האם בישראל יש תמותה עודפת בגלל הקורונה?
טענה נפוצה היא שמספר המתים בקורונה הוא טיפה בים. בכל יום נפטרים בישראל בערך 120 איש ממגוון סיבות: תאונות דרכים, מחלות, רצח, וכמובן - זקנה. נכון ל-27 בספטמבר (המועד עד אליו נבדקה התמותה העודפת) דיווח משרד הבריאות כי 1,450 איש נפטרו מנגיף הקורונה. תמותה השווה לעשרה ימים “רגילים”, רק שעל נפטרי הקורונה יש זרקור. הטענה הזו בעצם אומרת: אלה אנשים שהיו מתים “בכל מקרה”, אולי למשל מ“שפעת”.
אבל מספרים יכולים להיות מתעתעים. 1,450 איש זה יותר מסך ההרוגים בפיגועי טרור שביצעו פלשתינים בתקופת הפיגועים הקשים שבין 2001 ל-2005. לכן התחילו לדבר לא על תמותה אלא על “תמותה עודפת”. כלומר, לנסות לחשב כמה אנשים “היו אמורים למות” אם לא היתה מכה בנו הקורונה, ולבדוק מה הפער בין התמותה בפועל ב-2020 לאותה תמותה צפויה. חישוב כזה גם יכול לעזור לנו להתגבר על הבדלים שיכולים להיות קיימים בין מדינות לגבי מדיניות הרישום של מוות מקורונה. קיימת טענה שבישראל יש מזימה של ממש, קנוניה נגד הציבור להפחיד אותנו. כל מי שחולה קורונה השתעל לידו לפני חצי שנה ונפטר לאחר כן בגלל “משהו אחר לגמרי” נרשם כנפטר מקורונה ובמדינות אחרות בכלל רושמים מישהו כנפטר מקורונה רק אם הוא הכריז על כך בדעה צלולה מול נוטריון. חישוב של תמותה עודפת יכול אם כן גם לשפוך אור על היקף התמותה מנגיף הקורונה במדינות אשר מנסות להפחית בחומרתו כפי שנטען לגבי רוסיה למשל.
אחת הצרות היא כי נתוני תמותה, בכל העולם, מגיעים באיחור מסוים. כל מי שאהוב שלו נפטר יודע שלוקח זמן להסדיר את רישום הפטירה. הגופים שאוספים את הנתונים הללו, משרדי הבריאות והלשכות הסטטיסטיות, מפרסמים אותם כל כמה זמן, כאשר הנושא זוכה בדרך כלל להתעלמות. האם ידעתם למשל, שב-2015 נפטרו 2,089 איש יותר מאשר ב-2014?
בעקבות הנגיף, הגופים הללו העלו הילוך והם משתדלים לפרסם את המידע כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות טעויות. מידע אמין הוא קריטי למקבלי ההחלטות, לאנשי המקצוע ולציבור הרחב – ואנחנו יכולים וצריכים להיות אסירי תודה על כך שאנחנו חיים במדינה שבה הגופים הללו מפרסמים חלק עצום מהמידע הזה לציבור הרחב, כך שהוא יכול לשפוט אותו בעצמו וגופים שונים יכולים גם לבקר אחד את השני ולדאוג לאמינות הנתונים.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך אנחנו בהשוואה לעולם? טוב בהרבה. הזינוק בתמותה השבועית במדינות אחרות מאוד מפחיד בהשוואה אלינו. עם זאת, ייתכן שבישראל אנחנו נמצאים רק ב“תחילת הזינוק” ובמדינות אחרות אנחנו, אולי, נמצאים בדעיכה, כפי שניתן לראות בתרשים – כאשר התמותה השבועית ב-2020 באדום, באפור התמותה השבועית בשלוש השנים האחרונות, ובשחור ממוצע התמותה השבועית בשנים אלו:
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
המדינות האחרות מהוות תמרור אזהרה למה שיכול להיות כאן – 900-800 נפטרים בשבוע (סך הכל, מכל הסיבות) יכולים לעלות גם ל-2,000 מתים בשבוע, כפי שזינקה התמותה בבריטניה. אפשר גם לראות שבמדינות אחרות כבר היו ירידות בתמותה שלאחריהן הגיעה עלייה.
