דברי ימי חייו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ודאי ירשמו בהיסטוריה כאחת התקופות המעניינות, המאתגרות ויש כאלה שיאמרו גם החשוכות, בימי חייה של רוסיה כאומה. נכון, אין מה להשוות את התקופה הנוכחית לימי ההוללות, הדקדנטיות והרהב של שושלת הצארים מבית רומאנוב, או למהפכת אוקטובר האדום הקומוניסטית של 1917, שבו עלה סופית המשטר בראשותו של ולדימיר לנין או לשלטון האימים של סטלין – כנראה התקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה הרוסית, שבה עשרות מיליוני בני אדם מצאו את מותם במלחמות ובגולאגים, מחנות העבודה הקשים שאכלסו את מתנגדי המשטר, או סתם אנשים שהלשינו עליהם ככאלה.  

אבל רוסיה של היום היא לא הרוסיה של פעם. למרות שמאז הפלישה לאוקראינה וסיפוח חצי האי קרים ב-2014, המערב הטיל סנקציות על רוסיה וזו החזירה בסנקציות משלה, שגרמו לכלכלה הרוסית להתקפד – מלשון קיפוד – ולאגור הררי זהב ומט"ח, שמוערכים בקרוב ל-600 מיליארד דולר. המגפה הביאה לעלייה בהתנגדות לממשלו של פוטין, כשלראשונה קוראים בגלוי להדחתו, גם לנוכח טיפולו הכושל וממדי ההסתרה סביב פגיעת הנגיף. אמנם בשבועות האחרונים יש התייצבות במגפה, אבל גם פוטין יודע וגם הזהיר, שהניצחון הזה הוא כנראה זמני. 

נפילת הגוש הקומוניסטי ועלייתו של פוטין

אי אפשר לדבר על רוסיה המודרנית מבלי להתייחס להיסטוריה שלה ולתנאים שאפשרו את עלייתו של הדיקטטור החדש, ולדימיר פוטין, שרק בחודש שעבר העביר רפורמה שתאפשר לו לשמור על כוחו עד 2036. כלומר, עבור המנהיג שיחגוג בקרוב 68, מדובר על קדנציה לכל החיים.

ישנן הרבה סיבות מדוע ברית המועצות הגדולה התפרקה, אך כנראה שישנן 2 מרכזיות. הראשונה, המשטר הקומוניסטי לא עודד צמיחה. השיטה הכלכלית שבה הכל שייך למדינה, לא מאפשרת את זה. מה שכן צמח, זה מערכת משטר מסואבת הפועלת על פי שיטת המיוחסיזם והמקורביזם, מה שפתח פתח לשחיתות שלטונית בהיקפים עצומים וגם לשווקים שחורים גדולים לאורכה ולרוחבה של ברית המועצות.

• המלחמה הכלכלית מתחממת: הסיוע לאוקראינה והנפט הרוסי במרכז
• בריטניה הקפיאה נכסים בהיקף של 13 מיליארד דולר שנקשרו לאברמוביץ'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האימפריה לא הפסיקה לדמם ולשרוף מזומנים ולא הצליחה לייצר מקורות הכנסה שימתנו את ממדי הפגיעה של השחיתות. הסיבה השנייה היא המלחמה של ברית המועצות באפגניסטן, שנמשכה כעשור, שלא השיגה מאומה ונסגרה בנסיגה צבאית מבישה, 15,000 הרוגים והחלשתה של אימפריה כעבור כמה חודשים. הנפילה של הגוש באה פחות משנה אחרי הנסיגה מאפגניסטן.

אחרי נפילת החומה, ג'ורג' בוש האב, שהיה נשיא ארצות הברית, הגיע לשגרירות בגרמניה לשאת את נאום הניצחון שבו הודיע על איחודה של גרמניה. הייתי שם אגב. לא הבנתי אז את גודל האירוע. היינו בגרמניה בשל שליחות של הוריי ולמדתי בבית ספר אמריקאי שנבחר להיות זה שתלמידיו ינפנפו בדגלי ארה"ב וגרמניה בנאום של בוש. בדיעבד מסתבר - הנאום ההיסטורי של בוש. 

