עוד לפני הסגר: מספר המובטלים החדשים כפול ממספר החוזרים לעבודה
דו"ח של שירות התעסוקה, מעלה כי לקראת הסגר השני, ישראל עדיין עמוק במשבר הקורונה, והנתונים מהקיץ אינם מספקים סיבות לאופטימיות. הכניסה לסגר בימים הקרובים תפגוש את שוק העבודה במצב רגיש ומורכב יותר מאשר בגל הראשון.
בשירות התעסוקה, מתריעים כי על מנת למתן את ההשפעה השלילית של הסגר ולאפשר למשק לחזור לפעילות כלכלית כמעט מלאה לאחריו, ישנם צעדי מדיניות הכרחיים שצריכים להתבצע, ובראשם הגבלת תקופת החל"ת, עידוד תעסוקה ושימור עובדים.
שיפור במאי-יוני, שיא שלילי באוגוסט
על פי הדו"ח, החודשים מאי ויוני, שבהם הוסרו המגבלות על המשק, התאפיינו בירידה ברישום בשירות התעסוקה, עם 44,143 נרשמים במאי, ו-33,571 נרשמים ביוני – החודש הטוב ביותר בחצי השנה האחרונה.
אולם הציפייה להתאוששות מהירה התחלפה מהר לנוכח העלייה בתחלואה והחזרת חלק מהמגבלות על המשק; בחודש יולי, זינק מספר הנרשמים בשירות התעסוקה ב-94.2% לעומת יוני, ל-65,183 דורשי עבודה חדשים – חודש השיא (השלילי) של הגל השני עד כה. במהלך אוגוסט נרשמו 52,082 דורשי עבודה - ירידה של 20.1% לעומת יולי.
- עלייה קלה במספר התביעות לדמי אבטלה בארה"ב
- מתח בשוק לקראת דו"ח התעסוקה - בכמה יעלה או ירד ה-SP500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, מרבית החוזרים לעבודה, חזרו במהלך חודש מאי (282.2 אלף) ויוני (179.5 אלף). בחודשיים שלאחר מכן, חלה ירידה משמעותית – ביולי רק 42 אלף דיווחו חזרה לעבודה, ובאוגוסט 20.5 אלף. כפי ששירות התעסוקה הצביע בתחילת המשבר, עובדים שלא חוזרים מחל"ת בשלבים הראשונים, יתקשו לחזור בשלבים מאוחרים יותר, והחל"ת עלול לקבע אבטלה. עובדים נוספים עתידים לדווח על חזרה לעבודה במסגרת מענק עידוד תעסוקה.
מקור: שירות התעסוקה
החל"ת - כלי מרכזי לאבטלה
גם שבאופן כללי חלה ירידה בשיעור היוצאים לחל"ת, בשניים מארבעת החודשים האחרונים (ולא ברציפות) הייתה זו סיבת הרישום המובילה – בחודש מאי שהושפע מהסגר הראשון (53.2% חל"ת - לעומת פיטורים 25.7%, התפטרות 8.1%, הבטחת הכנסה 6.1%), אך גם ביולי (38.3% חל"ת - לעומת פיטורים 37.3%, התפטרות 9.1%, הבטחת הכנסה 6.6%).
בשני החודשים האחרים, הסיבה המובילה הייתה פיטורים ושיעוריה היו יציבים יותר - כך ביוני (42.4% פיטורים – לעומת 26.6% חל"ת, התפטרות 11%, הבטחת הכנסה 9.1%), ובאוגוסט (37.6% – לעומת 31% חל"ת, התפטרות 9.7%, הבטחת הכנסה 6.7%).
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מקור: שירות התעסוקה
בכל החודשים מאי עד אוגוסט, רובם המוחלט של החוזרים לעבודה, היו כאלה שנרשמו עקב חל"ת – אולם יש לציין כי ככל שהחודשים התקדמו, חלה ירידה בשיעורם של אלה, אל מול עלייה עקבית בחזרה לעבודה של מפוטרים.
מקור: שירות התעסוקה
בסוף חודש אוגוסט היו רשומים בשירות התעסוקה בסך הכול 766.5 דורשי עבודה פעילים – ירידה של 4.3% לעומת 800.8 אלף שהיו רשומים בסוף החודש הקודם (המידע לאחר תהליך טיוב נתונים ובחינת תהליך החזרה לעבודה במסגרת מענק עידוד תעסוקה). שיעור דורשי העבודה שבחל"ת ירד בסוף אוגוסט ל-59.6% (לעומת 63.4% בסוף יולי). מנגד, נמשכה עלייה בשיעור המפוטרים מבין כלל דורשי העבודה, מ-21% בסוף יולי ל-23.1% בסוף אוגוסט.
