ועדת הכספים אישרה את התוכנית לסיוע כלכלי
ועדת הכספים אישרה הערב את הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי. לפי דרישת הוועדה הוכנסו לחוק שיפורים שונים לטובת הציבור. משתלמים בהכשרות מקצועיות וצעירים מתחת לגיל 28 עם ילד יהיו זכאים למלוא גובה דמי האבטלה. דמי האבטלה יופחתו בשיעור קטן מהמתוכנן, גובה המשיכה של קרנות הפנסיה תעמוד על 7,500 שקל, שיפור בתנאי המענק לעצמאים וסיוע לעמותות שנפגעו מן המשבר. כמו כן אישרה הועדה את הצעת חוק המענקים החד פעמיים.
לאחר כשבוע של דיונים אינטנסיביים, אישרה ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי. בהסבר להצעת החוק, מצוין כי "כדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, יצאה הממשלה בתכניות כלכליות נרחבות, להתמודדות עם המשבר בארבעה רבדים מרכזיים: מתן מענה מידי למשרדי הממשלה, פריסת רשת ביטחון סוציאלית, הבטחת המשכיות עסקית והאצת המשק".
זכאות לדמי אבטלה - הענקת מענה סוציאלי לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום או שפוטרו בתקופת משבר הקורונה, באמצעות הארכת הזכאות לדמי אבטלה לכל הזכאים עד חודש יוני 2021. החוק קובע כי ההארכה תקפה כל עוד שיעור הבלתי מועסקים עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא פחת מ-7.5%.
במצב בו מספר המועסקים ירד ל-10% אך לא פחות מ-7.5% עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירדו דמי האבטלה המשולמים לזכאים ויעמדו על 90%.
במסגרת תיקונים שהכניסה הוועדה, נקבע כי גם צעירים מתחת לגיל 28 עם ילד, יהיו זכאים לדמי האבטלה המלאים, בדומה למי שעבר את גיל 28.
בנוסף תוקן ונקבע כי מי שנמצא בהכשרה מקצועית יהיה זכאי לדמי אבטלה מלאים, במקום 70% בלבד בנוסח החוק המקורי.
מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה - הענקת מענה סוציאלי לקבוצת אוכלוסייה זו, שנפלטה משוק העבודה באופן פתאומי, באמצעות המשך קבלת מענקי הסתגלות עד יוני 2021, במקום עד אמצע אוגוסט. המענק יוענק למפוטרים ומי שהוצאו לחל"ת, עפ"י הצהרתם.
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיוע סוציאלי לעצמאים – מענקי סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה אשר נפגעו כתוצאה מהמשבר, דרך מתן מענק של עד 15,000 שקלים חדשים, אחת לחודשיים עד ליוני 2021, כרשת ביטחון סוציאלית אישית נוסף על הסיוע שניתן לעסק. מדובר באוכלוסייה שאינה זכאית לתשלום דמי אבטלה, אשר בתקופת הזכאות, חלה ירידה של לפחות 40% במחזור עסקאותיה, ושהכנסתה החייבת במס אינה עולה על 651,000 שקל.
סיוע לעסקים בהוצאות קבועות - הארכת מנגנון החזר הוצאות קבועות לעסקים אשר נפגעו ב־ 40 אחוז או יותר מהמחזור החודשי שלהם, והגדלת המענק המרבי לחמש מאות אלף שקל לפעימה, וכן הוספת זכאות לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון שקל שיעמדו בתנאים שנקבעו. בנוסף, לדרישת הוועדה התווספו למסלול הפיצוי גם עסקים בעלי מחזור של עד 200 מיליון שקל עם ירידה במחזור של מעל 60%, ועסקים בעלי גובה מחזור של 200 עד 400 מיליון שקל עם ירידה במחזור של מעל 80%.
עסק חדש שנפתח בתחילת 2020, לא יצטרך להוכיח ירידה של 40 אחוזים, ויהיה זכאי לסיוע בגובה של 3,000 עד 4,000 לחודשיים.
משיכת קרנות השתלמות - מתן אפשרות עבור מי שהם או בן זוגם פוטרו, הוצאו לחל"ת או חלה ירידה בהכנסתם ושצברו כספים בקרנות השתלמות, למשוך את הכספים מהקרן גם לפני שחלפה התקופה הנדרשת, בלי שיחול עליהם מיסוי עודף, בתנאי שלא יעלו על סכום של 7,500 שקלים בחודש, למשך 6 חודשים, כדי לאפשר להם מיצוי של מקורותיהם הכלכליים. בהצעת החוק המקורית נקבע הסכום על 10,500 שקל, אך נוכח חשש חברי הוועדה לעתידם הכלכלי של אזרחי ישראל, והעובדה שמרבית בעלי קרנות אלה הינם עובדי מדינה שלא נפגעו, והצפי לגל תחלואה שלישי, סוכם כי הסכום יוקטן לשם שמירת חסכונות הציבור.