עד נפילת הגוש, השלטון הקומוניסטי שלט ביד רמה ברוסיה למעלה מ-70 שנה, עד שקרס בסוף שנות ה-80, כשהמאורע ההיסטורי בא לידי ביטוי בנפילתה של חומת ברלין ואז ברית המועצות כולה הלכה בעקבותיה. מדובר בשטח עצום. רוסיה לבדה היא המדינה הגדולה בעולם. השטח שלה הוא למעלה מ-17 מיליון קמ"ר. קנדה, שהיא המדינה השנייה בגודלה מתקרבת ל-10 מיליון קמ"ר.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

כמובן שהגוש הקומוניסטי, שכלל את מזרח אירופה ואת מדינות של מרכז אסיה, בהן טג'יקיסטן היה גדול הרבה יותר. השלטון המרכזי התפורר והשאיר אחריו מדינה מרוששת, עם אינפלציה בשמיים ועם רוסי מוכה ושבוי במדינתו עשורים על גבי עשורים. הנפילה נתנה את הבכורה הבינ"ל לדמוקרטיה האמריקאית, שמאז שולטת בעולם ללא עוררין – למרות שבשנים האחרונות הדרקון הסיני קורא עליהם תיגר.

אבל הנפילה הביאה תקווה חדשה לרוסיה, שנפתחה סופסוף למערב ולשפע שהתרבות מביאה עמו. הוותיקים עוד בטח זוכרים את התמונות, איך התורים הארוכים למזון דלוח ברוסיה של סוף שנות ה-80, התחלפו בתור ענק למקדונלדס (סימול: MCD) הראשון שנפתח במדינה ב-1990. זה היה הסימן האמיתי לכך שהמלחמה הקרה, שהחלה באופן רשמי לאחר הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה, אכן הסתיימה בניצחון מהדהד של הקפיטליזם האמריקאי.

ולדימיר פוטין: התמנון שמפעיל תמנונים אחרים

גורבצ'וב ניצח את על פירוק ברית המועצות מול ארה"ב. התהליך המסובך יכול היה להיות מכוער מאוד ועם תוצאות עגומות. אבל בוש האב וגורבצ'וב, שהיו מיודדים מאוד, הצליחו למצוא את קו הזהב. אז נכון, הפירוק של הצבא הרוסי יצר שוק שחור לכל מיני סוגים של נשק, בהם גם אמצעים להשמדה המונית, אבל בסוף, נפילת הגוש יצרה אמנם זעזועים, אבל יכול היה להיות הרבה יותר, אבל הרבה יותר, גרוע.

בקלות רוסיה הייתה יכולה להסתחרר ולצאת משליטה. אירועים בסדר גודל שכזה, לעיתים קרובות מדי מסתיימים בשפיכות דמים. המנהיגים השקולים הצליחו למנוע את זה, כשהמערב ניסה ככל יכולתו לחבק את הדב הרוסי המרושש והמוכה, חזרה לחיק האומות.

את גורבצ'וב החליף בוריס ילצין השיכור, שבייש לא מעט את העם הרוסי, כשבהופעותיו הפומביות חוסר יכולתו לשלוט בעצמו בלטה למרחוק. משנת 1996 ועד 1999, רוסיה נקלעה לבעיה מנהיגותית, יחד עם התדרדרותו של ילצין, כשלתבשיל הזה תוסיפו גם משבר כלכלי שפגע במדינה.

ב-1999 זה נגמר. אחרי שצמח משום מקום, הופיע ראש ממשלה חדש בזירה. הוא היה סוכן קגב – סוכנות הביון הרוסית בעבר – לשעבר שצמח בשקט מתוך שורות הארגון. ולדימיר פוטין שמו. בשנת 2000 נבחר רשמית כנשיא רוסיה ומאז הוא שולט בה ביד רמה, מדכא כל אופוזיציה, נחשב לאימתם של האירופאים ובארצות הברית טוענים שהוא לא מפסיק להתערב בענייניה הפנימיים, כשגולת הכותרת כמובן היא הבחירות לנשיאות ב-2016.

על פוטין נשפכו הררי מילים. האמת, שמעט מאוד דמויות בזירה הבינ"ל מציתות את הדימיון כמו דמותו של פוטין. מה שבטוח זה שתלית שכולה תכלת הוא לא. באמצעות רשת מקורבים, שאותם הפך לאוליגרכים, הוא שולט בכל מה שקורה במדינה. הוא כנראה גם מושחת מאוד. למרות שפרסם את משכורתו השנתית, שלפי הפרסום עומדת על 133 אלף דולר לשנה, הערכות לגבי הונו האמיתי נעות בין 70 ל-200 מיליארד דולר. כלומר פוטנציאלית הוא האיש העשיר בעולם.