ברור אם כן שהיעדר התמותה העודפת המשמעותית בישראל אינו מעיד כי אין מגיפה - הסבר סביר בהרבה ל“היעדר התמותה” הוא שהסגר המהיר והנחרץ שביצענו במרץ-אפריל הוריד באופן משמעותי את סך התמותה. במילים אחרות, זה שכרגע יכול להיות שהתמותה בישראל 2020 אינה פי כמה וכמה אלא “רק” כמה מאות יותר מהצפוי, מהווה ראייה לכך שלפחות בהתחלה, פעלו כאן באופן נכון, ולא שהכל היה והכל יהיה שטויות. האם מישהו חושב שאם אף אחד לא פורץ לכספת הבנק, אפשר לוותר על כל האבטחה? בוודאי שלא. ניתן גם לראות בבירור כיצד התמותה לא עלתה במדינות שפעלו באופן נחוש מהיר ואף “קיצוני” נגד המגפה, כמו דנמרק וניו-זילנד
- 21.משה 09/02/2021 16:45הגב לתגובה זוצריך לקרוא גם את הנתונים על ירידה בתאונות דרכים ב2020 https://www.gov.il/he/departments/news/20201231_summary
- 20.צבר 11/10/2020 21:17הגב לתגובה זוצריך להמתין יותר מחודש לנתוני תמותה כוללת, בזמן שכל המדינה משותקת בשל 'מגיפה'?
- 19.מוטי 11/10/2020 13:22הגב לתגובה זועם כול הכבוד למאמר שלך,יהיו רבים שלא יסכימו איתך בכלל. בשורה התחתונה צריך לפרסם
- 18.רופא 11/10/2020 10:19הגב לתגובה זוהיא לא שייכת רק לתחלואת הקורונה אלא נובעת מאי הספיקה שהקורונה גרמה למערכת הרפואית
- 17.אבי 10/10/2020 20:36הגב לתגובה זו1 מספר הפטירות יחסי למספר האוכלוסין וזה עולה כל שנה.2 להגיד שחלק מהנפטרים בגלל קורונה זו שטות כי אפשר לומר זאת על כל מקרה פטירה. 3 אני חושב שיש סיבה לירידת התמותה הכללית למשל סגר מקטין תאונות דרכים ועבודה, מסכות מונעות מחלות מדבקות שונות, יש פחות מאמץ פיזי ולכן פחות התקפי לב נעשו פחות פעולות רפואיות בבתי החולים ולפעולות האלה יש תמותה מצד שני מצב החולים יחמיר, ונראה עליה בתמותתם כעבור תקופה ועוד.
