הביטקוין סיים בהצטיינות את שנת תש"פ – מה יהיה בתשפ"א?
המטבע הוירטואלי בעל השווי שוק הגדול בעולם – הביטקוין, מסיים את שנת תש"פ בתשואה נהדרת של כ-36% למשקיעים. בפוטו פיניש צמוד, הביטקוין ניצח את מדד הנאסד"ק שהניב תשואה של כ-34% בשנה החולפת. גם בתחרות המדומה על נכס המקלט האולטימטיבי לשעות משבר מוכיח הביטקוין עליונות השנה וזאת אל מול 27% תשואה של הזהב. אמנם הכסף, האת'ריום וגם מניית אפל הניבו תשואות הרבה יותר גבוהות ומנגד מדדים ונכסים פיננסים רבים סיימו בתשואות שליליות. אך בסך הכולל הביטקוין הניב תשואה נאה למשקיעים.
זאת הייתה שנה תנודתית מאוד בשווקים, מחד משבר בריאותי וכלכלי מהקשים שחווינו בעשורים האחרונים עם ירידות חדות בשווקים הפיננסים אך מצד שני התאוששות גדולה וזינוקים במכשירים פיננסיים רבים שהניבו תשואות חלומיות למשקיעים. בניסיון להתמודד עם אי הוודאות הגדולה בשווקים, הביטקוין מציע אלטרנטיבה מעניינת להשקעה.
המטבע הוירטואלי עדיין לא הצליח לבסס לעצמו ערך פונדמנטלי ברור למשקיעים רבים, ויש המאמינים שבכל רגע הביטקוין עשוי לקרוס לשווי אפסי לאור הרעיון הערטילאי שעומד מאחוריו – הפנטזיה להיות אלטרנטיבה למטבעות הפיאט העולמיים. מנגד משבר הקורונה חשף באופן מובהק הרבה מהכשלים של השיטה המוניטרית ומדינות רבות משנות מדיניות מעת לעת. לאחרונה שמענו מיו"ר הפד ג'רום פאואל כיצד יעד האינפלציה הידוע, שנמדד מדי שנה בשנה הופך למשהו עמום יותר בדמות ממוצע רב שנתי גמיש.
החששות הגדולים של המשקיעים הפונדמנטליים סביב ערכו של הביטקוין מתנפצים בשנים האחרונות באופן עקבי. הביטקוין מצליח להתמודד בשלוש השנים האחרונות עם מהמורות רבות בדרך, החל מהייפ הגדול ב-2017 שהוביל להתרסקות של כ-80% במחיר הביטקוין בתוך שנה, ונמשך במשבר הקורונה המאיים – שם היה נדמה שהביטקוין מתרסק אחרי שירד בתוך שבוע בודד מ-9,000 דולר ל-4,000 דולר, אך גם זה לא מנע ממנו לזנק חזרה ולהתאושש בצורה מרשימה במשך חצי שנה רצופה, בחודשיים האחרונים נסחר מעל הרף הפסיכולוגי של 10,000 דולר, נתון שנראה רק בסוף 2017 בשיא החגיגה בשוק הקריפטו.
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאן מכאן?
כידוע הנבואה ניתנה לשוטים, אך בכל זאת הנתונים שמצטברים סביב הביטקוין הולכים ומשדרים עוצמה ומעידים על התגברות הקונים ברחבי העולם. דוגמא על כך עולה בשבוע האחרון – עליה בגודל עסקה ממוצעת בביטקוין וחזרה לרמות של 2017. הערך הממוצע של ביטקוין שנשלח בעסקה אחת הגיע לרמת לשיא של יותר מ-129,000 דולר. הפעם האחרונה ששווי העסקה הממוצע של ביטקוין עלה מעל 121,000 דולר היה באוגוסט 2019, אז מספר עסקאות ענק דחפו את הממוצע כלפי מעלה.
אינדיקטור נוסף שמטפס לשיא כל הזמנים - Hash rate. ברמה פשוטה, Hash rate היא הדרך בה מודדים את כמות כוח המחשוב שמשתמשים ברחבי העולם לצורך כריית ביטקוין. המדד טיפס לשיא של 143 ex-hashes לשנייה בעבור תגמול על ביטקוין. המדד מאותת כי כורי הביטקוין לא נרתעים מהצורך להגדיל את המאמץ בכריית ביטקוין לאור האמונה ברווחיות לטווח הארוך. בנוסף המדד מעניק ערך כלכלי מסוים לביטקוין כלומר עלות ייצור לביטקוין חדש.
מדד Hash Rate
מקור: אתר Blockchain
כך או אחרת על אף חוסר הבהירות הרבה שקיים סביב המטבע הוירטואלי נדמה כי משקיעים רבים ברחבי העולם מוצאים בו נכס בעל ערך כלכלי, ואף נכס מקלט לעתות משבר. הביטקוין השלים חמישה חודשים רצופים של עליות החל מחודש אפריל, לעת עתה חודש ספטמבר מסתמן עם נטייה לירידות בהתאם למגמה בשווקים, אך כל עוד הביטקוין ימשיך להתבסס ברמות שגבוהות מ-10,000 דולר הפוטנציאל לעליות עשוי לגדול. אז מצד אחד יש סימנים ומדדים שמעידים על חוזקו של המטבע הוירטואלי, אך מצד שני צריך להדגיש כי הביטקוין הוא עדיין בגדר תעלומה בעיני רבים.
- 3.א 24/09/2020 10:53הגב לתגובה זומחשבים שיכולים בקלות לפצח את ההצפנה של הביטקויין, ואז הוא באותו רגע לא יהיה שווה כלום
- מגיב 24/11/2020 19:48הגב לתגובה זומה הקשר למחשב קוונטי הלוגיקה של הכריה הוא בשיפור ההצפנה תמיד הוא יעשה במחשבים חזקים יותר מהיום נניח יופיע מחשב קוונטי אז ההצפנה תהיה חזקה יותר על ידי אותו כריה באמצעות המחשב הנ"ל לכן אין לזה סוף, הביטקוין אף פעם לא יפרץ יש לו לולאות אין סופיות ומצפה לו עתיד בשמיים.
- רוניד 30/11/2020 06:31לבנק יש אינטרס למנוע פריצהמה האינטרס של מי שמנהל את הביטקוין
- 2.ישעיהו 22/09/2020 10:50הגב לתגובה זואי אפשר להחזיר את הג'יני לבקבוק.
- ברור . מה שאנשים לא מבינים ב 10000 יבינו ב 50000 (ל"ת)מקווה 22/09/2020 13:08הגב לתגובה זו
- 1.ממש ב"הצטיינות" פחחח - עוד כתבה שיווקית. תברחו כמו מאש (ל"ת)שיט קויין 22/09/2020 10:20הגב לתגובה זו

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