מקור: שירות התעסוקה
הורדת התקופה המינימלית של האפשרות להישאר בחל"ת מ-30 ימים ל-14 ימים עלולה לעודד הוצאה של אנשים רבים יותר לחל"ת, וכפועל יוצא להגדיל את מספר העובדים שישתמשו במסלול זה, שעה שחלק גדול מאלו שהוצאו לחל"ת עד כה טרם חזרו לעבודה.
עלייה עקבית בשיעור הצעירים הנרשמים כדורשי עבודה
בחודשים מאי-אוגוסט טיפסה ההרשמה של דורשי עבודה בקבוצת הגיל 34-25: 30.7%, 31.6%, 32%, ו-32.9%. הנתון האחרון עמד בפער של 1.2% בלבד מתחת שיעור הנרשמים באוגוסט בקבוצת הגיל 54-35 (34.1%), על אף שמדובר בטווח גילאים גדול בהרבה.
גם קבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 24, הגיעה לשיעורי השיא שלה בחודשיים האחרונים – 19.2% ו-20.4% ביולי ואוגוסט בהתאמה (לעומת 18.9% ו-16.7% במאי וביוני בהתאמה). בסך הכול, בני ובנות קבוצות הגיל של עד 34, היוו ביולי-אוגוסט לראשונה יותר ממחצית מכלל הנרשמים בשירות התעסוקה בחודשים אלה (באוגוסט: 53.3%). מנגד, בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55 ומעלה), ירידה עקבית בנרשמים: מ-15.2% במאי ל-12.5% באוגוסט.
על פי הרשות, השיעור הגדל של דורשי עבודה פעילים בקבוצות הגיל הצעירות עלול להעיד על תנודתיות בסטטוס האבטלה של דורשי עבודה צעירים, אך גם על הקושי המתגבר של הצעירים בשוק העבודה או על שימוש מוגבר בזכות לאבטלה שהוארכה עד יוני 2021.
מקור: שירות התעסוקה
בניגוד לתנודתיות בקרב הצעירים, מבוגרים רבים יתקשו לחזור לשוק העבודה ועלולים להתנתק גם הם משוק העבודה לתקופה ארוכה. הן הצעירים והן המבוגרים חייבים לקבל מענה מותאם שימנע את ניתוקם משוק העבודה, שעלול להוביל לצמצום שוק העבודה ולהחזיר את ישראל שנים רבות אחורה.
פער מגדרי בהרשמה
שיעור הנשים שנרשמו היה גבוה משיעור הגברים לאורך כל מאי עד אוגוסט, כאשר הפער גדל בעקביות: מכמעט שוויון במאי (50.1% מול 49.9%), דרך יוני (51% / 49%), יולי (52.1% / 47.9%), ועד פער ניכר של 56.3% מול 43.7% באוגוסט, דומה לתחילת המשבר.
מקור: שירות התעסוקה
במקביל, נמצא שיעורן של הנשים בקרב החוזרים לעבודה בירידה בחודשים האחרונים. ככלל, ניכרת תנודתיות גבוהה (הן ברישום והן בחזרה לעבודה) בקרב הנשים, שחלק גדול ממנה נובע ממשלחי היד הנפוצים בקרב נשים, וכן מהיבטים כמו חלקיות משרה, העסקה ישירה ועקיפה ועוד. כך, אם בחודש מאי, שיעור הנשים מבין החוזרים לעבודה היה כמעט שני שליש (בין היתר עקב חזרת מערכת החינוך לפעילות), ביוני וביולי הפער הצטמצם, ובאוגוסט, לראשונה מאז אפריל 2020, שיעור הגברים שחזרו לעבודה היה גבוה משיעור הנשים.
מקור: שירות התעסוקה
מבין כלל הרשומים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה, שיעור הנשים עמד ביולי ובאוגוסט על 52.7%, לעומת 47.3% גברים. נתוני חודש ספטמבר יסייעו לעמוד על חומרת המצב והאם מדובר בתהליך מורכב של יציאת נשים משוק העבודה.