עוד נקבע כי לפחות 100 מיליון שקל יוקצו לצורך תמיכה במוסדות ציבור שהכנסותיהם, לרבות תרומות, פחתו, בשל התפרצות נגיף הקורונה, וכי הכסף יחולק בין מוסדות הציבור לפי מבחני תמיכה שיקבע שר האוצר בתוך 30 ימים מיום כניסת החוק. בנוסף, הארכת האפשרות לחיילים משוחררים להשתמש בכספי הפיקדון האישי שלהם לכל מטרה, והגדלת הסכומים שבהם יוכל לעשות שימוש
גם הצעת חוק המענקים החד פעמיים אושרה בועדה. הצעת החוק קובעת חלוקת מענקים חד-פעמיים לאזרחי ישראל, במטרה לעודד את הצריכה ואת התעסוקה ולהניע את גלגלי הכלכלה הישראלית. ההצעה תוקנה לדרישת הוועדה ונקבע כי בעד ילד ישולם מענק חד-פעמי בסכום של 500 שקל, עד לילד הרביעי במשפחה, עבור הילד החמישי –והלאה יעמוד המענק על 300 שקל. עבור תושב ישראל מעל גיל 18, ישולם מענק חד-פעמי בסכום של 750 שקל.
הגדלת ההוצאה התקציבית - הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנים 2020 ו־2021 כדי לממן את הצעדים המוצעים ואולם הגידול לא יהיה חלק מחישוב מגבלת ההוצאה לשנים הבאות, מכיוון שמדובר בהוצאות שצפויות להיות חד-פעמיות. כך קובע את הגדלת ההוצאות הממשלתיות בשנת 2020, בשיעור נוסף של עד כ-18.82%, ולהגדיל את ההוצאות הממשלתיות בשנת 2021, בשיעור נוסף של עד - 10.16%.
- 2.אופטימי 29/07/2020 07:34הגב לתגובה זוכל העולם מדפיס כסף כאילו אין מחר, כל החוסכים ישארו בלי כלום. זהב/כסף פיזי וביטקויין, לא רואה דרך אחרת להתמגן מהטירוף הזה.
- 1.מי מקבל 28/07/2020 23:02הגב לתגובה זולא חלת כן כסף והרבה.מרד מיסים .מרד גיוס.מי הפראייר שעובד משרת ומשלם מיסים כדי לפרנס גפני..דרעי..ליצמן....הרבא ..מגורנישט.
מדד המחירים עלה 0.7% בפברואר, מעל המצופה; הדירות התייקרו 13% בשנה
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5% - זהו אם כן שיעור האינפלציה. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-5.3%, תחבורה שעלה ב-1.9%, תחזוקת הדירה שעלה ב-1.1% ומזון שעלה ב-0.6%. ירידת מחירים בולטת נרשמה בסעיף הלבשה שירד ב-3.2%. מחירי הדירות אינן חלק ממדד המחירים לצרכן, ובהם, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר–ינואר האחרונים מול נבמבר-דצמבר נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.1%. נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.5%, דרום 2.2%, תל אביב 2.1%, חיפה 1.7% וירושלים 1.1%. מחירי הדירות עלו 13.0% בשנה, קרי מאז התקופה המקבילה דצמבר 2020–ינואר 2021. זוהי העלייה השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור. לפי מחוזות העלייה בשנה שחלפה הייתה כדלקמן: מרכז (14.5%), ירושלים (13.6%), תל אביב (12.8%), דרום (11.8%), חיפה (10.9%) וצפון (9.6%). במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-2.7% בדצמבר–ינואר לעומת נובמבר–דצמבר (בניכוי עסקאות מחיר למשתכן העלייה בשיעור 3.1%) והשלימו בכך עלייה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2020–ינואר 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 21.9% בהשוואה ל-21.7% בתקופה הקודמת (נובמבר 2021 – דצמבר 2021). ומה שעתיד להשפיע עוד על מחירי הדירות הוא מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים, שעלה ב-0.5% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.1% בשל העלייה במחירי המדד ללא שכר עבודה ב-10.3% ובמחירי שכר העבודה ב-1.4% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). אף למי שסיים את התשלום לקבלן בגין הדירה שרגש, אף נטל משכנתא לצורך כך ייתכן כי מדובר בהתייקרות נוספת, זאת בתלות במסלול המשכנתא וברכיב ההצמדה למדד המחירים לצרכן. כל עלייה של אחוז באינפלציה מתרגמת לתוספת של 80 אלף שקל למשכנתא. על פניו, כדי להלחם באינפלציה יש להעלות ריבית (וגם העניין הזה קשור בנסיבות לאינפלציה, עד כמה הן קשורות לביקוש או להיצע וכו') - וגם אם עליית הריבית תמתן את האינפלציה, גם היא כמובן תוסיף למשכנתא. מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-2.4% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.4% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.7%. עליית מחירים בולטת נרשמה בענף "מוצרי נפט מזוקק" שעלה ב-17.1%. מדד מחירי תפוקת התעשייה לייצוא עלה ב-0.8% ברבעון הרביעי של שנת 2021 ובשנת 2021 כולה עלה מדד זה ב-3.3%.