כסף ישראלי שקל מט"ח מטבע אג"ח
צילום: Istock

ועדת הכספים אישרה את התוכנית לסיוע כלכלי

התוכנית החדשה תכלול שיפורים שונים וביניהם הארכת משך הזכאות לדמי אבטלה, סיוע סוציאלי לעצמאים ותמיכה בעמותות: תוכנית מענק לכל אזרח אושרה גם היא
אור צרפתי | (2)

ועדת הכספים אישרה הערב את הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי. לפי דרישת הוועדה הוכנסו לחוק שיפורים שונים לטובת הציבור. משתלמים בהכשרות מקצועיות וצעירים מתחת לגיל 28 עם ילד יהיו זכאים למלוא גובה דמי האבטלה. דמי האבטלה יופחתו בשיעור קטן מהמתוכנן, גובה המשיכה של קרנות הפנסיה תעמוד על 7,500 שקל, שיפור בתנאי המענק לעצמאים וסיוע לעמותות שנפגעו מן המשבר. כמו כן אישרה הועדה את הצעת חוק המענקים החד פעמיים.

 

לאחר כשבוע של דיונים אינטנסיביים, אישרה ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי.  בהסבר להצעת החוק, מצוין כי "כדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, יצאה הממשלה בתכניות כלכליות נרחבות, להתמודדות עם המשבר בארבעה רבדים מרכזיים: מתן מענה מידי למשרדי הממשלה, פריסת רשת ביטחון סוציאלית, הבטחת המשכיות עסקית והאצת המשק".

 

זכאות לדמי אבטלה - הענקת מענה סוציאלי לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום או שפוטרו בתקופת משבר הקורונה, באמצעות הארכת הזכאות לדמי אבטלה לכל הזכאים עד חודש יוני 2021. החוק קובע כי ההארכה תקפה כל עוד שיעור הבלתי מועסקים עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא פחת מ-7.5%.

 

במצב בו מספר המועסקים ירד ל-10% אך לא פחות מ-7.5% עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירדו דמי האבטלה המשולמים לזכאים ויעמדו על 90%. 

 

במסגרת תיקונים שהכניסה הוועדה, נקבע כי גם צעירים מתחת לגיל 28 עם ילד, יהיו זכאים לדמי האבטלה המלאים, בדומה למי שעבר את גיל 28.

 

בנוסף תוקן ונקבע כי מי שנמצא בהכשרה מקצועית יהיה זכאי לדמי אבטלה מלאים, במקום 70% בלבד בנוסח החוק המקורי.

 

מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה - הענקת מענה סוציאלי לקבוצת אוכלוסייה זו, שנפלטה משוק העבודה באופן פתאומי, באמצעות המשך קבלת מענקי הסתגלות עד יוני 2021, במקום עד אמצע אוגוסט. המענק יוענק למפוטרים ומי שהוצאו לחל"ת, עפ"י הצהרתם.

 

סיוע סוציאלי לעצמאים – מענקי סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה אשר נפגעו כתוצאה מהמשבר, דרך מתן מענק של עד 15,000 שקלים חדשים, אחת לחודשיים עד ליוני 2021, כרשת ביטחון סוציאלית אישית נוסף על הסיוע שניתן לעסק. מדובר באוכלוסייה שאינה זכאית לתשלום דמי אבטלה, אשר בתקופת הזכאות, חלה ירידה של לפחות 40% במחזור עסקאותיה, ושהכנסתה החייבת במס אינה עולה על 651,000 שקל. 

 

סיוע לעסקים בהוצאות קבועות - הארכת מנגנון החזר הוצאות קבועות לעסקים אשר נפגעו ב־ 40 אחוז או יותר מהמחזור החודשי שלהם, והגדלת המענק המרבי לחמש מאות אלף שקל לפעימה, וכן הוספת זכאות לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון שקל שיעמדו בתנאים שנקבעו. בנוסף, לדרישת הוועדה התווספו למסלול הפיצוי גם עסקים בעלי מחזור של עד 200 מיליון שקל עם ירידה במחזור של מעל 60%, ועסקים בעלי גובה מחזור של 200 עד 400 מיליון שקל עם ירידה במחזור של מעל 80%.