אבל זה לא רק זה. הרוסים אוהבים את המנהיגים שלהם חזקים. ופוטין הוא מנהיג חזק. רוכב על דב, מחבק נמר ועוד. כרגע הוא שולט במישרין באספקת הגז לאירופה, מה שמאפשר לו להלך אימים על חברות הגוש, שאין להן עצמאות אנרגטית. אגב, צינור הגז מישראל אמור לשחרר מעט את האחיזה הרוסית על האירופאים. בתמונה שצולמה בפסגת המנהיגים באירופה לכבוד 70 שנה לניצחון על הנאצים, רואים שם את נשיא צרפת עמנואל מאקרן ואת קאנצלרית גרמניה חורקים שיניים לקראת בואו של פוטין. טראמפ, שגם מופיע בתמונה, נראה מאושר עד הגג. זה אומר הכול.

אבל כרגע, לפחות על פי מה שידוע, המדינה האירופאית שהכי טעמה מנחת זרועה של הקרמלין בעשורים האחרונים זו בריטניה. מעבר לעובדה כי בבריטניה מאשימים את רוסיה בהתערבות במשאל העם על הברקזיט, ב-2006 נשבר טאבו. מה קרה? שירותי הביון של רוסיה – לפחות כך טוענים הבריטים – ביצעו פיגוע רדיואקטיבי בלב ליבה של הבירה של הממלכה נגד מתנגד המשטר, אלכסנדר ליטוויננקו, שנפטר כתוצאה מהרעלה של חומר רדיואקטיבי בשם פולוניום 210. לא מעט מתנגדי משטר רוסים חיים בלונדון, שהפכה לזירה אקטיבית מאוד לשירותי הביון הרוסיים, שחשודים בסדרת חיסולים שם בשני העשורים האחרונים.

לאורך כל 20 שנות שלטונו – פרט לשש שנותיו של דמיטרי מדבייב כנשיא, שעשה רוטציה עם פוטין והיה, כך טוענים, הבובה שלו - העם הרוסי נכון לכרגע, עדיין תומך בפוטין, למרות שהאחרון שינה חקיקת יסוד שמאפשרת לו לשלוט ברוסיה ב-16 שנה הקרובות. או בקיצור, לכל ימי חייו. כן, גם פוטין הפך לדיקטטור. למרות שהתמיכה בו נסדקת (אבל נגיע לזה אחר כך)

מלחמותיו של פוטין ויחסו לישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו, אוהב להתפאר בקשריו הענפים עם מנהיגי העולם, בהם פוטין, שאליו נוסע נתניהו באופן תדיר, כשגם הנשיא הרוסי ביקר כאן לא מעט פעמים באופן יחסי. העניין הוא שבאופן מסורתי, רוסיה דווקא תומכת באויבותיה של ישראל. כך היה מאז מלחמת העצמאות. מי שסיפק למרבית המדינות הערביות נשק ואימונים זה הצבא הרוסי. יותר מזה, חיילים וטייסים רוסים לעיתים לקחו חלק פעיל בלחימה. ההתערבות של המעצמה פה באזור – במקביל לנסיגה האמריקאית – מעלה את מד הדופק ללא מעט אנשים במדינה וכך זה כבר מקום המדינה.

אבל בשנת 2008, לישראל ולרוסיה היה חשבון לא סגור. פוטין דאג לסגור אותו. מה שקרה באוגוסט של אותה השנה, זו המלחמה של רוסיה וגאורגיה. למי שלא יודע, גאורגיה – בעבר גרוזיה – הייתה חלק מברית המועצות. מתחילת שנות ה-2000, ישראל חימשה ואימנה את הצבא הגאורגי. מי שהיה אמון על בניית האסטרטגיה ואימון צבא גאורגיה הוא תא"ל  (במיל.) גל הירש, שהיה גם מועמד למפכ"לות המשטרה, עד שהתברר כי עברו לכאורה אינו מאפשר זאת.

הרוסים פירקו את הגאורגים בתוך שבועיים, תוך שהם מפציצים לא מעט ציוד ומחסנים של נשק שסופקו לגאורגיה על ידי ישראל.

בכל מקרה, יחסו לישראל של פוטין, כמו כל יחסיו, הם תועלתניים. אין פה יחסי ידידות אמיתיים. יותר כמו גזרת גורל. רוסיה מעורבת בסוריה? ישראל, שהיא הגורם החזק באזור, חייבת להיות בלופ. אחרת זה עלול להתפתח למשהו שלרוסים אין בו עניין בכלל. 