גידול בדורשים במגזר הערבי והחרדי
טיפס מ-24% בסוף יולי ל-24.5% בסוף אוגוסט (יש להזכיר כי בסוף חודש אפריל, לאחר גל הרישום הגדול, עמד שיעור האוכלוסייה הערבית בקרב דורשי העבודה על 16.4% בלבד). זהו נתון מדאיג שכן יש לקחת בחשבון ששיעורו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית בגילאים הרלוונטיים הוא 19.5%, ושממילא שיעור הערבים המועסקים בישראל נמוך משמעותית משיעור היהודים.
גם שיעור האוכלוסייה החרדית מבין כלל דורשי העבודה טיפס, מ-9.5% בסוף יולי ל-9.9% בסוף אוגוסט. בהתאם, חלקה של שאר האוכלוסייה מבין הרשומים ירד בתקופה זו.
בראש הטבלה עובדי מכירות ואקדמיים
שני משלחי היד שעמדו בראש שיעורי הנרשמים כדורשי עבודה בחודשים האחרונים הם. עובדי מכירות ושירותים, ובעלי משלח יד אקדמי. בשניהם אף ניתן להצביע על מגמת עלייה. המשבר האחרון, חשף את שוק העבודה לאבטלה ייחודית, המושפעת מהענפים ו/או מתחומי העיסוק.
מקור: שירות התעסוקה
במקביל, ניתן לזהות מגמות גם בקרב אותם דורשי עבודה רשומים שדיווחו על חזרה לעבודה. לפי נתוני שירות התעסוקה, עובדי מכירות ושירותים, ואחריהם הנדסאים ובעלי משלח יד אקדמי, היו הקבוצות הגדולות של החוזרים לעבודה. במרבית משלחי היד, נצפו מגמות מעורבות. מעבר לצורך לתת מענה לענפים שלא יכולים לחזור לשגרה, אי-יכולת של קבוצות משנה להתאים עצמן לעולם העבודה המשתנה עלול לדחוק אותן לשולי שוק העבודה (אבטלה או עוני/תת-תעסוקה).
מקור: שירות התעסוקה
במקביל למספרים הגבוהים של דורשי עבודה, בחודשים האחרונים ירד מספר המשרד הפנויות: מ-90.2 אלף משרות פנויות בפברואר 2020 טרם המשבר, ל-29.4 אלף באפריל (שיא השפל), החל להשתקם ל-53.7 אלף ביוני, אך שוב ירד ועמד ביולי על 52.5 אלף משרות פנויות.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "מסיכום חודשי הקיץ שערכנו, ברור כי התאוששות שוק העבודה נחלשה, שיעור החוזרים לעבודה נמוך מדי, והמשבר הכלכלי-תעסוקתי עדיין בשיאו עוד טרם החלת הסגר השני. כפי שהתרענו מתחילת המשבר, גם אם לבעיה הבריאותית יימצא פתרון בעוד מספר חודשים, המשבר התעסוקתי עתיד ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, והשלכותיו יימשכו לאורך שנים. יש להפנות תשומת לב מיוחדת לקבוצות הנפגעות במיוחד, בהן נשים, צעירים ומיעוטים. כמו כן, יש לשים לב לדורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה מאז חודש מרס ויתקשו עוד יותר לחזור אחרי סגר השני, עקב אי הוודאות מצד המעסיקים וכתוצאה מהשפעות ארוכות טווח של ניתוק משוק העבודה".
- 3.הדג מסריח מהראש 15/09/2020 17:43הגב לתגובה זובמקום לעודד ישיבה בבית ולשקוע בדיכאון חשוב לעשות צעדים להמריץ חזרה לעבודה להצלת הכלכלה של הפרט והכלל . בטוח שהמודל הגרמני יכול לשמש גם אותנו .
- 2.וכעת 15/09/2020 16:59הגב לתגובה זומס הכנסה לוקח 25% מהרווח ומדיבידנדים אי אפשר לקזז הפסדים . מס עושק קבוע והכל בזכות מחאת הקוטג והעגלות . עם טיפש
- 1.בשורות טובות 15/09/2020 16:55הגב לתגובה זווגם למובטלים מגיע רובם עסקי אויר כל מוכר חומוס חושב שהוא פרופסור לחומוס . תרבות בתי קפה ואוכל מזוהם . או סמרטוטים ומותגים במחירים הזויים . גם ככה הם התקימו רק בזכות הגניבות שלהם במחירים מופקעים שימכרו את הדירה להשקעה שלהם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
