 50% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים מדעי החברה ומדעי הרוח
צחי אפרתי |

לקראת פתיחת שנה הלימודים האקדמית מספר נתונים של הלמ"ס על השכלה גבוהה בישראל. בשנת תש"ף (2019/20) היו 60 מוסדות השכלה גבוהה, ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 327.3 אלף סטודנטים (כולל 48.8 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). מתוך 278.5 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תש"ף באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך: 70.9% (197.5 אלף) למדו לקראת תואר ראשון, 21.9% (61.0 אלף) למדו לקראת תואר שני, 4.3% (12.0 אלף) למדו לקראת תואר שלישי. היתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון תעודת הוראה ותעודה בתרגום).

נשים הן הייצוג הבולט באופן ניכר בקמפוסים השונים עם רוב של59.7% בכל התארים. במגזר החרדי והערבי אחוז הנשים גבוה עוד יותר ועומד על 67.4% ו-68.7% בהתאמה. בין השנים תש"ע (2009/10) ותש"ף עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון - מ-13.1% ל-19.2%, בתואר שני - מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי - מ-5.2% ל-7.2%, בהתאמה. בשנת תש"ף למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 13.1 אלף סטודנטים חרדים. הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (31.6%).

בין שנת תש"ע לתש"ף חל גידול של 14% במספר הסטודנטים הכולל שזה מעט נמוך מקצב גידול האוכלוסייה שעמד על 18%. באוניברסיטאות הגידול בהיקף הסטודנטים עומד על 3% והסתכם ב-127,783 בשנת תש"פ. עם זאת עיקר השינוי התרחדש במכללות השונות שם הגידול נאמד בכ-25%. 

סטודנטים לפי תואר אקדמי ולפי סוג מוסד לימודים - תש"ע ותש"ף 

 

מקור: סקירה למ"ס

סטודנטים לפי תחומי לימוד

בשנת תש"ף, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון היו מדעי החברה (27.7%, כולל עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (25.6%). בדומה לכך, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון, היו מדעי החברה (31.5%, כולל עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (25.2%). לשם השוואה, בתש"ע (2009/10) היה אחוז הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במדעי החברה (כולל עסקים ומדעי הניהול) 34.8% וכרבע נוספים למדו מדעי הרוח (24.3%). 

בתש"ף, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היו מדעי החברה (37.9% בסה"כ, כולל 21.5% שלמדו עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (30.2%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כרבע (26.4%) למדו מדעים ביולוגיים וחקלאות, ורבע נוסף (24.0%) למדו מדעי הרוח.

לעומת השנה הקודמת, נרשמה ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון בכל תחומי מדעי הרוח ובעיקר במדעי הרוח הכלליים (5.4%). עלה במיוחד מספר הלומדים בתחום מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (12.8%). בתואר השני עלה מספרם הלומדים בכל התחומים מלבד במדעי הרוח הכלליים ובעסקים ומדעי הניהול (ירידות של 18.4% ושל 6.0%, בהתאמה).

סטודנטים לפי מגדר

59.7% מהסטודנטים שלמדו בשנת תש"ף (2019/20) במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, והן היו רוב בכל התארים: 58.5% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 62.5% מהלומדים לקראת תואר שני, 53.7% מהלומדים לקראת תואר שלישי ו-76.5% מהלומדים לקראת תעודה אקדמית. לשם השוואה, בשנת תש"ע (2009/10) היה חלקן היחסי של הנשים 56.4% (62.2% בקרב הלומדים לקראת תעודה אקדמית).

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת תש"ף (2019/20) שני שלישים מהסטודנטים הערבים לתואר ראשון היו נשים (67.1%), מעט נמוך מהאחוז בשנת תש"ע (2009/10; 67.8%). במהלך השנים האלה, העליות המשמעותיות ביותר באחוז הנשים בקרב הערבים היו בתארים המתקדמים: בתואר השני - מ-60.9% בתש"ע ל-72.9% בתש"ף, ובתואר השלישי - מ-43.8% ל-63.4%, בהתאמה). באותה תקופה גם בקרב היהודים והאחרים הנשים היו הרוב, אך לא חלו שינויים משמעותיים בחלקן היחסי.

סטודנטים לפי קבוצת אוכלוסייה

מתוך 278.5 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תש"ף (2019/20) באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 17.9% היו ערבים. חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון או תעודה אקדמית (19.2% ו-30.3%, בהתאמה) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (14.6% בתואר שני, ו-7.2% בתואר שלישי). בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היה אחוז הסטודנטים הערבים 19.1%. אחוז הסטודנטים הערבים עלה באופן משמעותי בכל התארים.

סטודנטים חרדים - יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי

בשנת תש"ף (2019/20) למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה, כולל האוניברסיטה הפתוחה, 13.1 אלף סטודנטים חרדים, מתוכם 8.4 אלף נשים (67.4%). מספר הסטודנטים החרדים עלה בסה"כ ב-5.8% לעומת השנה הקודמת, 11.7% בקרב הנשים ו-3.1% בקרב הגברים. מספר הסטודנטים החרדים החדשים ירד ב-95 נפשות (2.8%) לעומת השנה הקודמת. רוב הסטודנטים החרדים (82.9%) למדו לתואר ראשון ו-15.6% - לתואר שני (לעומת 14.6% בשנה הקודמת).

5.3 אלף סטודנטים חרדים למדו במכללות האקדמיות, דהיינו 40.3% מכלל הסטודנטים החרדים (מתוכם 3.0 אלף במכללות המתוקצבות ו-2.2 אלף במכללות הלא-מתוקצבות), 3.4 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך (25.9%), 2.2 אלף - באוניברסיטאות (16.9%) ו-2.2 אלף - באוניברסיטה הפתוחה (16.9%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי