הממונה על השכר: חריגות שכר ב-10% מהגופים שמתקצבת המדינה
במהלך שנת 2018 התגלו חריגות שכר בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה, כך עולה מדו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים, ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר המתפרסם היום.
על פי הדו"ח, כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2019 הושבו למעלה מ-72 מיליון שקלים לגופים. כשאומדן החיסכון המצטבר הכולל מאז הקמת היחידה (2019) מסתכם במעל ל-7 מיליארד שקל.
מקור: דו"ח הממונה על השכר
בין הגופים בהם התגלו חריגות במשך ארבע שנים ויותר ברצף, אלתא תעשיות אלקטרוניות, עיריית טייבה ורשות שדות התעופה. כמו כן, התחום בו התגלו מספר החריגות הגבוה ביותר הוא אצל רופאים, ולאחר מכן אצל עובדי מחקר.
מקור: דו"ח הממונה על השכר
פעולות יחידת האכיפה
הדו"ח מונה את השיגי יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר הפועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. הפועלות לאיתור וביטול חריגות שכר, השבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי. כך, בין השיגי יחידת האכיפה בשנת 2018:
- השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה - 19 אלף שקל
- האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב בכוונה את מינויי בכירי האוצר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשייה האווירית לישראל - בעקבות שימוע קיבוצי להנהלת החברה ולנציגות של עובדי החברה נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל, סכום המצטבר משנת 2020 ובמשך השנים הקרובות.
שירותי בריאות כללית - בהמשך לביקורת חריגות בשכרם של אלפים מרופאי הקופה, נשלח שימוע קיבוצי להנהלת הקופה ולנציגות הרופאים. בעקבות השימוע, ולאחר קבלת תגובות ההנהלה והעובדים וקיומן של פגישות רבות בניסיון להגיע לפתרון מוסכם להסדרת החריגות, דחתה נציגות העובדים את הצעות היחידה להסדרת החריגות בהסכמה. לאור זאת, הממונה על השכר ממשיך את ההליך המינהלי ושוקל להפעיל את חובתו לפי סעיף 29 לחוק בעניין החריגות שהתגלו.
אוניברסיטת בר-אילן - התקיים מהלך לטיפול בחריגות בתנאי שכרם והעסקתם של עובדי הסגל המינהלי באוניברסיטת בר-אילן. בתום המהלך נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את החריגות שנמצאו. כתוצאה מההסכם הופחת שכרם של עובדי הסגל המנהלי בכ 8.4-מיליון שקל והושב סכום של כ-11 מיליון שקל. החיסכון האקטוארי כתוצאה מפעולת היחידה עומד על כ-500 מיליון שקל.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
הרשות הארצית לכבאות - לאחר בדיקה של יחידת האכיפה הושבו חריגות בסכום של כ-2.3 מיליון שקל. סך החיסכון האקטוארי מוערך בכ-13.7 מיליון שקל. הפסקת ההפרשות לקרנות ההשתלמות בגין שעות נוספות ומשמרות הובילה לחיסכון שנתי העומד על כ 1.2-מיליון שקל, והחיסכון האקטוארי נאמד בכ 39-מיליון שקל.
פעולות היחידה לחקירות שכר
מכללה אקדמית כנרת - הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש במכללה בגין אישור חריגות שכר בשכרם של ראשי מחלקות במכללה, תוך התעלמות מהנחיות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בנושא. הוא הורשע ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חמש שנים.
מכללה אקדמית גליל מערבי - הוגש כתב תובענה נגד נשיא המכללה לשעבר בגין אישור חריגות שכר בשכרם של עובדי סגל אקדמי בכיר במכללה, תוך התעלמות מהנחיות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ותוך מתן תוספות שכר, שאינן מאושרות כלל לתשלום במכללות אקדמיות. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חצי שנה.
עיריית בית שאן - הוגש כתב תובענה נגד גזבר העירייה בגין אישור חריגות בגמלתה של גמלאית העירייה, על אף הנחיות מפורשות מצד נציגי הממונה על השכר ועל אף התרעות מצד גורמים בעירייה. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה והפקעת חלק משכרו על סך 20 אלף שקל.
עיריית קריית מלאכי - הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה, שאישר חריגות שכר בשכרו האישי וכן בשכרם של עובדים המועסקים בחוזי בכירים ועובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי, על אף ידיעתו את הכללים ולמרות הנחיות מפורשות ממשרד הפנים. הוא הושעה מתפקידו על ידי נציב שירות המדינה עד לסיום ההליכים נגדו והורשע כך שבית הדין גזר עליו נזיפה, פיטורים לאלתר, פסילה מלשמש בכל תפקיד בעירייה למשך חצי שנה ופסילה מלשמש בכל תפקיד ניהולי בשירות המדינה למשך חצי שנה. ערעור מטעמו נדחה.
מועצה מקומית מג'אר - הוגש כתב תובענה נגד חשב השכר ומנהל כוח האדם במועצה בגין אישור חריגות שכר בשכרו האישי טרם פרישתו לגמלאות, על אף היכרותו את הכללים הרלוונטיים בנוגע לתשלום שכרו וגמלתו. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה חמורה והפקעת משכורת. בית הדין קבע בגזר הדין, כי מדובר בעונש קל לאור חומרת העבירות, והביע פליאה מהסדר הטיעון המקל.
- 2.(ל"ת)18/08/2020 15:01הגב לתגובה זו
- 1.כל מיני בכירים בשירות המדינה חורגים באופן חוקי מהנ 18/08/2020 15:01הגב לתגובה זוכל מיני בכירים בשירות המדינה חורגים באופן חוקי מהנורמה

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