- בובר 11/10/2020 11:20הגב לתגובה זו1. גידול האוכלוסיה משנה לשנה זניח – רואים שאין הרבה הבדל בין הקווים האפורים 2. זה בכלל לא שטות – זאת סטטיסטיקה. אם יש גידול בתמותה לעומת שנים שעברו צריך להיות לזה הסבר. מה שונה השנה מהשנים הקודמות? אני אתן לך ניחוש אחד... הסיבה האמיתית שבגללה מת כל אחד היא בכלל לא משנה 3. זה נכון – רק שאני לא מבין איפה אתה רואה ירידה? העליה מהקורונה בעצם היא היתה צריכה להיות גדולה יותר? ראה תשובה מס' 2. בגרף רואים בבירור עליה של כ-10% תמותה בחודש אוגוסט. לעומת כל השנים 2017-2019. הנתונים עדיין לא כוללים את ספטמבר ששם היתה הקפיצה האמיתית שבגללה נכנסו לסגר השני (כן, כן זה קרה אחרי הסגר, אבל את התמותה ניתן לצפות לפי העליה בתחלואה שהיתה לפני הסגר). יש לי תיעוד שאני אמרתי לכולם לפני הסגר שנגיע לכ-40 מתים ליום לקראת סוף הסגר וזה בדיוק מה שקרה ואני בטוח שההחלטה על הסגר התקבלה בגלל זה
- 16.שאלה כמה נפטרו ב2020 עד עכשיו לעומת שנים קודמות נקודה (ל"ת)משה ראשל"צ 10/10/2020 20:24הגב לתגובה זו
- 15.נו באמת 10/10/2020 17:21הגב לתגובה זובמדינת ישראל הצבור היה ממושע באזור מרץ-מאי כאשר לא הבנו את המצב וראינו את הקריסה באיטליה. חצי שנה לאחר מכן, ברור שהקורונה מסכנת את המבוגרים מאוד (85+, סימפטומטיים, וכ"ו). לצעירים זו מכה קלה בכנף. מה קורה בישראל? כולם מבינים שמדובר בקשקוש והתוצאה נפגשים עם משפחה וחברים כולל הצמרת המדינית. יש גם תאונות דרכים בהם צעירים מתים מאופנועים - משהו העביר איסור על אופנועים? מי שלא מת הופך לנכה לכל החיים. המסקנה המתבקשת היא לפתוח הכל כולל מערכת חינוך והסברה למבוגרים והחולים שהם בסכנה ושעדיף שלא יסתובבו. הצבור לא מטומטם הוא מבין שמדובר במחלה שקצת יותר מסוכנת משפעת רגילה שהורגת כמה אלפים בכל חורף בישראל. לצבור אין פחד כי הוא מבין את הנתונים שמשום מה בוחרים לא להציג: מבין החולים קשה מה גיל החולים? האם מי מהם סימפטומטי (נניח מושתלי ריאות)? מה גיל המונשמים? ממשלת ישראל יצרה פה נזק של מיליון מובטלים. דור שלם שלא ילדים שלא לומד בגילאי היסודי. קריסת עסקים רבתי ועליה בלחץ ודיכאון של רבבות. מה מסוכן יותר? מוות של 1000 בני 85 שנניח שהיו מתים נניח בעוד שנה או עוד 1000 התאבדויות של בני 30?
- 14.איתי 10/10/2020 15:49הגב לתגובה זולא הייתה לי הסבלנות לקרוא את כל הכתבה. ברור שאם עד כה נפטרו כ 2,000 איש מתוך 64,000 נפטרים בשנה , ושהגיל הממוצע של הנפטרים הוא 80.2 ... לא נראה תמותה עודפת. זו טיפה בים.זה שלא מתו הרבה אסור שיביא להכחשת הקורונה. מספר המתים הנמוך נובע מהסגרים, מכך שבתי החולים היו מסוגלים לתת לכל חולה טיפול מיטבי. תחת טיפול רפואי מייטבי , התמותה היא 1% מהחולים. באיטליה / ספרד / אנגליה ... 7% מהחולים נפטרו. לולא הסגר ... בקלות היינו מסיימים עם כ 20,000 מתים - כמספר המתים בכל מלחמות ישראל. וכן, במתאר כזה, היינו רואים תמותה עודפת
- בובר 11/10/2020 11:22הגב לתגובה זונכון שלא הגענו לקטסטרופה של מדינות אחרות, אבל באוגוסט כבר יש עליה. בספטמבר שלא מופיע בגרף יהיה עוד יותר...
- 13.אנונימי 10/10/2020 15:49הגב לתגובה זוהאם מישהו בן 70 שנהרג בתאונת דרכים מת מזיקה, הרי גם כך היה מת בקרוב, למה לרשום בסיבת המוות תאונת דרכים?