פוטין, הקורונה והכלכלה הרוסית

בתחילתה של המגפה, פוטין מיהר לסגור את כל מעברי הגבול עם סין, בחושבו כי זה יציל אותו. זה לא עזר באמת. פרט לכך שסביר להניח שהנגיף הגיע גם ממקורות אחרים, לסין ולרוסיה גבול ארוך ומשותף, שבו עוברים לא מעט פועלים, בעיקר סיניים, שבאים לעבוד ברוסיה. אז אם בתחילת המשבר הרוסים התפארו שהקורונה היא בעיה של העולם, אבל לא שלהם, המציאות מהר מאוד שפכה עליהם מים קרים.

נכון לכתיבת שורות אלה, לרוסיה יש 850 אלף מקרים ודאיים של הידבקות בנגיף, כשמתוכם מתו קרוב ל-14 אלף בני אדם. היא במקום הרביעי בעולם מבחינת % ההידבקויות. יתר על כן, למרות הניסיונות להתבודד מהכלכלה העולמית מאז הפלישה לאוקראינה, כבר לפני הקורונה הכלכלה הרוסית הייתה בבעיה לא פשוטה.

צמיחת התמ"ג ביחס לגודל האוכלוסיה מספרת את כל הסיפור. מ-2008 ועד 2018, הצמיחה של רוסיה הייתה שלילית בכמעט 3%. זה העניק להם את המקום הלא כל כך מכובד של 157 מתוך 196 מדינות. הצמיחה הרוסית באותן שנים עמדה על 0.2% לשנה לכיוון השלילי.

בשנת 2018 רוסיה ייצאה ב-427 מיליארד דולר, מה שהופך אותה ליצואנית ה-13 בגודלה בעולם. אבל בגלל שמדובר במדינה ה-9 בגודלה מבחינת אוכלוסיה, עם למעלה מ-145 מיליון תושבים, הייצוא לנפש עומד על פחות מ-3,000 דולר. הנתון הזה מסגיר מקום מאכזב - 164 בעולם. היבוא אגב, עומד על 231 מיליארד דולר, או 1,600 דולר לנפש.  התמ"ג הרוסי הוא 1.66 טריליון דולר, מה שמציב אותה במקום ה-11 בעולם.

רוסיה, שנחשבת לכלכלה מתפתחת, היא אחת מיצואניות האנרגיה הגדולות בעולם. ב-2018 היא ייצאה נפט גולמי ב-134 מיליארד דולר, נפט מזוקק ב-78 מיליארד דולר, גז ב-27.4 מיליארד דולר ופחם בכ-19 מיליארד דולר. כלומר 260 מיליארד דולר בשנה אחת רק על אנרגיה. התחזיות לגבי דעיכת הסקטור, בוודאי מדירה שינה מעיניהם של המנהיגים הרוסים – למרות שהם אחראים במישרין על מלחמת המחירים מול סעודיה שהביאה את הנפט למחירים שליליים לראשונה בהיסטוריה. שותפת הסחר הגדולה ביותר של רוסיה היא סין – סימן רע מאוד לאמריקאים – כשמערכת היחסים הכלכלית הוערכה ב-2018 בכ-100 מיליארד דולר.

קרן המטבע העולמית חוזה כי הכלכלה הרוסית תתכווץ ב-6%. באותה נשימה אמרו ב-IMF כי הכלכלה הרוסית לא תחזור למצב שלפני המגפה עד 2024 לפחות. ולומר שמצב הכלכלה הרוסית היה טוב לפני זה, זה אוברסטיימנט. היא הייתה במצב לא משהו בכלל – שוב, גם בגלל הבידוד מהמערב, אבל גם בגלל השחיתות. אגב, המדד הרוסי המרכזי, MOEX, נמצא בתשואת חסר של כ-10% מתחילת השנה, במיוחד בשל העובדה כי חברות הנפט הגדולות במדינה חטפו זעזועים קשים.

לסיכום, בעוד פוטין ככל הנראה ימשיך לשלוט בשנים הקרובות ברוסיה, קיימת בשטח ומתחתיו תסיסה נגד שלטונו לנוכח הטיפול הכושל בקורונה והחשש שהשלטון מסתיר את הממדים האמיתיים של המגפה במדינה – מה שבהחלט ייתכן. במדינה שבה בתוך פחות מ-80 שנה הייתה גם הפיכה שלטונית אלימה וגם התפוררות של משטר מושחת, אי אפשר להוריד שום אופציה מהשולחן.