 

עסק חדש שנפתח בתחילת 2020, לא יצטרך להוכיח ירידה של 40 אחוזים, ויהיה זכאי לסיוע בגובה של 3,000 עד 4,000 לחודשיים.

 

 

משיכת קרנות השתלמות - מתן אפשרות עבור מי שהם או בן זוגם פוטרו, הוצאו לחל"ת או חלה ירידה בהכנסתם ושצברו כספים בקרנות השתלמות, למשוך את הכספים מהקרן גם לפני שחלפה התקופה הנדרשת, בלי שיחול עליהם מיסוי עודף, בתנאי שלא יעלו על סכום של 7,500 שקלים בחודש, למשך 6 חודשים, כדי לאפשר להם מיצוי של מקורותיהם הכלכליים. בהצעת החוק המקורית נקבע הסכום על 10,500 שקל, אך נוכח חשש חברי הוועדה לעתידם הכלכלי של אזרחי ישראל, והעובדה שמרבית בעלי קרנות אלה הינם עובדי מדינה שלא נפגעו, והצפי לגל תחלואה שלישי, סוכם כי הסכום יוקטן לשם שמירת חסכונות הציבור.

 

עוד נקבע כי לפחות 100 מיליון שקל יוקצו לצורך תמיכה במוסדות ציבור שהכנסותיהם, לרבות תרומות, פחתו, בשל התפרצות נגיף הקורונה, וכי הכסף יחולק בין מוסדות הציבור לפי מבחני תמיכה שיקבע שר האוצר בתוך 30 ימים מיום כניסת החוק. בנוסף, הארכת האפשרות לחיילים משוחררים להשתמש בכספי הפיקדון האישי שלהם לכל מטרה, והגדלת הסכומים שבהם יוכל לעשות שימוש

 

גם הצעת חוק המענקים החד פעמיים אושרה בועדה. הצעת החוק קובעת חלוקת מענקים חד-פעמיים לאזרחי ישראל, במטרה לעודד את הצריכה ואת התעסוקה ולהניע את גלגלי הכלכלה הישראלית. ההצעה תוקנה לדרישת הוועדה ונקבע כי בעד ילד ישולם מענק חד-פעמי בסכום של 500 שקל, עד לילד הרביעי במשפחה, עבור הילד החמישי –והלאה יעמוד המענק על 300 שקל. עבור תושב ישראל מעל גיל 18, ישולם מענק חד-פעמי בסכום של 750 שקל.

הגדלת ההוצאה התקציבית - הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנים 2020 ו־2021 כדי לממן את הצעדים המוצעים ואולם הגידול לא יהיה חלק מחישוב מגבלת ההוצאה לשנים הבאות, מכיוון שמדובר בהוצאות שצפויות להיות חד-פעמיות. כך קובע את הגדלת ההוצאות הממשלתיות בשנת 2020, בשיעור נוסף של עד כ-18.82%, ולהגדיל את ההוצאות הממשלתיות בשנת 2021, בשיעור נוסף של עד - 10.16%.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אופטימי 29/07/2020 07:34
    הגב לתגובה זו
    כל העולם מדפיס כסף כאילו אין מחר, כל החוסכים ישארו בלי כלום. זהב/כסף פיזי וביטקויין, לא רואה דרך אחרת להתמגן מהטירוף הזה.
  • 1.
    מי מקבל 28/07/2020 23:02
    הגב לתגובה זו
    לא חלת כן כסף והרבה.מרד מיסים .מרד גיוס.מי הפראייר שעובד משרת ומשלם מיסים כדי לפרנס גפני..דרעי..ליצמן....הרבא ..מגורנישט.
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.