- 12.אזרח מודאג 10/10/2020 15:37הגב לתגובה זווזה יכול להביא לתמותת יתר בקרוב
- 11.רופא אליל 10/10/2020 13:50הגב לתגובה זובן פתיחת הסגר הראשון לסגר הנוכחי מתו כ-900 איש. חלק מהמתיםסיבת המוות נרשמה כקורונה כאשר כול הסימנים הראו שהם מתו מדבר אחר.
- 10.כבר היום ברור באופן מוחלט שהתמותה הכללית בעולם לא 10/10/2020 13:41הגב לתגובה זוכבר היום ברור באופן מוחלט שהתמותה הכללית בעולם לא עלתה שאחוז הנפטרים מקורונה נמוך מאד שהסגרים זאת איוולת לא עזרו במאומה אלא גם גרמו למאות מילונים בעולם סגר רעב עוני ודיכאון דיקטטורה בחסות הקורונה
- 9.ציפי 10/10/2020 13:08הגב לתגובה זוהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מקבלת נתונים.
- 8.רופא, איכילוב 10/10/2020 12:45הגב לתגובה זוובגלל הסגר אין תאונות דרכים. במקום להתעסק במטימטיקה, תתעסקו ברפואה - אדם שנגוע בקורונה ומת מחנק תחת מכונת הנשמה עם ריאות מודלקות מלאות בוירוס קורונה - מת מקורונה!
- 7.י 10/10/2020 12:05הגב לתגובה זובדקתי בעולם כבר בקיץ והבנתי שהמספרים הם מספרים ללא שום הוכחה לכלום. בדקתי את התמותה בארץ לשנת 2017 בדיווח של משרד הבריאות ומספר הנפטרים גדול בהרבה. כולם עוסקים בהפחדה וחוסר דיוק ושוכחים שעד היום לא יודעים מההוא מקור הקורונה. אני אישית חושב שמקורם בחיות מעופפות שנעות מיבשת ליבשת לפי עונות השנה
- בובר 11/10/2020 11:25הגב לתגובה זואיך בדיוק הבנת את זה מהכתוב??? תסתכל על התמותה העודפת המטורפת שהיתה ועדיין ישנה במדינות האחרות
- 6.אורי 10/10/2020 12:03הגב לתגובה זואין אפשרות לדעת כלום,אנחנו לא מאמינים לשלטון,בדומה למדינות חשוכות. כל הדרך רימו אותנו,אז למה להאמין להם בסעיך מסויים?
- 5.שמוליק 10/10/2020 11:53הגב לתגובה זואיפה היה גל ראשון? איפה היה סגר ראשון? איפה גל שני? איפה סגר שני? קורונה לא משפיעה על התמותה כלל!
- 4.אריאל 10/10/2020 11:51הגב לתגובה זומשרד הבריאות עמל במשך חודשים רבים לנפח את מימדי התחלואה והתמותה במסווה של קורונה. בארה"ב למשל ה-CDC קבע כי רק 6% מהנפטרים שרשומים כמתים מקורונה באמת מתו מהנגיף והשאר סבלו ממחלות רקע קשות והיו נפטרים בכל מקרה. כלומר אם הנתון הזה נכון אז בישראל מתו בערך 100 איש מ"המגיפה" והשאר זויפו כמתים מקורונה תמורת בצע כסף, זאת האמת.
- 3.שמוליק 10/10/2020 11:41הגב לתגובה זובכל המדינות האלה לט תהיה תמותה עודפת ברב שנתי בשנים הבאות. הם בכל מקרה היו מתים. כבר אפשר לראות את הטרנד הזה באיטליה ושוודיה שהקו האדום הולך לתחת לשחור וזה ימשיך כך.
- 2.יגאלור 10/10/2020 11:26הגב לתגובה זובובי - לך !
- 1.מעניין וחשוב, תודה רבה (ל"ת)רונית 10/10/2020 10:48הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
